"אנו חיים בעולם של חוסר ודאות הרבה יותר גדול ממה שכולנו ידענו בעבר. כשהתחלתי לעבוד בתחום הייעוץ לפני 25 שנה, למנכ"ל של ארגון היו כשלושה דברים שמדאיגים אותו. כיום יש לו רשימה של 20-30 דברים, מסיכונים ועד הזדמנויות שצריך לנהל בו זמנית. מגיאופוליטיקה ועד שינויים טכנולוגיים ושינוי באופי שוק העבודה". כך אומר דיוויד צ’ין, שותף-מנהל בחברת הייעוץ מקינזי ישראל.
כמי שאמון על ניתוח השוק, ניכר שיש לצ’ין מבט ממעוף הציפור על המציאות בה אנו חיים. הוא מסתכל על ישראל שלפני ואחרי השבעה באוקטובר ורואה תמונה ברורה למדי. "ישראל נכנסה למלחמה עם כלכלה חזקה מאוד ביחס למדינות דומות בגודל ובשלב ההתפתחות. הנתונים המקרו-כלכליים היו חיוביים, האבטלה נמוכה, יחס החוב-תוצר נמוך והגרעון נמוך. כשמסתכלים על התפתחות הכלכלה הישראלית לאורך זמן רואים שהמספרים יפים, אך קרוב ל-60% מהגידול בתוצר נובע מצמיחת האוכלוסייה, הגדלה ב-1.9% בשנה - הרבה יותר מכל מדינה מפותחת אחרת.
ברבעון האחרון של 2023, מיד לאחר תחילת המלחמה, הייתה צניחה משמעותית בפעילות עסקית. אנשים הפסיקו להוציא כסף על המון דברים דוגמת נסיעות, אבל זה היה יחסית קצר. במהלך שנת 2024 הצמיחה הייתה חיובית אך נמוכה, התוצר גדל ב-0.6%. התחזית ל-2025 היא גדילת תוצר של 4%. המשק מתחיל להחזיר את מה שהפסיד במלחמה. שווקי ההון החזירו כבר בינואר 2025 את ההפסדים ובשנתיים הקרובות בנק ישראל מצפה לצמיחה של 4%, עם אבטלה נמוכה וירידה באינפלציה. כך שהשפעת המלחמה הייתה לא פשוטה, אך מבחינה כלכלית אנחנו בדרך להתאוששות".
זה נשמע טוב.
"כמובן שישנם גורמים שצריך לחשוב עליהם ולפעול כשמסתכלים קדימה. נושא שוק העבודה מאוד לא פשוט. אמנם מספר האנשים הנמצאים בשירות מילואים נמוך משמעותית ממה שהיה בתחילת המלחמה, אך יש צפי שיישאר גבוה לאורך זמן בשל הצרכים הביטחוניים העתידיים. אנחנו לא יודעים לחזות לגמרי את נושא השפעת בריאות הנפש של האוכלוסייה. יש הערכות ש-40% מהאוכלוסייה סובלת מחרדה או דיכאון לאחר השבעה באוקטובר ומה שקרה מאז, בהשוואה ל-20-30% לפני המלחמה. משרד הבריאות מעריך ששיעור האנשים עם תסמינים פוסט-טראומתיים יוכפל מ-16% ל-30%, כשאין מספיק כוח אדם מקצועי לספק טיפול. יש כמובן את האוכלוסיות שפחות משתתפות בשוק העבודה - מה שלא משתנה. צמיחת החלק היחסי שלהם באוכלוסייה משמעותי מאוד, כך שזה סיכון ארוך טווח למדינה. שוק העבודה הוא אחד הדברים שדורשים טיפול מסיבי".
אז איך לדעתך ניתן לשפר את הפריון?
"באמצעות שלושה ממדים עיקריים: הראשון הוא הגדלת התחרותיות במשק. הנושא מושפע מאוד מרגולציה, יש קצת התפתחויות חיוביות בתחום אבל אנחנו עדיין בתת-תחרותיות. השני: ההשקעה בתשתיות הלאומיות בישראל שכיום היא בין חצי לשני שליש לעומת מדינות אחרות - וכולנו מרגישים את זה על הכביש. הממד השלישי והחשוב מכל הוא ההון האנושי. מבחני פיז"ה של ה-OECD מראים שמערכת החינוך שלנו במצב לא מספיק טוב, וזו בעיה קריטית למדינה שהאוצר העיקרי שלה הוא ההון האנושי. שלושת הגורמים האלו מייצרים פער בפריון בעבודה, שאם היה נסגר - כל נפש בישראל הייתה מרוויחה בממוצע עוד 7,000 ש"ח במשכורת החודשית שלה. כדי להגיע לשם צריך יותר כבישים, תחבורה ציבורית טובה, שיפור מערכת החינוך, השתתפות רחבה יותר בשוק העבודה והסרת חסמים".
