בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל השבוע ערעור של מספר רשתות גדולות, ביניהן הום סנטר, הולמס פלייס, שופרסל וזכיינית H&M, וקבע כי הן אינן צריכות לשלם ארנונה בגין חלק מהשטחים הציבוריים בקניון רננים ברעננה.
ההחלטה התקבלה לאחר ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רעננה, שחייבה את השוכרות בתשלום ארנונה גם על חלק מהשטחים הציבוריים בקניון, כמו מעברים, חדרי שירות ושטחי תפעול.
עיקר המחלוקת בין הצדדים היתה נעוצה בשאלה מי "המחזיק העיקרי" החב בתשלום ארנונה באותם שטחים ציבוריים. ועדת הערר אימצה את עמדת מנהלת הארנונה בעיריית רעננה ועמדת חברת הניהול של הקניון, חברת גי.טי.אל.וי ניהול רנננים וקבעה כי שוכרי החנויות, וביניהם המערערות, הם "המחזיק" העיקרי החב בתשלום הארנונה ביחס לאותו חלק מהשטחים הציבוריים נשוא המחלוקת (כאשר החיוב התחלק בין השוכרים השונים בקניון, בהתאם לשטח החנויות שהם שוכרים) ואילו הרשתות המערערות טענו כי "המחזיק העיקרי" היא חברת הניהול של הקניון והיא שצריכה לשאת בתשלומי הארנונה.
בית המשפט קיבל את ערעור הרשתות השוכרות וקבע כי החבות בתשלום ארנונה מוטלת על פי חוק על "המחזיק" בנכס, וכי לא ניתן להעביר חבות זו לאחר באמצעות הסכם חוזי. במקרה זה, נקבע כי חברת הניהול של הקניון היא "המחזיקה" בשטחים הציבוריים המדוברים, ולכן היא זו שחייבת בתשלום הארנונה. "מצאתי כי דין הערעורים להתקבל. קביעה זו נובעת מכך שאני סבור כי במקרה כאן, המערערות (הרשתות השוכרות; ל.ד) אינן בבחינת "מחזיק" לעניין חבות בארנונה בשטחים הציבוריים, שכן כפי שהן טענו באופן ברור בפני ועדת הערר - הן אינן בעלות הזיקה הקרובה לנכסים בגינם הושתה החבות בארנונה, ובעלת הזיקה הקרובה היא המשיבה 2 (חברת הניהול; ל.ד)", קבע השופט.
השופט אבי גורמן, שדן בערעור, הבהיר כי החלטה זו מתיישבת עם הפסיקה בנושא ארנונה בקניונים, אשר קובעת כי יש לראות את הנהלת הקניון כבעלת הזיקה הקרובה ביותר לשטחים הציבוריים. "בשולי הדברים אציין כי בתי המשפט שעסקו בהשתת ארנונה בקניונים, עמדו על כך שזיהוי המחזיק צריך להיעשות בדרך פשוטה, וכי הקביעה כי הנהלת הקניונים היא החבה בתשלום ארנונה בגין השטחים הציבוריים, משרתת אף אינטרס זה. כמובן, נימוק זה אינו יכול להביא להשתת המס על מי שאינו 'המחזיק', אלא שלאחר שנמצא כי בעלת הזיקה הקרובה לשטחים הציבוריים היא הנהלת הקניון, דומה כי יש לתת את הדעת אף לנימוק הנזכר, המשתלב ממילא עם תמונת ההחזקה כפי שפורטה.". עוד קבע כי המשיבות (חברת הניהול ומנהלת הארנונה בעיריית רעננה) תשלמנה למערערות הוצאות בסכום כולל של 40 אלף שקל.
"מדובר בקביעה משמעותית שיש לשים לב אליה, שכן רשויות רבות קובעות בצו הארנונה שלהן אופן חישוב לשטחים המשותפים בהתבסס על הגדרות דומות, ומשיתות ארנונה לאו דווקא על פי בחינה של מבחן הזיקה הקרובה ביותר, ופסק הדין מחייב לבחון מחדש פרקטיקה זו", מציינת עו"ד תהילה הלפרט ממשרד עפר שפיר, המתמחה במיסוי מוניציפלי ורשויות מקומיות, שלא ייצגה מי מהצדדים בתיק.
את הום סנטר והולמס פלייס ייצג עו"ד אשר פנט, את שופרסל עוה"ד רונית פלג ודוד שמעונוב ואת מאצ' ריטייל ומאצ' פמילי ייצג עו"ד אורי דויטש.
עו״ד אילן רובינשטיין, אשר ייצג את הקניון מסר בתגובה: "נושא החיוב בארנונה של חברות הניהול בקניונים, לעומת שוכרי ובעלי החנויות השונים, אינו פשוט. הראיה- שבמקרה הזה עמדת ועדת הערר היתה שונה מעמדת ערכאת הערעור, הגם שכמובן- ערכאת הערעור היא המכריעה. הענין נפסק בעבר בבית המשפט העליון בענין קניון רמת אביב, וכאן- ערכאת הערעור הלכה בעקבות פסק העליון. אין לטעמנו להחיל את פסק העליון באופן גורף והיה ראוי במקרה הזה להמשיך את עמדת ועדת הערר. עתה- החברה תבחן את המשך צעדיה בעניין".
עורכי הדין רונית פלג, דוד שמעונוב ואורי דויטש, ממשרד עו"ד פלג, כהן, דויטש ושות', שייצגו חלק מהרשתות, מסרו בתגובה: "פסק הדין מחזק את העיקרון שלפיו חיוב בארנונה יוטל אך ורק על מחזיק בפועל במקרקעין, בהתאם לזיקה ולשימוש הקונקרטי בהם – ולא על בסיס חוזים פנימיים או מנגנוני גבייה כלליים".
בעיריית רעננה בחרו שלא להגיב.
