בשבוע שעבר נשא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את נאום מצב האומה הראשון בקדנציה השנייה שלו, במהלכו הבטיח, בין היתר, להמשיך להטיל מכסים ולשנות סדרי עולם. ממש במקביל נערך בצד השני של העולם אירוע דומה, אבל גם כזה שלא יכול היה להיות יותר שונה.
בניגוד לאווירה בקונגרס האמריקני - שפעם הזכירה את הדמוקרטיה התוססת של ארה״ב ועכשיו מזכירה יותר קרקס או גן ילדים - הכינוס השנתי של הקונגרס העממי הלאומי, הפרלמנט של סין, הוא אירוע מתוסרט במלואו מראש. את הנאום לא נשא מנהיג סין, שי גי׳נפינג, אלא שר החוץ, וואנג יי, שחזר לתפקידו ביולי 2023 לאחר הדחתו של צ'ין גאנג. בהבעה חמורת סבר, כשהוא כמעט לא מזיז את ידיו, נשא וואנג נאום רציני בן 90 דקות, במהלכו חזר 14 פעמים על המלה "יציבות".
כיוון שבאמת אין שום דבר מקרי בתיאטרון הזה, הכוונה בחזרה על המלה הזו הייתה ברורה: לאותת לעולם שבזמן שנשיא ארה״ב מסתובב עם להביור, סין היא עכשיו המבוגר האחראי שמוכן לקחת מנהיגות אוניברסלית ולבנות קשרים גם עם מדינות שעד כה היו מחוברות לארה״ב. "אף מדינה לא צריכה לצפות לדכא את סין מצד אחד ולפתח איתנו יחסים טובים מצד שני", אמר וואנג, שכמיטב המסורת בנאומים האלה לא הזכיר אף שם של מדינה אחרת, כולל ארה״ב.
בנאומו אמנם ניסה וואנג לא להיות פרובוקטיבי מדי, אבל מוקדם יותר שיחרר משרד החוץ שלו את ההודעה האגרסיבית ביותר מאז נכנס טראמפ לתפקיד: "אם ארה"ב תעבור לסכסוך, סין תגיב באותה צורה. כאשר ארה"ב תחזור לשיתוף פעולה, סין תעשה את אותו הדבר. אם ארה״ב רוצה מלחמה, בין אם זו מלחמת מכסים, מלחמת סחר או כל סוג אחר של מלחמה, אנחנו מוכנים להילחם עד הסוף".
החשש בסין: היצוא לארה"ב עשוי לרדת בשליש
הטלת מכסים על יבוא היא כמובן חלק מרכזי בסדר היום של טראמפ. הוא עשה אותו דבר גם בכהונתו הראשונה, אז גרמה מלחמת המכסים עם סין לפגיעה קשה מאוד בענף החקלאות האמריקני, עד כדי כך שטראמפ הוציא עשרות מיליארדי דולרים מכספי משלם המסים כדי לפצות חקלאים על אובדן יצוא. תחת ממשל ביידן, יצוא החקלאות האמריקני לסין הגיע לשיא של 38 מיליארד דולר ב-2022, ואז ירד ל-29 מיליארד דולר ב-2023 ול-25 מיליארד דולר בשנה שעברה. בינואר החולף, יצוא החקלאות מארה"ב לסין כבר ירד באופן תלול ב-56% בעקבות התגובה הסינית למכסים של טראמפ, שחלים על כל דבר כמעט - ממכשירי אלקטרוניקה, דרך ביגוד ועד צעצועים.
הבעיה העיקרית של סין כשהיא נערכת לארבע שנים של התמודדות עם נשיא אמריקני שמשנה את עמדותיו מדי יום ויצא למלחמה סחר עולמית, היא שהכלכלה שלה עצמה במצב לא טוב. הצריכה נמוכה, הנדל״ן במשבר והאבטלה בקרב צעירים גדלה. טראמפ הטיל עד כה 20 אחוזי מכסים על תוצרת סינית, וזה פוגע במה שהייתה נקודת אור נדירה עבור הכלכלה הסינית: היצוא. וואנג הבטיח בנאומו צמיחה של חמישה אחוז בשנה הקרובה, אבל אם היצוא של סין ייפגע ברמה הצפויה בגלל המכסים של טראמפ, יהיה לה מאוד קשה להגיע לשם. בשנתיים האחרונות הצליחה סין לעמוד ביעד של 5%, בזכות יצוא חזק, שהביא לעודף סחר בסכום שיא של כמעט טריליון דולר. עכשיו, אם המכסים של טראמפ יישארו במקומם, היצוא הסיני לארה"ב עשוי לרדת ברבע עד שליש.
