ראש מועצת מטולה דוד אזולאי באולפן
(צילום: ליאור שרון)
אחרי חודשים ארוכים של עיכובים, מאבקים ציבוריים ופגיעה מתמשכת בכלכלה ובחוסן של יישובי הצפון, הממשלה אישרה היום (ראשון) שתי הצעות החלטה דרמטיות ונפרדות, שגובשו בעקבות לחצים רבים, ומטרתן להתחיל סוף סוף במלאכת השיקום האדירה של האזור. התוכנית הראשונה, "קידום מענים ליישובים צמודי הגדר", מתמקדת בשיקום הקהילתי, ההתיישבותי והחינוכי. השנייה, "תכנית להאצה כלכלית", מציגה סל כלים רחב להחזרת הפעילות העסקית והתעשייתית לאזור.
שתי התוכניות, שנחשפות כאן לראשונה, הן התשובה המקיפה ביותר שניתנה עד כה למצוקת מאות אלפי תושבי הצפון מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל לפני כמעט שנתיים, עם בשורות שעשויות לשנות את פני הגליל. זאת כמובן בתקווה שהן אכן ימומשו והכספים יגיעו ליעדיהם.
התוכנית גובשה בשיתוף משרדי הממשלה, בהם משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק ומשרד הכלכלה של השר ניר ברקת, עם פורום יישובי קו העימות. היא הוצגה בישיבת הממשלה שתיערך הבוקר על ידי השר הממונה על מינהלת תקומה ומינהלת שיקום הצפון ופרוייקטורית הצפון רו"ח עינב פרץ.
מימון מתחמי מגורים וסבסוד של מאות אלפי שקלים
במרכז תוכנית השיקום ההתיישבותי, עומדת השאלה הקריטית ביותר: איך מחזירים את התושבים, ואיך משאירים אותם בצפון. התשובה, על פי ההצעה, טמונה בשילוב של פתרונות דיור מיידיים ותמריצים כלכליים חסרי תקדים. הממשלה תקצה יותר מ-300 מיליון שקלים להקמת מתחמי מגורים זמניים בתוך היישובים הכפריים. התוכנית מאפשרת לכל יישוב צמוד גדר, בסיוע המדינה, להקים מתחם של עד 15 מבנים יבילים ("קראווילות"), או לחילופין לשפץ ולהשמיש עד 20 מבנים קיימים. המטרה: לספק פתרון דיור מיידי למשפחות שבתיהן נהרסו או ניזוקו, ולאפשר קליטה מהירה של משפחות חדשות שרוצות להצטרף לקהילות – עוד לפני שבנו את בית הקבע שלהן.
אך גולת הכותרת, שעשויה לשנות את המפה הדמוגרפית, היא העמקת סבסוד הפיתוח על קרקעות לבנייה. על פי ההצעה, משפחות חדשות שירכשו מגרשים ביישובים צמודי הגדר (עד 2 ק"מ מהגבול) ישלמו השתתפות עצמית של 100 אלף שקלים בלבד עבור עלויות הפיתוח, שעלולות להגיע למאות אלפי שקלים. חיילי מילואים פעילים יזכו להטבה חסרת תקדים וישלמו 50 אלף שקלים בלבד.
בסך הכל, יוקצו כ-247.5 מיליון שקלים לטובת סבסוד זה לאלף יחידות דיור ראשונות. במסגרת התוכנית הנותנת אמנם רק מענה חלקי ליישובי המרחב העירוני ובהם קריית שמונה מטולה ושלומי, הן יקבלו מעל 150 מיליון שקל לתכנון עירוני ולפיתוח מבני ציבור לשם "שינוי פני העיר" והרחבת המעטפת הקהילתית לתושביה.
מענקים למפעלים וחברות הייטק
ההחלטה השנייה שאושרה בממשלה היא, "תכנית להאצה כלכלית", המכריזה על יישובי הצפון המאוימים כ"אזור עדיפות לאומית" ומציגה סל כלים רחב בהיקף של כ-555 מיליון שקלים להחזרת הפעילות העסקית. התוכנית כוללת קרן ייעודית בהיקף של 172.5 מיליון שקל למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים, מהלך קריטי לעסקים רבים שנקלעו למצוקה תזרימית. כמו כן, יושקו תוכניות מיוחדות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, לליווי, ייעוץ, ומענקים מיוחדים לעסקים שפונו, כדי לתמרץ את חזרתם המהירה לפעילות. זאת בצל הנתונים על קריסת עסקים רבים שנמחקו והצעדים הללו הם עבורם כבר מאוחרים מדי בחלוף קרוב לשנתיים מאז נסגרו עם החלטת פינוי 42 יישובי הגליל.