הבינה המלאכותית תניב תוצר שמייצרות מדינות שלמות
השיחה עם צ’ין מאופיינת בהסתכלות על חצי הכוס המלאה והריקה לסירוגין. הוא בוחן היטב ובצורה מפוכחת את שני הצדדים. כך, הוא מציין לטובה את הסכמי סחר עם איחוד האמירויות ואת רפורמת הייבוא עם השוק האירופי שנכנסה לתוקף בתחילת 2025 ("היא מקלה מאוד על הרגולציה של הטובין שמייבאים לישראל") ואז מזכיר את בקושי הלוגיסטי שבשינוע סחורות בתעלת סואץ בגלל החות’ים. מזכיר את הירידה החדה בתיירות אך מציין שתיירות פנים קיזזה אותה מעט.
"בסך הכל יש לא מעט נקודות אור", הוא מעודד. "הנתונים מראים שיש לא מעט השקעות בהיי-טק הישראלי, בזמן שבעולם ההשקעות קצת חלשות - חוץ מאשר בתחום הבינה המלאכותית. בישראל אין לנו חברות בינה מלאכותית גדולות, אבל יש את התעשיות הביטחוניות, הנהנות מגידול בהזמנות - כי חלקים מהעולם נמצאים במלחמה. יש גם התפתחות של ענף חדש: Defense-Tech. לישראל זורמות השקעות לא קטנות לסטארט-אפים בתחום הזה והיא צפויה להצטיין בו. כך שיש כאן הזדמנות משמעותית".
הבינה המלאכותית היא באמת כזה Game Changer?
"זו טכנולוגיה שונה מאוד מטכנולוגיות שאנחנו מכירים, גם בקצב ההתפתחות שלה וגם בכמה שהיא רב-שימושית. ניכרת צמיחה מאסיבית ביכולת הטכנולוגית של הבינה המלאכותית הגנרטיבית. זה עדיין בשלבים די מוקדמים של אימוץ, אבל כמעט כל העסקים הגדולים בעולם עושים ניסיונות בתחום. ניסינו לנתח עד כמה זה יוסיף לתוצר של העולם. הסתכלנו על מעל לשישים שימושים ספציפיים של בינה מלאכותית והגענו להערכה של תוספת של 2.6 עד 4.2 טריליון דולר של ערך כלכלי. לשם השוואה: התל"ג של בריטניה בשנת 2021 היה 3 טריליון דולר, כך שבכוחה של הבינה המלאכותית להוסיף לתוצר של העולם את מה שמדינות שלמות מייצרות. כמובן שזו השפעה דרמטית על עולם העסקים בכל הגלובוס. זה יגע בחיים של כולם וייצר שיפור משמעותי בפריון".
מה בעיניך נדרש ממנהל לעשות כיום כדי לנווט נכון ארגון?
"נושא ההסתגלות לחדשנות ולשינויים טכנולוגיים הוא משמעותי מאוד לכל מנהל בכל ארגון. קצב ההתפתחות משפיע על המתחרים, העובדים, המוצרים והלקוחות. עליו לאמץ את הכלים בזמן הנכון, לנצל את ההזדמנויות ולהימנע מהסיכונים. זה אתגר גדול, כי לטכנולוגיות החדשות יש לא מעט סיכונים".
יש בכלל טעם בתחזיות בעולם של "ברבורים שחורים", הפתעות שהערכות לא יכולות לחזות?
"אתה לא יכול שלא לתכנן. העובדים צריכים אופק כדי לדעת מול מה הם עובדים, צריך לקבוע יעדים ולנהל תהליכים. לכן, חייבים לעשות תוכניות אבל צריך גם להיות מוכנים להמון תחזיות אפשריות אחרות, כדי שאם אתה מתקדם לפי התחזית המרכזית ומשהו משתנה - תוכל להגיב מהר הודות לחשיבה מראש. ברבור שחור כמו המלחמה בישראל או המלחמה באוקראינה הוא כזה שלא יודעים איך יתפתח ומה יעשה לכל עסק. זה תלוי בנסיבות שונות. עומק התופעה משתנה ויכול להפתיע".
