בהחלטה חריגה שהתקבלה לאחרונה אישר בית הדין הרבני ברחובות בקשה שהגישו בנותיה של אישה שהלכה לעולמה לנשל עצמן מהבעלות על המשק שלה. הדיין ציון אשכנזי קיבל את טענתן שלפני מותה היא ביקשה להוריש את החלקה לאחד מילדי בעלה מנישואיו הקודמים.
המנוחה התחתנה עם אלמן ואב לחמישה. היא הגיעה לנישואים עם שלוש בנות משלה, והשניים הביאו לעולם ביחד עוד שתי בנות משותפות. בעלה הלך לעולמו ראשון והיא אחריו. היא הותירה אחריה כספים ומשק הרשום על שמה.
באפריל אשתקד פנו עשרת היורשים לבית הדין בבקשה מוסכמת לקיים צוואה בעל פה ("שכיב מרע") שלטענתם אמרה האם על ערש דווי. לדבריהם, היא הביעה רצון לחלק את רכושה שווה בשווה בין עשרת הילדים - הביולוגיים ושאינם - אך זאת למעט המשק שלה, שאותו ביקשה לתת "בעדיפות ראשונה לילדי בעלה המנוח".
היות ולפי הכללים משק חקלאי לא יכול להירשם על שם כמה אנשים, הסבירו היורשים, הרי שהם מבקשים להעביר אותו לבעלות בן ספציפי של המנוח. לטענתם המנוחה חזרה על צוואתה זו פעמים רבות ובהזדמנויות שונות, מתוך רצון שישכון שלום בין כל חלקי המשפחה.
בבית הדין סיפרו בנותיה הביולוגיות, בניגוד לאינטרס המובן שלהן, כי רצון אימן אכן היה להעביר את המשק לילדי בעלה תוך נישולן ממנו. "היינו אמורות לקבל יותר מכולן אבל זאת לא המטרה. המטרה שלנו היא לקיים את הצוואה של אמא", הוסיפו.

ואכן אב בית הדין אשכנזי החליט לקיים את רצון המנוחה, וזאת חרף אי-עמידת היורשים בתנאי מהותי שמציב חוק הירושה: העלאתו על הכתב בהקדם האפשרי סמוך לאמירתה. הוא הסביר שלפי סעיף 25(א) לחוק ניתן לקיים צוואת שכיב מרע בהיעדר ספק שהיא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה, וכי זה בדיוק המקרה.
"מקובל עלינו ההסבר שניתן ולפיו הבנות לא ידעו שמה שאמא שלהם ציוותה על מיטתה על ערש דווי נקרא בשם 'צוואת שכיב מרע', ולא קיבלו באותה העת ייעוץ משפטי והלכתי", כתב. "אכן המושג 'צוואת שכיב מרע' אינו מוכר ומצוי על דרך הכלל בעריכת צוואה, וניכרים דברי אמת שהבנות אכן באמת ובתמים לא הבינו שעליהן למהר ולעשות מעשה להעלות את הצוואה על הכתב".
הוא הדגיש את בחירתן הנדירה של בנותיה הביולוגיות של המנוחה, למעשה לבקש לנשל עצמן מהנכס העיקרי של אימן לטובת אחיהן החורג, תוך שחזר על קביעתו כי "ניכרים דברי אמת", באופן המאפשר להתגבר על היעדר העלאת הצוואה על הכתב.
לפיכך הדיין הורה על קיום צוואת המנוחה, באופן שכספיה יחולקו שווה בשווה בין עשרת ילדיה וילדי בעלה המנוח, וכי המשק שלה יועבר לאחד מבניו, כפי שרצתה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד אבישי אטיאס
• עו"ד דן (דני) שגב וימר עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין