החשב הכללי יהלי רוטנברג הורה לקזז למוסדות החרדיים שמרמים ביישום תוכנית הליבה את הקנסות שהוטלו עליהם. זאת בעקבות הפרסום בכלכליסט על הירידה באכיפה כנגד מוסדות אלה וכן על כך שאיש אינו יודע אם הקנסות הסמליים מקוזזים בפועל. כן הורה להקים מחדש יחידת בקרה בחשבות משרד החינוך שתוודא התאמה של הקצאת שעות הלימוד לתקציב. יחידה כזו פעלה עד לפני מספר שנים ואז שולבה במנגנון המשרד. הקמת היחידה באה גם על רקע חוסר היכולת לקבוע אם רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות מתוקצבות על פי המגיע להן והגילוי המדהים שהן מקבלות תקציב על פי דרישה, לפי ההוצאות שלהן בפועל.
הקנסות שבהם מדובר מוטלים כפיצוי סמלי על הקומבינה הבאה: על פי חוק יסודות התקציב, רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס (לשעבר מעיין החינוך התורני) מקבלות תקציב זהה לממלכתי אף על פי שהן פרטיות ומפלגתיות. על פי נתונים שהגיעו לכלכליסט, ב־15 השנים האחרונות הצטרפו לרשתות לא פחות מ־125 תלמודי תורה שבהם 35 אלף תלמידים, 99 מוסדות הצטרפו לרשת בני יוסף של ש"ס ו־26 הצטרפו לחינוך העצמאי של אגודת ישראל. חוקר החינוך החרדי ד"ר נרי הורביץ מעריך שבכך הם הגדילו את תקציבם ביותר מ־300%.
אלא שעל פי שורת מומחים ומקורות, תלמודי התורה ממשיכים ללמד את תוכנית הליבה בהיקף חלקי ביותר והקנסות שמוטלים עליהם סמליים, ומתבססים – קשה להאמין – על דיווחי המוסדות עצמם ועל הטענה שהפער בלימודי הליבה הוא 6% בממוצע בלבד. כך הונאת המדינה בתוכנית הליבה הפכה לאחת העסקאות המשתלמות בישראל. מעבר לכך בהחלט ייתכן ששאלת גובה הקנסות היא תיאורטית בלבד. כפי שחשף כלכליסט בשנה שעברה, איש אינו יודע אם הקנסות אכן נגבים מהמוסדות. הוראת רוטנברג נועדה לוודא שזה אכן קורה.
שוב יסתמכו על דיווחי המנהלים?
כפי שנחשף בחודש שעבר בכלכליסט, אפילו מעט האכיפה שהיתה כנגד מוסדות חרדיים שמרמים בתוכנית הליבה צנחה דרמטית. מנתונים שמסר משרד החינוך בתשובה לבקשת חופש מידע של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, עולה שהקנס הממוצע למוסד צנח ב־61% מ־291 אלף שקל ב־2022 לסכום סמלי של 114 אלף שקל ב־2023 מתוך תקציב של מיליונים לכל מוסד. בשנת 2014 שבה הוחלו הקנסות (קיזוזים בלשון המשרד, המתנגד לשימוש במילה קנסות) לראשונה עמד הקנס הממוצע על 425 אלף שקל ויחסית לשנה זו מדובר בצניחה של 73%. יצוין שגם אז הקנסות נחשבו סמליים ומגוחכים ביחס לרווח של המוסדות מההצטרפות לרשתות.
סך כל הקנסות צנח ב־45% מ־10.2 מיליון שקל ב־2022 ל־5.6 מיליון שקל ב־2023. זאת אף שמספר המוסדות שנמצאו חייבים בקנסות דווקא עלה ב־40% מ־35 מוסדות ל־49. קשה שלא לקשר זאת לכך שזו השנה שבה חזרו הליכוד והחרדים לשלטון.
למשרד החינוך יש הסבר משלו לירידה בקנסות: "הירידה בהיקף הקיזוזים נובעת מהגברת הפיקוח ומהתאמות שביצעו מוסדות החינוך להוראות תוכנית הליבה. ככל שמוסד מצמצם את הפערים — כך פוחת הקיזוז. מדובר בקיזוז של שעות תקן, ולא בקנס כספי, והוא נגזר באופן ישיר מאחוזי היישום של לימודי הליבה בפועל".
על פי חוזר שהפיץ המחוז החרדי במשרד החינוך לרשתות החינוך החרדיות בראשית שנת הלימודים, נקבע ש"יש ללמד את כלל המקצועות הקבועים בחוזר מנכ"ל בכל כיתות המוסד, בכל שכבות הגיל, ללא גמישות בין המקצועות ובין האשכולות". כלומר החוזר מודיע למוסדות שהשנה הם יידרשו לשמור על החוק וללמד ליבה. השאלה היא אם גם השנה יסתמכו על דיווחי המנהלים במקום לבדוק את המצב בפועל. למרות זאת יתוקצבו השנה גם מוסדות שילמדו רק 75% לימודי ליבה אם כי היקף התקצוב יושפע מהיקף הלימוד.
אולי בעתיד יפקחו גם על איכות הלימודים
בישיבות הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בנושא החינוך החרדי בינואר השנה טען פרויקטור תוכנית הליבה במחוז החרדי של משרד החינוך חיים הלפרין שהמצב שבו למפקחי משרד החינוך אין יכולת לבדוק את היקף לימודי הליבה השתנה השנה וכי למשרד יש עכשיו תמונה ברורה על המצב ברוב המוסדות. עם זאת, לא ברור מתי הממצאים ייחשפו לציבור. לדבריו, "השנה כל מפקח ממלא את המידע באופן ממוקד ונראה תמונה מלאה על כל מוסד".
הוא הודה ש"בעבר הנורמה היתה שמוסדות יכולים לנהל גמ"ח אשכולות". מדובר בכינוי ציני למצב שבו מנהל יכול להחליף מקצועות בתוך אשכול, למשל ללמד עברית במקום אנגלית. "השנה הנושא נבדק ברמה נקודתית בכל מוסד על ידי המפקח. ככל שיהיה לנו מידע מדויק יותר בכל מוסד לגבי היקף השעות הנלמדות, אנו נרצה בשלב הבא לדעת את איכות הלימודים".
