אלפי גולים מצפון קוריאה שנמלטו לשכנה מדרום ניסו בשנים האחרונות לפרנס את משפחותיהם באמצעות רשתות מחתרתיות להעברת כספים. בשנים האחרונות הנתיבים הללו כמעט ונחסמו: סגירת הגבולות בימי הקורונה, החמרת האכיפה בדרום קוריאה והיתרבות ההונאות הפכו את הברחות הכספים למסוכנת וכמעט בלתי אפשרית.
פארק סונג הוואן, גולה בן 30 שמתגורר כיום בסיאול, כבר שנתיים לא מצליח לדאוג למשפחתו לתמיכה הכלכלית. "שליחת הכסף הייתה הדרך שלי להרגיש קרוב הביתה", אמר פארק לגרדיאן הבריטי. לדבריו, אם לא יצליח לשלוח כסף, אחיו עשוי להיות מגויס לצבא ולהישלח להילחם עבור הצבא הרוסי במלחמה נגד אוקראינה, משום שמשפחתו לא תוכל לשלם שוחד כדי לקבל פטור.
2 צפייה בגלריה
כפר התעמולה ג'יג'ונגדונג, צפון קוריאה, סמוך לגבול
(צילום: JEON HEON-KYUN/Pool via REUTERS/File Photo)
פארק נמלט מצפון קוריאה ב-2012. הכספים ששלח הוברחו באחד מהנתיבים המסוכנים בעולם, תוך הסתמכות על רשת מחתרתית שכמעט נעלמה בעקבות סגירת הגבולות בימי קורונה.
התהליך מתרחש בכמה שלבים: גולים מצפון קוריאה מוסרים כסף למתווכים – לרוב גולים בעצמם – שממירים את הוון הדרום קוריאני למטבע סיני. הכספים עוברים דרך מתווכים סיניים לסוכנים מקומיים שדואגים להעביר אותם ליעדם. התקשורת מתבצעת באמצעות טלפונים סיניים שפועלים סמוך לגבול, ולעיתים המשפחות שולחות סרטוני וידאו שבהם הן מצולמות סופרות את הכסף כדי לאשר את קבלתו.
רק 60% מהכסף מגיע, השאר לשוחד ועמלות
"ככל שיותר צפון-קוריאנים הצליחו להימלט לדרום קוריאה, כך גדל גם מספר האנשים שרצו לשלוח כסף למשפחותיהם", אמרה ג'ו סו-יון. לטענתה, היא ובעלה סייעו ליותר מ-2,500 צפון-קוריאנים להימלט ובהמשך סייעה להם להעביר כספים למשפחותיהם.
סקר שנערך בקרב 362 גולים על ידי Database Center for North Korean Human Rights מצא כי 40% מהם שלחו כסף לצפון קוריאה בחמש השנים האחרונות. ג'ו מעריכה שרק כ-60% מהכסף מגיע בפועל למשפחות לאחר ניכוי עמלות ושוחד.
פארק סיפר כי נהג לשלוח בכל פעם בין 2 ל-3 מיליון וון (כ-7,500-5,000 שקל) – סכום שלדבריו מספיק כדי שמשפחתו תוכל לאכול אורז לבן במשך שנה שלמה: "ניסיתי לעבוד בכל מיני מקומות, וכל מה שהתאפשר לי שלחתי למשפחה".
הנתיבים שימשו מבריחים במשך עשורים
לאחר שנים של העלמות עין, דרום קוריאה החליטה לטפל בתופעה. היא החלה לחקור את רשתות ההברחה לפני כשנתיים. שוטרים עקבו אחר גולים שנהגו לשלוח כסף למשפחות. מהר מאוד הבדיקה הזאת נהפכה להליכים פליליים שננקטו נגד אותם עולים.
לפי החוק של דרום קוריאה, עסקים להמרת מטבע חייבים ברישום ממשלתי – דבר שאינו אפשרי לגבי צפון קוריאה, משום שאין ערוצי העברה חוקיים בין שתי המדינות שעדיין נמצאות רשמית במצב מלחמה.
לפחות עשרה אנשים שלכאורה היו מעורבים בהעברות אלו נחקרו, ושלושה מהם עומדים כיום לדין בגין הפרת חוקי מט"ח. מאז דווח כי משטרת דרום קוריאה חדלה מפתיחת חקירות חדשות, עד שבתי המשפט יכריעו בתיקים קיימים.
"כ-70% מהנתיבים ומהרשת שהייתה לנו נעלמו", סיפרה ג'ו. "יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לבנות ולשקם את הרשת הזו מחדש".
