בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה אישה שפוטרה מהעסק של בעלה וביקשה לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי. השופטת מירי שי קבעה שלא מתקיימים מבחני הפסיקה לצורך החשבת האישה כעובדת שכירה, אלא מדובר היה בהענקת עזרה משפחתית בלבד.
הבעל מפעיל מזה יותר מעשור עסק המתמחה בניהול פרויקטים ומתן שירותים בתחום הבנייה. תחילה הוא פעל תחת עוסק מורשה, וב-2018 נרשם העסק כחברה בע"מ. אשתו דווחה כעובדת בעסק לתקופה כוללת של כ-6.5 שנים, ולטענתה פוטרה במאי 2023 לאחר ש"החברה הפסיקה את פעילותה בשל הפסדים שהצטברו". חודשיים לאחר מכן, אחרי שנדחתה בביטוח לאומי, היא הגישה את התביעה לבית הדין.
היא טענה שיש להכיר בה כעובדת שכירה של החברה ובהתאם לקבוע שהיא זכאית לדמי אבטלה. לדבריה היא שימשה מנהלת אדמיניסטרציה ובק אופיס - תפקיד שכלל בין השאר תיאומי פגישות, קשרי לקוחות, ניהול שיווק ועוד. היא הוסיפה שביצעה עבודת נטוורקינג והייתה אחראית על העלאת תכנים לאתר ודף הפייסבוק של החברה.
האישה העידה שעבדה במסגרת קבועה וסדירה - מ-8:00 עד 17:00, ממשרד ייעודי בבית. לדבריה העבודה בחברה הייתה "מסביב לשעון", אך למרות זאת היא מצאה את הזמן לעבוד בתקופה מסוימת בעוד שתי משרות במקביל, אחת מהן בחנות למוצרי אורתופדיה שגם היא בבעלות בן זוגה.
אבל השופטת הגיעה למסקנה שלא מתקיימים לגבי התובעת מבחני הפסיקה לצורך החשבתה כעובדת שכירה של החברה. נקבע שקיימות כמה סתירות בין גרסאותיה המוליכות למסקנה שמדובר במתן עזרה משפחתית בלבד.
עו"ד רלי ארביבצילום: מיה כרמיכך למשל, חרף טענתה שקיימה פגישות עבודה רבות, בפועל לא הוצגו לבית הדין יומן פגישות או הודעות תיאום פגישות: "יתר על כן, לא הובאה עדות מטעם לקוח, ספק, קבלן, אדריכל וכיוצא באלה, שתתמוך בגרסת התובעת בנוגע לתפקידים שמילאה לטענתה בחברה. גם רואה החשבון הוא עד נחוץ ורלוונטי, ואי-הבאתו לעדות פועלת לחובת התובעת".
סתירה בולטת נוספת נמצאה בין עדות התובעת שלפיה עבדה "מסביב לשעון" לבין גרסתה האחרת שמדובר בחברה משפחתית קטנה אשר עסקה לרוב בפרויקט אחד בשנה. גם עדותה שהועסקה בחברה במתכונת קבועה וסדירה למשך תשע שעות ביום, חרף העסקתה בעבודות נוספות במקביל, העלתה תמיהה.
השופטת ציינה שתאריך מכתב הפיטורים לאישה קדם למועד שבו נטען כי נערך לה שימוע. זאת בניגוד לסדר הדברים המקובל, שבו ישיבת השימוע קודמת להחלטה על סיום ההעסקה. גם העובדה שלא נערך לה גמר חשבון, לרבות תשלום פדיון כ-70 ימי חופשה שצברה, עמדה לה לרועץ.
לסיכום קבעה השופטת ש"כל הסממנים כמכלול מטים את הכף למסקנה שהמשימות שביצעה התובעת מהווה עזרה משפחתית במטרה להשיא את רווחי החברה, והתקשרות זו אינה עולה כדי קשר חוזי המסדיר חובות וזכויות מכוח יחסי עבודה", לרבות תשלום דמי אבטלה מביטוח לאומי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ששון חורש (סיוע משפטי)
• ב"כ הנתבע: עו"ד מורן גלסברג
• עו"ד רלי ארביב עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