כדי לסגור את החור הגדול הזה, תצטרך סין להכניס זריקת מרץ של ממש לתושבי המדינה כדי שאלה יחזרו לרכוש מוצרים בבית. ממשלת סין הכינה תוכניות עידוד שכוללת מתן אפשרות לסינים לעשות טרייד אין במוצרים כמו מכשירי מטבח, מכוניות, טלפונים ומכשירים אלקטרוניים. התוכניות כוללות הנפקה של 1.3 טריליון יואן (179 מיליארד דולר) באג"ח מיוחדות כדי לסייע במימון צעדי התמריצים.
בצעד נדיר גם העלתה בייג'ינג גם את הגירעון הפיסקאלי שלה - ההפרש בין הוצאות הממשלה להכנסות - משלושה לארבעה אחוז מהתוצר המקומי הגולמי. זו העלייה הגבוהה ביותר מזה עשרות שנים ומראה את מידת הדחיפות שמרגישים בסין, עד כדי נכונות לחרוג מקו שמרני מאוד של הגבלת הוצאות כדי לחזק את הצמיחה. עוד הכריזה סין על תוכניות ליצור יותר מ-12 מיליון מקומות עבודה בערים, תוך הגדרת יעד לאבטלה עירונית בסביבות 5.5% לשנת 2025. הממשלה גם התחייבה לספק יותר תמיכה לתעשיות ההייטק, להחזיר את היציבות בשוק הנדל״ן ולהרחיב את תוכניות הטיפול בקשישים לאוכלוסייה המזדקנת. סין הודיעה גם על עלייה של 7.2% בתקציב הביטחון.
השאלה הגדולה כמובן היא האם כל זה יספיק. הגבלות קשות מתקופת המגפה יחד עם משבר נדל"ן ממושך ודיכוי ממשלתי נגד חברות טכנולוגיה ופיננסים, פגעו במוראל הלאומי. אבל הממשל הסיני רואה סיבות לאופטימיות בהצלחה של תוכנות טכנולוגיות כמו DeepSeek ו-Unitree Robotics, שגרמו למשיכת משקיעים זרים בחברות בינה מלאכותית סיניות.
ה"אס" של הסינים: אילון מאסק
מלחמת המכסים כמובן אינה חד צדדית, לסין יש הרבה מאוד כוח במכסי תגמול נגד ארה״ב. בשבוע שעבר הוסיפה מכסים ממוקדים של 15% על תעשיות אמריקניות מרכזיות שסין היא השוק הגדול ביותר עבורן, כולל תירס, חיטה, פולי סויה, עוף, חזיר, ובשר בקר. התגובה של וול סטריט למכסים של טראמפ ושינוי העמדות הכמעט יומיומי שלו, מעוררים אופטימיות אצל הסינים כי המלחמה הזו לא תימשך הרבה זמן. עד אז, מנסים הסינים להיכנס לוואקום שנוצר עם נסיגת ארה״ב מההנהגה העולמית בתחומים כמו רפואה ושינויי אקלים.
"הנאום של טראמפ שלח את המסר שארה"ב דואגת רק לאינטרסים שלה ותרדוף אחריהם בצורה חסרת רחמים מבלי לדאוג לכללים או לנורמות בינלאומיות", אמר שר החוץ וואנג. "טראמפ פרש מהסכם האקלים של פריז ומארגון הבריאות העולמי, והמהלכים האלה מבהירים שארה"ב אינה מעוניינת עוד לשמור על הערכים והסדר הבינלאומי שהיא דוגלת בהם מאז תום מלחמת העולם השנייה. לעומת זאת, המסר של סין הוא שאנחנו מוכנים לעבוד עם הקהילה הבינלאומית כדי להתמודד עם אתגרים גלובליים משותפים כמו שינויי אקלים".
בשקט שקט מחזיקים הסינים גם קלף אחד משמעותי למקרה חרום: אילון מאסק, שהוא למעשה נשיא-שותף, זקוק מאוד לסין. ב-2024 מכרה טסלה בסין 657 אלף רכבים, שהיוו כמעט 37% מסך המכירות העולמיות של החברה. המפעל שלה בשנחאי מייצר למעלה מחצי מיליון מכוניות, שהן כשליש מהמכוניות שטסלה מוכרת בשנה ברחבי העולם, ואמור להגיע בשנים הקרובות לרמת ייצור של מיליון מכוניות. אם הסינים יידחקו לקיר, הם לא יהססו לסגור את הברז לטסלה. וכמו שאפשר היה לראות השבוע מסוכנות מכירת הרכב שפתח טראמפ על מדשאות הבית הלבן - הוא לא יתן לפגוע בטסלה.
