מכון מופ"ת (המכון הארצי למחקר ולפיתוח בחינוך ובהכשרת מורים) מקדיש את זמנו ומרצו לשיפור מערכת החינוך בישראל, תוך התמקדות בתהליכי הכשרה, כניסה להוראה ופיתוח מקצועי של מורות ומורים לאורך נתיב הקריירה שלהם. ראש המכון, פרופסור חן שכטר, מוטרד מהמצב הנוכחי במערכת החינוך. "לצערי", הוא אומר, "רואים ירידה בביקוש להוראה ובכניסה להוראה לאחר ההכשרה, ובמיוחד רואים נטישה ועזיבה של 30% עד 40% מהמורים ומהמורות בשנים הראשונות לעבודתם בתוך בתי הספר. בעיקר מטריד החוסר במורים ובמורות במקצועות המדעיים וההומניים – מקצועות שרק השילוב ביניהם יוכל לפתח את דור העתיד של מדינת ישראל".
מה התוצאה של מצב כזה?
"כשאין די מורים ומורות, מוצאים כל מיני 'פתרונות קסם', כמו הגדלת מספר התלמידים בכיתות או הפחתת שעות לימוד בחלק מהמקצועות. גרוע לא פחות הוא שיבוץ מורים ומורות במקצועות שלא הוכשרו ללמד אותם. אנחנו רגע לפני תחילת שנת הלימודים, ולמנהלי ולמנהלות בתי ספר עדיין לא ברור אם יהיו להם די מורים כדי לפתוח את השנה. כשמנהלים ומנהלות נאלצים 'לסתום חורים' יש לכך ביטוי הן ברמה הארגונית והן ברמה המערכתית. המערכת נאלצת להטיל על המורים והמורות בתחומי הדעת ועל ההנהלה תפקידים נוספים, ולהגדיל עוד את העומס המוטל עליהם. כך גדל הנטל על המערכת כולה, וזה בתורו פוגע באיכות ההוראה, מוביל לחוסר שביעות רצון של המורים והמורות ולנטייתם לנשור מהמערכת, וכמובן פוגע בהישגי התלמידים".
משרדי החינוך והאוצר נותנים בכל שנה תמריצים שונים למורים
"המשרדים נוקטים תמריצים כמו הגדלת שכר או רפורמות שונות, שמטרתן עידוד ושימור של המורים והמורות. אבל בהסתכלות כוללת, בקרב המורים חוסר שביעות הרצון הוא רב, ורבים מהם נוטשים את המערכת. צריך להסתכל על מערכת החינוך בצורה הוליסטית יותר. במקום רפורמות קצרות טווח, לפתח את ההון האנושי/צוותי החינוך בתוך בתי הספר עצמם".
למשל?
"לאור חוסרי המורים והמורות מתקיים תהליך של הסבה (ממקצועות ההיי־טק, ההנדסה וכדומה) להוראה. יחידת "הטובים להוראה" במכון מופ"ת תומכת במוסבים ובמוסבות המחפשים קריירה שנייה משמעותית בכל שלבי המעבר להוראה בבתי הספר. כחלק מתהליך הליווי של קהילת המוסבים התברר לנו שהם אינם/ן מקבלים ליווי מספיק ברמה הארגונית, הכרה בוותק וליווי בשלבי ההתפתחות בתוך המערכת. הם טוענים – ובצדק – שבארגונים שהיו רגילים לעבוד בהם "היה מי שדאג להם". המטרה המרכזית של כל מנהל ומנהלת בית ספר צריכה להיות פיתוח הצוות. אופני הפיתוח של הצוות צריכים להיקבע על ידי בתי הספר עצמם. זו המטרה החשובה ביותר! אם לא יהיו מורים ומורות טובים, המתפתחים בתוך הארגון החינוכי, גם הישגי התלמידים לא ישתפרו. אין "פתרון קסם". פיתוח הצוות החינוכי הוא התנאי הבסיסי והמחייב לפיתוח דור העתיד של מדינת ישראל".
איך עושים את זה?
"בעולם כבר יש ידע על פיתוח הון אנושי בבתי ספר בפרט ובמערכות חינוך בכלל. פיתוח הון אנושי חייב להיעשות ברמת בית הספר עצמו, ולא רק ברמת המדינה. בגדול, כל בית ספר צריך ליצור אקלים של למידה והתפתחות, ולשים דגש על הרווחה הנפשית של המורים והמורות. להקדיש זמן ומשאבים לגיוס מורים, לתהליכי חניכה למורים חדשים, להכשרה ולפיתוח, ולקביעת מסלולי הקריירה וההתפתחות שלהם; לעצב סביבת עבודה מותאמת, ולהערכת התפקוד של המורים. זה התפקיד החשוב ביותר של מנהלי ומנהלות בתי הספר ושל צוותי הניהול! לכן במכון מופ"ת, ביוזמתה של ד"ר חגית מישקין ז"ל ובעזרתם של אירה לפרדין וד"ר גדי ביאליק, יצרנו בשיתוף מחוז תל־אביב ועיריית פתח תקווה פיילוט שכבר נכנס לשנתו השלישית בשישה בתי ספר על־יסודיים. יצרנו מודלים שהם גם תאוריה וגם פעולה בשטח, גם תורה וגם מעשה, כדי שכל בית ספר יאמץ את המודל המתאים במיוחד לפיתוח הצוות שלו".
פרופ' שכטר משווה את המטרה ומימושה למילות השיר רואים רחוק, רואים שקוף. "אם רוצים להניע את מערכת החינוך לכיוונים חדשים, ולא להמשיך בירידה, צריך – קודם לכול – לפתח את צוותי החינוך. יש לנו נטייה להלקות את עצמנו, להגיד כמה אנחנו לא טובים ואפילו גרועים בדברים מסוימים. לא", הוא אומר בנחרצות. "צריך להניע תהליכים ארגוניים מתוך למידה מתהליכים חיוביים שיש במערכת, ויש כאלה.
למשל, לראות את האנשים עצמם, לראות הצלחות של הצוותים ולהדגיש אותן. בסופו של דבר, חוכמת העשייה והפיתוח מצויה בקרב המורים והמנהלים, ובאינטראקציות החינוכיות שהם יוצרים עם תלמידים והורים במרחבי חינוך.
חוכמת העשייה והפיתוח נמצאת בקרב הצוותים החינוכיים! לכן על בתי הספר להיות קודם ומעל הכול בתי ספר לומדים ויוצרים, ולא רק מלמדים; בתי ספר שמפתחים את היכולות האישיות והקולקטיביות של תלמידים, מורים ומורות כאחד".
