בית הדין הארצי לעבודה עושה סדר בכל הקשור להצבת מצלמות במקום העבודה על ידי המעסיק: נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה הוציאה היום (רביעי) בטקס פרישתה פסק דין אחרון שעסק בעובדת שהתפטרה מעבודתה, לטענתה בדין מפוטר. זאת, בעקבות הצבת מצלמות אבטחה במקום עבודתה. השופטת וירט ליבנה קבעה כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, וכי הצבת מצלמות באופן שפוגע בפרטיות העובד מהווה הרעה בתנאי ההעסקה.
לאחר פיטוריה הגישה העבודת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובה טענה כי הצבת המצלמות היוותה הרעה ממשית בתנאיי העסקתה ועל כן זכאית להתפטר בדין מפוטרת. המעסיקה בחרה להציב מצלמות אבטחה בשטחים הציבוריים של המשרד במטרה למנוע ולתעד אירועי הטרדה מינית. העובדת שעבדה במקום במשך 18 שנה גילתה על הצבת המצלמות רק כאשר הותקנו המצלמות. לאחר מכן פנתה למעסיקה בבקשה להסירן, וזאת סירבה.
בית הדין האזורי לעבודה קיבל התביעה וקבע כי גם במקרה בו המעסיק הציב מצלמות אבטחה כדין, עדיין תהיה העובדת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים. לפי בית הדין, וכפי שטענה העובדת, הצבת המצלמות היא אכן מהווה הרעה ממשית בתנאי ההעסקה. שאר טענות העובדת בתביעה נדחו. לאחר החלטת בית הדין הוגשו ערעורים על ההחלטה ובפסק דינה של השופטת וירט ליבנה נקבע כי לא בכל מקרה של הצבת מצלמות על ידי המעסיק יהיה זכאי עובד לפיצויי פיטורים. לפי פסק הדין, ככל שמידת הפגיעה בפרטיותו של העובד תהיה גבוהה יותר, כך גם גובר הצורך בקבלת הסכמה מפורשת מהעובד. במקרים שבהם מידת הפגיעה בעובד תהיה נמוכה – המעסיק יכול להסתפק בליידע את העובד על הצבת המצלמות.
עוד ציין בית הדין כי ייתכנו מקרים שבהם גם אם תתקבל הסכמתו של העובד עדיין הוא יהיה זכאי לפיצויים אם יימצא שמידת הפגיעה קשה מידי. "ייתכנו מקרים שבהם הפגיעה בפרטיותו של העובד תהיה כה קשה עד שגם הסכמה מפורשת של העובד לא תוכל לרפא את הפגיעה, לדוגמה במקרה של הצבת מצלמות בתא שירותים. לא תעלה על הדעת פגיעה כה קשה בפרטיות, גם אם העובד לכאורה 'הסכים' לפגיעה כזו".
בית הדין הארצי לעבודה הדגיש שמצב בו עמדת עבודתו של עובד מצולמת, הוא מצב הפוגע משמעותית בפרטיותו של עובד. בשל כך נקבע כי במקרה הנוכחי העובדת שהתפטרה ויוצגה על ידי עו"ד דוד בכור, זכאית להשלמת פיצויי פיטורים. יתר הטענות נדחו. עוד נקבע כי מידת הפגיעה בפרטיותה של העובדת לשעבר "הייתה ברף הגבוה. קביעתנו התבססה על מספר היבטים: מיקום הצבת המצלמות והעדר הליך נאות טרם הצבת המצלמות. ככל שהמעסיקה רוצה לבצע שינוי זה בתנאי העסקתה, ומשלא עשתה כן הרי שבהצבת המצלמות יש כדי להוות הרעה בתנאי העסקתה המזכים אותה להתפטר בדין מפוטרת". לפיכך, נקבע כי דין ערעורה של המעסיקה להידחות והעובדת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. גם הערעור שהגישה העובדת לשעבר נדחה.
מבחן שלושת השלבים
בית הדין הארצי לעבודה קבע במסגרת פסק הדין את מבחן שלושת השלבים לבחינת מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד: שלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה: בשלב זה על בית הדין לבחון האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית כשלעצמה, כאשר ככל שהתשובה לכך שלילית הרי שממילא יהיה העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ואף ייתכן שיהיה זכאי לסעדים נוספים.
שלב שני – מידת הפגיעה: בשלב זה יש לבחון מהי מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד ושלב שלישי: איזון מול מידת ההסכמה של העובד: על בית הדין לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר פגיעה משמעותית יותר תביא לדרישה של הסכמה מפורשת יותר. ההסכמה הנדרשת נעה על פני ספקטרום שבצדו האחד, במקרה של פגיעה מינימלית, די יהיה ביידוע העובד על הצבת המצלמות, ובצדו השני יידרש המעסיק לקבל את הסכמתו המפורשת של העובד לצורך כך.