במקביל, הממשלה תנסה למשוך השקעות חדשות לאזור באמצעות מענקים מוגדלים למפעלים וחברות הייטק שיעתיקו את פעילותם לצפון, הקמת שני מבני הייטק חדשים (בגליל מזרחי ובמערבי), והשקעה של עשרות מיליוני שקלים בשדרוג אזורי תעשייה קיימים והקמת מרכז לקידום היתרי בנייה בתעשייה.
גם התחום הקהילתי והחינוכי צפוי לקבל מענה, כאשר יושקעו כ-62.5 מיליון שקלים בשיקום והקמת מבני ציבור קהילתיים ביישובים הכפריים, ומשרד ההתיישבות ימשיך להפעיל את מעטפת הקליטה הקהילתית שתסייע ליישובים בתהליכי הצמיחה. מערכת החינוך, שספגה מכה אנושה, תקבל "רשת ביטחון" לגני ילדים שתאפשר פתיחתם גם מתחת לתקן, ומענקים לפתיחת משפחתונים – צעד קריטי להחזרת משפחות צעירות.
החקלאות עשויה לקבל דחיפה עם תמיכה בשדרוג והקמת לולים, סיוע בתכנון מתחמים חקלאיים, והשקעה בהדברת מזיקים ורכש מיכון מתקדם. הערים קריית שמונה ושלומי יקבלו תקציבים ייעודיים להקמה ושיפוץ מבני ציבור והפעלת סיירות אבטחה עירוניות לחיזוק תחושת הביטחון. גם מכללת תל-חי, עוגן אקדמי ותעסוקתי חשוב, תקבל סיוע מיוחד לעידוד הרשמת סטודנטים וזאת כחלק מהפעולות להפיכתה לאוניברסיטה אקדמאית מובילה.
יותר משנה של מו"מ עם הצבא
כפי שדיווחנו כאן בעבר, תוכניות הסיוע עוכבו במשך חודשים ארוכים בשל ויכוחים משפטיים על הגדרת "קו עימות", בעוד העסקים קורסים והתושבים מאבדים אמון. החלטת הממשלה תאשר גם לראשונה את רשימת היישובים העומדים תחת הגדרת "יישובי קו העימות" וזאת לאחר יותר משנה של משא ומתן מול הצבא והממשלה ומאבקים של הרשויות כמו כפר ורדים, יאנוח ג'ת, בית ג'אן, עברון, יחיעם ושבי ציון שיזכו מעתה להיכלל בכל החלטות ותוכניות הסיוע והפיתוח הממשלתיות הרלוונטיות.
לדברי משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות: "מדובר במהלך שיהווה פריצת דרך לאחר תקופה ארוכה של מאבק עיקש שניהלתי מאחורי הקלעים — ובעיקר מול רצונה של הממשלה להחיל הגדרה צרה ומצומצמת של המרחב". דוידוביץ מציין כי "הגעתי לכל הוועדות, שלחתי מכתבים, דיברתי עם כל מי שרק צריך ונאבקנו ולא הסכמנו להתפשר. לא ייתכן שנתמודד במלחמה במשך שנה וחצי בחזית הצפון ובסופו של דבר לא נזכה לתמיכה, פיתוח והכרה".
שתי ההחלטות הללו, על עשרות סעיפיהן ותקציביהן, הן התוכנית המקיפה והרצינית ביותר שהונחה על שולחן הממשלה עבור יישובי הגדר בגבול לבנון מאז פרוץ המלחמה. הן מגיעות אחרי חודשים ארוכים של מאבקים ותחושת הפקרה עמוקה בקרב התושבים, שראו כיצד תוכניות דומות בדרום מאושרות ומיושמות במהירות, בעוד הצפון נותר מאחור.
כעת אומרים ראשי רשויות בצפון כי המבחן האמיתי של הממשלה לא יהיה באישור ההחלטות, אלא ביישומן המהיר, היעיל והבלתי מתפשר בשטח. עד כה לא הוקמו ועדות השרים והמנכ"לים למעקב ואכיפת יישום החלטות הממשלה ובצפון מצפים כי ראש הממשלה נתניהו יידרש לעניין ויקיים את החלטות הממשלה הקודמות מלפני למעלה משנה הקובעות על הקמת ועדות המעקב הממשלתיות. דוידוביץ מוסיף כי "באם ההחלטה תעבור הרי שמדובר במהלך שיהווה פריצת דרך ויגזרו ממנו עוגנים רבים לשיקום. יחד עם ראשי הרשויות בקו העימות, הובלנו מהלך שמחזק את האמון של המדינה בתושביה ומחייב את המשך ההשקעה בצפון. אני מצפה ומקווה לא רק לאישור ההחלטות אלא גם לישומן בפועל! הגיע זמן צפון!"
משרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק נמסר: "מאז תחילת הקדנציה לקחתי כפרויקט ישיר שלי את הצמחת ישובי הצפון. לאחר מאמץ מתמשך, אנחנו מניעים היום פרויקט ענק שיחולל מהפך בישובים צמודי הגדר בצפון. מאות משפחות צעירות שיצטרפו לישובים ויחוללו מפנה דמוגרפי ונקודת משען לצמיחת הישובים ופריחתם. ישובי הצפון הם נכס התיישבותי אדיר לא רק לאזור הצפון אלא למדינת ישראל כולה''.
שר במשרד האוצר, זאב אלקין: "החלטת הממשלה שאנחנו מובילים על חבילת סיוע לישובים צמודי גדר בצפון בהיקף של יותר ממיליארד שקל היא צעד איסטרטגי לשיקום וחיזוק היישובים בגבול לבנון. ההחלטה תאפשר לבנות שכונות חדשות ביישובים אלה בעלות מאוד נמוכה עבור המתיישבים, להקים במיידי שכונות קליטה לזוגות צעירים שרוצים לעבור לצפון ולדאוג למוסדות חינוך עבור הילדים, לפתח חקלאות באזור הגבול ולהשקיע משאבים משמעותיים בתשתיות ומבני ציבור ביישובים".
תוכנית דומה גם ליישובי חבל תקומה
במקביל, הממשלה אישרה היום את הצעתה לפעול להעמקת סבסוד הפיתוח ביישובי חבל תקומה, כחלק מתכנית "סל הצמיחה הדמוגרפית". מטרת ההחלטה היא לסייע להקמת שכונות קבע, לעודד צמיחה דמוגרפית ולחזק את ההתיישבות ביישובי החבל בשנים 2028-2025. לפי הודעת משרד האוצר, "החלטה תהווה צעד משלים לפרויקט הקמת 1,000 בתים עם הסוכנות היהודית".
ביישובים שנפגעו פיזית בצורה הקשה ביותר ההשתתפות העצמית למשתכן תעמוד על כ-100 אלף שקלים למתיישב רגיל, וכ-50 אלף שקלים בלבד לחיילי מילואים פעילים. כך שבמקרה ועלות הקרקע תהיה 300 אלף שקל, כדוגמא, המשתכן יקבל 200 אלף שקלים מהמדינה ויצטרך להשלים 100 אלף שקלים לעומת חייל מילואים שיקבל 250 אלף שקלים ויצטרך להשלים 50 אלף שקלים. כל עוד עלות פיתוח עד 330 אלף שקלים, שמהווה רף עליון הישובים בחבל תקומה.
עוד נקבע בהחלטה כי סיווג היישובים לצורך העמקת הסבסוד ייעשה לפי שלוש קבוצות, בהתאם לקריטריונים שנקבעו במתווה השיקום ליישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר:
קבוצת היישובים הראשונה 13 ישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר: כפר עזה, ניר עוז, בארי, נחל עוז, כרם שלום, חולית, כיסופים, נתיב העשרה, ניר יצחק, סופה, עין השלושה, נירים ורעים- סבסוד כולל של עד 280 אלף שקל ליחידת דיור, כאשר ההשתתפות העצמית למשתכן רגיל תעמוד על 100 אלף שקלים, ו-50 אלף שקלים לחייל מילואים פעיל.
קבוצת היישובים השנייה 7 ישובים שחדרו אליהם מחבלים: מפלסים, עלומים, פרי גן, יתד, מבטחים, מגן ויכיני- סבסוד כולל של עד 250 אלף שקלים ליחידת דיור, עם השתתפות עצמית של 130 אלף שקלים למשתכן רגיל ו-80 אלף שקלים לחייל מילואים פעיל.
קבוצת היישובים השלישית ישובים נוספים בחבל תקומה שלא חדרו אליהם מחבלים: ניר עם, ארז, סעד, גבים, כרמיה, איבים, אור הנר, זיקים, יד מרדכי, יבול, שדי אברהם, תלמי יוסף, שלומית, דקל, אבשלום, עמיעוז, עין הבשור, ישע, תושיה, שוקדה, כפר מימון, תקומה, זמרת, שובה, גברעם ומבקיעים- סבסוד כולל של עד 210 אלף שקלים ליחידת דיור, כאשר ההשתתפות העצמית תעמוד על 170 אלף שקלים למשתכן רגיל ו-120 אלף שקלים לחייל מילואים פעיל.
