פסק דין תקדימי בבג"ץ: ברוב של שני שופטים מול אחד, קבע היום (שני) בית המשפט העליון בעתירת ארגון לביא, באמצעות עו"ד יצחק בם, כי לנציב שירות המדינה אין סמכות למנוע את כינוס ועדת המינויים בשירות המדינה לבחינת בקשת שר להדיח פקיד בכיר. במקרה הזה בקשתו של שר הכלכלה ניר ברקת לדון בהדחת הממונה על התחרות מיכל כהן.
בכך, נדחתה עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאותה ייצג המשנה ליועמ"ש גיל לימון, שלפיה יש מקום ל"בדיקה מקדימה" טרם כינוס הוועדה. כזכור היועצת המשפטית לממשלה סירבה לייצג את עמדת הממשלה בנושא.
1 צפייה בגלריה
הממונה על התחרות, מיכל כהן, ושר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת
(צילום: נמרוד גליקמן, נחום סגל)
את פסק הדין הוביל השופט יוסף אלרון, שכתב: "קריאה כזו של החלטות הממשלה וההנחיות, מקימה מכשול אחר מכשול; גוזרת צמצום אחר צמצום; ומותירה פתח צר ביותר לממשלה להפעלת סמכותה… כל זאת ללא עיגון מספק בלשון החקיקה וההנחיות הרלוונטיות או בתכליתן – לא ניתן לקבלו".
עוד הדגיש כי "אין בסיס 'להעמיס' על כל אלו מגבלות נוספות, משלל כיוונים שונים, הכובלות עוד יותר את ידי הגורם המוסמך למנות ולפטר את הממונה". לדבריו, "הנציב לא הוסמך בשום חיקוק למחוק על הסף הליך פיטורין אשר נפתח על ידי שר הכלכלה. אשר על כן, אין לו סמכות לעשות כן".
השופט אלכס שטיין, שהצטרף לעמדת אלרון, כתב בפסק דינו דברים חדים וברורים: "אני מגיע למסקנה זו בדרך קצרה יותר מזאת של חברי, הגם שדרכו מקובלת עליי. הדרך בה אני מבקש לצעוד היא לשון החוק. כאשר לשון החוק ברורה ואינה מעלה לדיון שאלות חוקתיות, חובה עלינו לפסוק את הדין לפיה ורק לפיה. אוסיף ואציין כי למרות שאין לגבי דרך זו תמימות דעים 'מקיר לקיר', הנני סבור כי זאת הדרך הנכונה – היחידה שאין בלתה, וכי כל יתר הדרכים מוליכות אותנו אל מחוץ לתחום המשפט – למחוזות לא-לנו".
שטיין הוסיף: "פשיטא הוא, לטעמי, שלנציב אין סמכות לחסום את הליך הפיטורין מעיקרו ולמנוע מהשר את האפשרות לשטוח את טענותיו ביחס לנושא/ת המשרה בפני הוועדה". עוד ציין כי טענות המדינה לגבי אפקט מצנן אינן יכולות ליצור סמכות יש מאין: "האמירה שהעולם יהיה טוב יותר בהתקיים הסמכות הנטענת – שזכרה לא בא בשום חיקוק – אינה יכולה ליצור את הסמכות יש מאין".
לסיום קבע בג"ץ ברוב קולות כי יש להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט, ולחייב את המדינה לכנס את ועדת המינויים במהירות הראויה, ולשלם לעותר הוצאות בסך 15,000 ש"ח.
פסק הדין הזה מצטרף לשורה של מקרים שבהם קבעה היועמ"שית כי עמדת הממשלה אינה חוקית אך בג"ץ דחה את עמדתה. המקרה האחרון היה בעתירה נגד ההדחה שלה עצמה. היועמ"שית ביקשה כי ייצא צו ביניים שימנע את זימונה לשימוע ההדחה אך גם בקשה חוזרת שלה נדחתה. גם בפרשת המינויים של רואי כחלון ואודליה מינס החליט בית המשפט לדחות את עמדתה של היועמ"שית.
עו״ד יצחק בם, שמייצג את ארגון לביא: "אני מברך על כך שבית המשפט העליון צמצם את שלטון הפקידים, וקבע שהפקידות המשפטית לא יכולה לסכל את עצם הדיון בבקשתו של שר להפסיק את הכהונה של פקיד בכיר. במהלך העתירה, נחשפנו למנגנוני הפעולה של הדיפ-סטייט וראינו שלשיטת היועמ"שית עצם הדיון בשאלת הדחה של פקידים בכירים אסור אלא אם היעוץ המשפטי מאשר.
"בית המשפט העליון שמט היום את המפתח לקיום הדיון מידי היועצים המשפטיים יחייב את הוועדה למינוי בכירים להתכנס ולדון בפנייתו של השר. מנענו מצב אבסורדי בו היעוץ המשפטי יכול לחסום על דעת עצמו את הפניות של השר לוועדה".
