בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שמיזם פינוי-בינוי רחב היקף בחדרה ייצא לדרך אף שעל העסקה חתמו רק בעלי 93 מ-94 הדירות: השופט איל באומגרט קבע שהעובדה שקיימת מחלוקת לגבי הבעלות על הדירה האחרונה לא מצדיקה תקיעת מקלות בגלגלי הפרויקט תוך הסבת נזקים אדירים ליזמית ולבעלי הדירות האחרים.
ב-2022 התקשרו רוב בעלי הדירות במתחם בצומת הרחובות דויד שמעוני וצפרא עם יזמית בהסכם פינוי-בינוי. לגבי הדירה ה-94, בעוד הבעלים הרשומה בטאבו טענה שהיא שלה (היא ירשה את הנכס מבעלה המנוח), הדייר בה התעקש שהיא נמכרה לו והוא מתגורר בה כבר חמישה עשורים.
השכנים פנו לבית המשפט בבקשה לצו עשה לצורך קידום הפרויקט, ומינוי גורם שיחתום במקום הניצים. לטענתם, מדובר במתחם מגורים מט ליפול שנבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ואינו עומד באף תקן מודרני, כך שקיימת דחיפות לזרז את הפינוי-בינוי.
מנגד התעקשו שני הטוענים לבעלות על הדירה ה-94 שצריך להמתין להכרעה למי מהם היא שייכת. במקביל הם העלו דרישות בנוגע לתמורות שלשיטתם מגיעות להם בפרויקט, אם וכאשר יאושר: הבעלים בטאבו טענה שהיא זכאית ל-2-3 דירות בגודל 135 מ"ר כל אחת; הדייר סבר שמגיעות לו לא פחות משש דירות כאלה.
אבל השופט באומגרט קבע שיש להוציאו את הפרויקט לפועל ובהקדם: "אין לאפשר מצב בו מיזם שבמסגרתו אמורים 93 בעלי זכויות בדירות לשפר את מגוריהם ואת ביטחונם האישי, יעצור מלכת עקב מחלוקת למי הזכויות בדירת המריבה והיקפן. כמו כן, אין להלום פגיעה ביזמים המבקשים להקים מתחם המונה 530 דירות. הנזק שייגרם לבעלי הזכויות בדירות וליזמים הוא אדיר, וניתן לקבוע בנקל שהמשיבים לא יוכלו לשאת ולו בחלקו".
עו"ד און איל ינקוהוא הבהיר שתומכי הפרויקט הוכיחו זכות לכאורה לקבלת תביעתם, כך שיש להיעתר לבקשתם לקידום המיזם באמצעות סעד זמני. לדבריו, עצם העובדה שרוב מוחלט מבעלי הדירות חתמו על הסכם הפינוי-בינוי, לצד ראיות המלמדות על כדאיותו הכלכלית של הפרויקט ועל התמורה ההוגנת לדיירים, פועלות לטובת קבלת הבקשה.
אשר להתנהלות בנוגע לדירת המריבה קבע השופט שהיא חסרת תום לב, שכן אם הצדדים מעוניינים לטעון נגד נכונות המרשם - עליהם לפעול בערוצים המתאימים, ולא בהליך הנוכחי. ספציפית לגבי הדייר נכתב שמטרתו בפועל היא לעכב את המיזם במטרה להשיא לעצמו תמורה מיטבית, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
"אין כל טעם ראוי להמתין עד לקביעת בית המשפט, בהליך המקביל, בעניין הבעלות בזכויות בדירת המריבה. הליך מקביל זה ייארך שנים רבות", נכתב בפסק הדין. לצד זאת נקבע שלצורך שמירה על זכויות בעלי המחלוקת, תישמרנה להם שלוש דירות תמורה כבטוחה, עד להכרעה סופית בעניינם.
בסופו של דבר מינה השופט עורכת דין שתחתום במקום בעלי המריבה על מסמכי הפינוי-בינוי, ובכך למעשה נתן אור ירוק לביצוע הפרויקט רחב ההיקף. הסרבנים חויבו לשלם לתומכים הוצאות בסך 70 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד רותם מדואל ועו"ד שגיא אהרון
• ב"כ המשיבה 6: עו"ד אמיר דאוד ועו"ד יהושע שלמה לוי
• ב"כ המשיב 7: עו"ד אילן ציאון
• עו"ד און איל ינקו עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
