הבנקים הפועלים ודיסקונט ישלמו קנס חסר תקדים של 40 מיליון שקל כל אחד בשל החזקתם המשותפת בחברת הפינטק נימה. ההחזקה המשותפת עולה לכאורה לכדי הסדר כובל, כך קבעה רשות התחרות לאחר בדיקה שנמשכה כשנתיים.
מדובר בסכום הגבוה ביותר שחברה בודדת הסכימה לשלם במסגרת צו מוסכם מול רשות התחרות. הצווים ניתנו תוך התחשבות בכך שהבנקים מכרו את החזקותיהם. צו מוסכם ניתן במצב שבו הגופים שנגדם מתנהלת הבדיקה מחליטים להגיע להסכמות על הקנס ולא להתקדם להליך משפטי.
בנק דיסקונט החזיק ב-12% ממניות נימה ובנק הפועלים ב-20%. לאחר תחילת החקירה, ומבלי להודות בקשר אליה, מכרו הבנקים את החזקותיהם למשפחת שניידמן.
רשות התחרות, בראשות מיכל כהן, טענה כי ההחזקה המשותפת של שני הבנקים בנימה עולה לכאורה לכדי הסדר כובל. נימה פיתחה אפליקציה של ארנק דיגיטלי ששירתה בעיקר עובדים זרים. האפליקציה אפשרה להפקיד כסף בארנק דיגיטלי ולהעביר אותו למדינות בחו"ל. ב-2022 השיקה החברה שירות חדש של חשבון דיגיטלי רב-מטבעי המעניק שירותים פיננסיים ללא צורך בחשבון בנק.
הבדיקה שערכה הרשות העלתה כי נימה התחרתה לכאורה בבנקים במתן שירותים מסוימים בתחום הבנקאות הקמעונאית, בהם הארנק הדיגיטלי המאפשר ניהול חשבון, העברות כספים בינלאומיות והמרת מט"ח. כמו כן, החברה תכננה להציע שירותים נוספים ולהרחיב את פעילותה לקהלים חדשים, באופן שיגביר את התחרות שלה בבנקים.
בשל הריכוזיות בסקטור, ההחזקה במניות ובזכויות מיעוט בחברה על ידי שני הבנקים עלתה לכאורה לכדי הסדר כובל. הרשות סברה שזכות מינוי הדירקטור שניתנה לשני הבנקים עלולה להשפיע על ההתנהלות התחרותית של נימה ושל הבנקים באופן שיקטין את התחרות ביניהם.
