בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה יזמיות נדל"ן שדרשו להרוס חדר מדרגות החורג לתוך שטח שבבעלותן: השופט גד מינא קבע שמדובר בגישה היחידה לבתיהם של דיירים מוגנים המתגוררים בבניין, ואף שלתובעות אכן יש זכות קניין בשטח, ההריסה תותיר אותם ללא קורת גג.
מדובר בבניין ברחוב סמטת שלוש בתל אביב, והנתבעים מתגוררים בו שנים רבות כדיירים מוגנים של "עמידר". משפחתם מחזיקה בנכס מאז 1949. הבניין בנוי על שתי חלקות: הדירות בנויות על גבי חלקה אחת, ואילו חדר המדרגות, שהינו חלק בלתי נפרד מהבניין ומהווה את הגישה היחידה לדירותיהם, בנוי על חלקה אחרת.
יזמיות נדל"ן רכשו החל מ-2016 חלקים מחלקות שונות בסביבת הבניין, עד שלבסוף, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, הן רכשו את מלוא הזכויות בחלקות. בשלב זה הן פנו לדיירים בטענה שהם פולשים לשטחן ודרשו את פינויו.
מאחר שדרישתן לא נענתה, הגישו היזמיות תביעה נגד "עמידר" והדיירים, באמצעות עו"ד יצחק הרמן ועו"ד שמעון שגיא. הן תבעו סילוק יד והריסת חדר המדרגות, על רקע פרויקט בנייה שבכוונתן לבצע.
בהיעדר הגנה קיבלו היזמיות פסק דין לטובתן, שבוטל לבסוף רק לאחר ערעור למחוזי. בשלב זה התביעה נגד "עמידר" נמחקה והדיירים נותרו לבדם מול היזמיות. באמצעות עו"ד חגי חכם הם טענו שאין לקבל את התביעה שהוגשה תוך שימוש לרעה בהליך המשפטי. הם התריעו שמשמעות הריסת חדר המדרגות היא הריסת ביתם והותרתם ללא קורת גג, ושזכות הדיירות המוגנת חלה גם על דרך הגישה לדירה.
ואכן, השופט מינא קבע שחרף הימצאות חדר המדרגות על החלקה שבבעלות היזמיות, אין להיעתר לתביעתן. זאת על רקע סעיף 14 לחוק המקרקעין הקובע ש"בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהם כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי-נוחות לאחר".
בפסק הדין נכתב: "משמעות קבלת תביעת הפינוי היא מניעת שימוש בדירות בהן מתגוררים בני המשפחה. אין גישה אחרת לדירות אלא דרך חדר המדרגות שנמצא בשטח החורג. לכן, התוצאה של קבלת תביעת הפינוי היא קשה מאוד ומשמעותה שדיירים (ובענייננו, דיירים מוגנים) יוותרו ללא קורת גג".
השופט הוסיף שהפלישה לא בוצעה על ידי משפחת הנתבעים, ושבמשך 72 השנים שבהן הם מתגוררים בדירה - מעולם לא פנו אליהם בעניין. הוא הבהיר כי אף שהיזמיות טענו שמצב הדברים נודע להן רק לאחר שרכשו את הזכויות בחלקה המדוברת, התברר שהן רכשו אותה בידיעה שחדר המדרגות של הבניין בנוי על גביה ומשמש את בני המשפחה.
"במילים אחרות, התובעות נכנסו בעיניים פקוחות לעסקה", כתב השופט והוסיף שבנסיבות אלה קבלת תביעת הפינוי מעוררת תחושה מובהקת של חוסר איזון וחוסר הגינות".
לפיכך התביעה נדחתה לצד קביעת מנגנון מאזן: נקבע שזכות השימוש של הדיירים היא אישית ומוגבלת בהעברה, ושהתובעות תהיינה רשאיות להגיש תביעת פינוי חדשה אם תקבלנה היתר לבנייה בחלקה. במקרה כזה יהיה צורך לבחון מתן פתרון לבני המשפחה. היזמיות חויבו בשכר טרחת עו"ד של 18 אלף שקל לדיירים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ היזמיות: עו"ד יצחק הרמן ועו"ד שמעון שגיא
• ב"כ הדיירים: עו"ד חגי חכם
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
