"על רקע מסע הדה-לגיטימציה שמובילה הרשות הפלסטינית נגד מדינת ישראל בעולם הנחיתי את החשב הכללי, יהלי רוטנברג, לבטל את השיפוי הניתן לבנקים הקורספונדנטים למול הבנקים בשטחי הרשות הפלסטינית" - כך הכריז אמש (רביעי בלילה) שר האוצר בצלאל סמוטריץ. להנחיה אם תיושם משמעות דרמטית: הפסקת שיתוף הפעולה בין בנקים ישראלים לבנקים ברשות. הצעד הזה עלול להוביל למיטוט כלכלי של הרשות הפלסטינית.
יש לציין כי ההודעה של סמוטריץ' לא הגיעה משום מקום. אתמול, הודיעו חמש מדינות: בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה ונורבגיה, כי הטילו סנקציות על שר האוצר ועל השר איתמר בן גביר בגלל "הסתה לאלימות נגד פלסטינים". במסגרת הסנקציות ייאסר על סמוטריץ' ועל בן גביר להיכנס למדינות ומוסדות פיננסיים לא יוכלו לספק להם כל שירות, בדומה לסנקציות שהוטלו על אישי ציבור רוסים אחרי הפלישה לאוקראינה.
אז מהי מערכת השיפוי לבנקים, מי הם הבנקים הישראליים שההוראה הזו נוגעת אליהם ומי עלול להיפגע מיישום המהלך? ynet עושה סדר.
מי הם הבנקים הישראליים שמנהלים העברות כספים, וקבלת או מתן שירותים עם בנקים פלסטיניים?
בשנים האחרונות נקבע כי רק שני בנקים בישראל, הפועלים ודיסקונט, יהיו בקשר בנקאי רציף עם הבנקים ברשות הפלסטינית.
מה זה בנק קורספונדנט?
זהו בנק שפועל בשם בנק אחר במדינה זרה בתחומים שונים: העברת כספים בינלאומית, פתיחת מכתבי אשראי, סליקת תשלומים ושירותי ניהול חשבונות במטבע חוץ.
מה זה "שיפוי לבנקים קורספונדנטים"?
מדובר בהסכמה ובהתחייבות מצד הבנק המקומי לפצות או לכסות הפסדים, תביעות או הוצאות של בנק קורספונדנט. כלומר, הבנק הזר שמספק שירותים בשם הבנק המקומי, כאשר מדובר בעיקר בעסקאות בינלאומיות.
3 צפייה בגלריה
בנק דיסקונט ובנק הפועלים. מקיימים את הקשר עם הרשות
(צילומים: אביב גוטליב, צפריר אביוב)
מהו השיפוי במקרה הזה?
שיפוי הוא התחייבות לשאת באחריות במקרה של נזק או תביעה. כאשר בנק ישראלי מבקש, למשל, מבנק קורספונדנט באנגליה לבצע פעולה מסוימת, כמו העברת כסף, הבנק הזר עלול לבקש מכתב שיפוי, שבו הבנק הישראלי מתחייב לשפות את הבנק הזר אם יתבעו אותו או אם ייגרם לו נזק כלשהו בשל הפעולה שהוא מבצע.
יש דוגמה למקרה כזה?
למשל, בנק ישראלי כלשהו שולח כסף ללקוח באנגליה. אם יתברר שהייתה בעיה כלשהי בעסקה, למשל הלבנת הון, הבנק האנגלי ייתבע. במכתב השיפוי, הבנק הישראלי מתחייב לשפות את הבנק האנגלי על כל נזק שייגרם לו עקב העסקה הזאת.
ומה בעצם עלול לקרות בעקבות הוראת שר האוצר סמוטריץ'?
שני הבנקים הישראלים, הפועלים ודיסקונט, לא יתנו עוד שיפוי לבנקים הפלסטינים, ולדעת מומחים, מצב כזה עלול למוטט כלכלית מהר מאוד את פעילות הרשות הפלסטינית.
האם זה מהלך חוקי, ומה יהיו ההשלכות הבינלאומיות אם וכאשר ההוראה תיושם בפועל?
מערכת הקורספונדנציה בכלכלה הבינלאומית מבוססת על אמון בין מוסדות פיננסיים ברחבי העולם, והיא מחייבת ציות לכללים הבינלאומיים. על פניו, אין מניעה חוקית למהלך של שר האוצר, אולם יישום המהלך צפוי לעורר ביקורת חריפה של המוסדות הבנקאיים הבינלאומיים ושל הבנק העולמי, ויש לצפות ללחץ כבד על ישראל מצד מדינות רבות בעולם במטרה למנוע את ביטול השיפוי.
האם מספיקה רק ההכרזה של סמוטריץ?
לא. שר האוצר צריך קודם כל לחתום על כך, ובהמשך הקבינט המדיני מתכנס וצריך להצביע על כך. ניתן להניח כי ההחלטה דרמטית כזאת יהיה קשה מאוד להעביר בצורה חלקה, שכן חברי הקבינט הנוספים מבינים את השלכותיה.
מעבר לבנקים הפלסטיניים, האם תיווצר בעיה גם לחברות ולמוסדות בישראל אם ההוראה תופעל?
לדברי בנקאים ששוחחנו איתם היום, התשובה היא חיובית בהחלט. חברות ישראליות רבות מקיימות קשרי מסחר ושירותים עם גורמים ברשות הפלסטינית. אם, למשל, מפעל ישראלי מוכר לסוחר בשכם מוצרי מזון מתוצרתו, הסוחר לא יוכל עוד לשלם תמורתם בהעברה כספית מבנק פלסטיני. "ההוראה הזאת פועלת לשני הכיוונים", אמר אחד הגורמים בשיחה עם ynet. "והיא תפגע קשות גם בגורמים וחברות בישראל".
