אגף התקציבים במשרד האוצר מביע התנגדות נחרצת למתווה הגיוס שגיבש יו''ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין (ליכוד), וצפוי להציג מחר לחרדים כדי למנוע את פירוק הממשלה. במכתב חריף ששיגר ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, ולמשנה ליועמ"ש גיל לימון, כותב הממונה על התקציבים יוגב גרדוס — שכבר גיבש נייר עמדה חריף לפני כשנה באותה סוגיה בוערת — כי המתווה הנוכחי לא רק שלא יעודד גיוס חרדים, אלא שהוא יפגע בו, ויתרה מזו "יעמיק את הבעיה הביטחונית והכלכלית של ישראל".
"המתווה המתגבש צפוי להביא להגדלת הסיוע הכלכלי הממשלתי לחייבי הגיוס, ללא הגדלת היקף המתגייסים לצה"ל, וזאת בניגוד לצורך המיידי והדחוף להגדלת מצבת חיילי החובה. יתרה מכך, עבור חייבי הגיוס מהאוכלוסייה החרדית, מודל הסנקציות המוצע צפוי להפחית את התמריצים להתגייס גם ביחס למצב הנוכחי, בו נשללות הטבות בעלות משקל משמעותי עקב היעדר הגיוס לצה"ל. בנוסף, לצד הפגיעה במערך התמריצים לגיוס, עקרונות החוק מביאים לשימור המודל שמנע מגברים חרדים להשתלב לא רק בצה"ל, אלא גם בשוק העבודה לאורך השנים, כך שהוא צפוי להביא נזק משמעותי לכלכלה הישראלית בטווח הקצר והארוך", מזהיר גרדוס בפתח הדברים.
גרדוס מזכיר כי יש צורך דחוף בכ־10־12 אלף לוחמים נוספים, והעלות הכלכלית עבור חודש שירות מילואים של משרת יחיד (שמחליף את המלש"ב החרדי שאינו מתגייס) עומדת בממוצע על כ־50 אלף שקל, וכשמילואימניקים רבים צפויים לשרת 70־80 ימים בשנה, העלות המשקית תעמוד על מיליארדי שקלים בשנה.
לצד הפגיעה המשקית, מציין גרדוס, "צפויה גם פגיעה כלכלית ברמת הפרט", לרבות אובדן מקומות עבודה של מילואימניקים. עוד מזכירים באגף התקציבים כי הודגש שהגדלת מספר משרתי החובה ב־1,000 לוחמים בלבד מדי שנה תביא להפחתה של כשבועיים במספר ימי המילואים השנתיים עבור משרת המילואים הממוצע. לפי גרדוס, "המתווה המתגבש סותר את הצורך המיידי בהגדלת היקף המתגייסים לצה"ל", ואף "יפגע במאמצי הגיוס המוגברים של צה"ל בעת הנוכחית".
גרדוס מציג חמש "מחלות" למתווה של אדלשטיין. ראשית, המתווה קובע יעדי גיוס "קהילתיים" (קביעת יעדים כלליים), אף שחובת הגיוס היא אישית. הדבר צפוי להביא לכך ש"בפועל שום פרט אינו מחויב להתגייס", שכן לא מוגדר על מי חלה חובת הגיוס מכלל קבוצת החייבים הפוטנציאליים.
שנית, המתווה מבטל הלכה למעשה את התמריצים הכלכליים הקיימים לגיוס בעת הזו. המתווה מחזיר את הגלגל אחורה ומסיר את התמריצים השליליים היחידים הקיימים היום (ועליהם המהומה שהקימו של החרדים) שהיו אמורים לדחוף את החרדים לגיוס, לרבות סבסוד מעונות יום וקצבת אברך. "הגדלת הסיוע הכלכלי לחייבי הגיוס עבור סבסוד שכר הלימוד למעונות יום ותמיכה במוסדות תורניים בגין הפרט ("קצבת האברך"), כאשר במצב הנוכחי לא קיימת זכאות לסיוע זה, שעה שהיקפי המתגייסים מהאוכלוסייה החרדית נמוכים לאין שיעור מיעד הגיוס שהוצב על ידי צה"ל — תפגע בגיוס", נכתב.
למעשה, זה השינוי המרכזי והכמעט יחיד של מתווה אדלשטיין - החזרת הסיוע הממשלתי לפני שחרדי אחד התגייס. הנקודה השלישית שמעלים באוצר היא כי הלכה למעשה הסנקציות שכן מוסכמות על אדלשטיין ואמורות להיכנס לתוקף באופן מיידי הן לא פחות מ"בלוף", שכן הן "מוגבלות בהשפעתן ואינן צפויות להביא לשינוי מהותי בהתנהגותם של חייבי הגיוס". מדובר באיסור אחזקת רישיון נהיגה (רק לשליש מהחרדים יש רכב ולרוב הנשים נוהגות), שלילת סבסוד לימודים באקדמיה (הם לא לומדים באקדמיה), איסור יציאה מהארץ וביטול העדפה מתקנת עבור העסקה בשירות הציבורי (השתתפותם בשוק העבודה נמוכה).
רביעית, באוצר מתנגדים גם לדחיית מועד תחולת הסנקציות, שלהן פוטנציאל השפעה אפקטיבית, והתנייתן באי עמידה ביעדי הגיוס. כלומר מה שכן אפקטיבי לעודד גיוס יידחה ויקרה א ורק אחרי הפרה. החשש הוא כי בפועל הסנקציות האלו לעולם לא יוטלו ומדובר במשחק של משיכת זמן.
הנקודה אחרונה היא כמובן קביעת גיל פטור מגיוס לצה"ל על גיל 26, אותו מנגנון שגוי ומזיק שהיה בסיס של "חוק טל" המפלה. המנגנון מאפשר לבחור הישיבה לא להתגייס כל עוד הוא לומד בישיבה, ולקבל דחייה כל שנה, עד שבגיל 26 (אם הוא עוד בישיבה) הוא מקבל "דחייה נצחית" (פטור). הדבר גם מונע ממנו להשתלב בשוק העבודה או לקבל הכשרות מקצועיות או לימודים אקדמיים. כעת יש בעיה נוספת: נניח שבחור ישיבה מתגייס בגיל 23 או 24, לא ברור שניתן לגייס אותו לקרבי בגלל גילו.
