כשסטנד קוסמטיקה או טואלטיקה הופך פתאום ללא חוקי: רשות התחרות מקדמת פטור להקצאת שטח מדף ליבואנים ברשתות הפארם. היא פרסמה טיוטה לתיקון חוק כללי קידום התחרות בענפי המזון והפארם (פטור להקצאת שטח מדף)(הוראת שעה) (תיקון), תשפ"ה-2025, לפיו יש לתת הקלות לספקים גדולים ברשתות פארם בתחום תצוגת מדף ולאפשר להם להציג תצוגה שמוכתבת על-ידם גם אם זה בניגוד לכללים שמכתיב החוק.
ב-4 בינואר נכנס לתוקף סעיף 21ב(א) לחוק קידום התחרות בענף המזון שמחיל את החוק על ענף הפארם. בין סעיפי החוק מופיע סעיף 7(א)(3)(ב) שאוסר על ספק גדול להכתיב, להמליץ או להתערב בכל דרך אחרת אצל קמעונאי פארם בעניין הקצאת שטח מכירה בשיעור כלשהו למצרך שהספק מספק.
ברשתות הפארם יש הקלה מובנית בחוק בסעיף זה משום שהוא מחריג מההגדרה פארם - מוצרי איפור וטיפוח הפנים והצוואר. אבל בחלק ממדפי האיפור ומוצרי טיפוח הפנים, יש גם מוצרים לטיפוח ציפורניים, שיער וגוף. לעיתים קרובות מדובר בסטנד חיצוני שמגיע ישירות מהספק בחו"ל ואין דרך לשנותו מבלי לעבור על סעיפי חוזה מול ספק זר.
הגדרה מפוקפקת למוצר פארם
המחוקק בחר להוציא מהגדרת מצרך פארם מספר מוצרים. בין היתר תרופות (הלחם והחמאה של בתי המרקחת, משום שיש עליהן רגולציה של משרד הבריאות), מוצרי חשמל, טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים, עיתונים, תכשירים ומוצרי אופטיקה. הוא גם משום מה בחר לא להחיל את המונח פארם על בשמים, מוצרי איפור וטיפוח פנים וצוואר, באופן שמטיב עם חברות כמו אסתי לאודר, לוריאל ושסטוביץ לדוגמא, שמייבאות גם איפור, בשמים, סבונים נוזליים, שמפו ודאודורנטים. התוצאה היא שעל חלק מהמוצרים האלה חל החוק ועל חלקם לא חל.
לפי הרשות, כיוון שספקים מסוימים מספקים לקמעונאי פארם הן מצרכי פארם והן מצרכים שאינם מוגדרים מוצרי פארם לפי החוק, שחלקם נמכרים באותו מדף, צריך לערוך שינוי מסוים בחוק שיתאים לספקים כאלה.
לפי הרשות: "יש מצבים שבהם החלת החוק על מצרכי הפארם מייצרת תחולת יתר ומחילה בפועל את החוק גם על מצרכים שאינם מצרכי פארם. כזה הוא המצב ביחס לאמצעי תצוגת חוץ מדף ממותגים, שמסופקים על ידי ספקים גדולים. אמצעי תצוגת חוץ מדף ממותגים הם מדפים ניידים, משתנים, שאינם חלק מהמדפים הקבועים בחנות, כדוגמת 'סטנדים'.
"מוצרי קוסמטיקה מוצגים בחנויות הפארם, במקרים רבים, על גבי אמצעי תצוגת חוץ מדף שמסופקים על ידי ספקים בתחום הקוסמטיקה. בחלק מהמקרים, אופן סידור המצרכים על גבי אמצעי התצוגה נקבע על ידי היצרן בחו"ל, עבור מספר נקודות שבהן משווקים המצרכים שלו בעולם, ולא באופן ספציפי לישראל.
"ככל שעל גבי אמצעי התצוגה מוצגים רק מצרכים שאינם מצרכי פארם, כדוגמת בשמים, איפור פנים, מוצרי טיפוח לצוואר ועוד, לא מתעורר כל קושי מכיוון שהחוק אינו מונע מהספק להתערב אצל קמעונאי פארם באופן סידור המצרכים שאינם מצרכי פארם. ואולם, כאשר על גבי אמצעי תצוגה אחד מוצגים הן מצרכי פארם והן מצרכים שאינם מצרכי פארם – לא ניתן לעשות שימוש באותם אמצעי תצוגה בחנויות הפארם, שכן הם מפרים את החוק.
"משמעות הדבר, שיצרני קוסמטיקה צריכים להוציא מאמצעי התצוגה את מצרכי הפארם באופן שעלול לפגוע בפעילותם בישראל או להעלות את עלויות הפעילות שלהם בישראל. טיוטת הפטור המוצעת נועדה לאפשר לספקים גדולים לעשות שימוש באמצעי תצוגת חוץ מדף אף אם חלק קטן משטח המכירה של אמצעי התצוגה (עד 15%) מכיל מצרכי פארם".
בענף צופים כי ברשות יתייחסו בעתיד גם לבעיות נוספות שיש בהחלת חוק המזון על רשתות הפארם. בין היתר באספקת טסטרים ודיילות לרשתות על-ידי ספקים גדולים, שנחשבת כעת כ"תשלום" שלא בהכרח עומד בכללי החוק.
