בית המשפט העליון אישר השבוע כי אישה טרנסג'נדרית תירשם כאם שנייה לבת שילדה בת זוגה מהזרע של האישה הטרנסג'נדרית. בכך, בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעור המדינה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, וחייב את המדינה לרשום את האישה הטרנסג'נדרית כאם שנייה לילדה של בת זוגה, על בסיס תעודת לידה אמריקאית שבה נרשמו שתיהן כאימהות. בת הזוג הרתה באופן ספונטני מזרעה של בת זוגה שהינה אישה טרנסג'נדרית.
הרכב השופטים, בראשות הנשיא יצחק עמית, ולצידו השופטים יעל וילנר ויחיאל כשר, אימץ את עיקר קביעותיו של בית המשפט המחוזי וקבע כי אין עילה להתערב בפסק הדין. המדינה חויבה גם בהוצאות בנות הזוג בסך 10 אלף שקל.
בתחילה קבעה שופטת בית המשפט המחוזי, מיכל אגמון-גונן כי יש לקבל העתירה ולחייב את המדינה לרשום את הקטינה כבתן של בנות הזוג. זאת, בהסתמך על תעודת לידה מארצות הברית, שבה בנות הזוג הוגדרו שתיהן כאימהותיה של הקטינה.
המקרה עסק בזוג נשים, האחת אזרחית ישראלית והשנייה אישה טרנסג'נדרית ואזרחית ארצות הברית. השתיים שיוצגו על ידי עו"ד דניאלה יעקובי, עו"ד חגי קלעי ועו"ד ליאור סוקול, ניהלו תא משפחתי משותף בארה"ב, שם הרתה הישראלית באופן ספונטני מזרעה של בת זוגה. לפני כשש שנים נולדה בתן ובתעודת הלידה נרשמו שתיהן כאימהותיה.
עו"ד דניאלה יעקוביצילום: דליה נבעהלפני כחמש שנים בנות הזוג עברו למדינה באירופה ובשנת 2022, פנו האימהות לקונסוליה הישראלית באותה מדינה בבקשה להנפיק דרכון לילדה ולרשום את שתיהן כאימהותיה במרשם האוכלוסין, בהסתמך על תעודת הלידה. בתגובה, קיבלה האם הישראלית הודעה מהקונסוליה כי כיוון שבת הזוג היא טרנסג'נדרית, יש להמציא הוכחות כי הילד נושא את המטען הגנטי שלה, וכי יש להפנותן לבית המשפט בארץ. המדינה סירבה לרשום את האם השנייה (הטרנסג'נדרית), בטענה כי מדובר בבקשה לרישום הורות על בסיס זיקה ביולוגית המחייבת בדיקות גנטיות או פסק דין, בדומה לרישום אב לקטין, במיוחד לאחר חלוף זמן מהלידה.
"חובת ההגינות המנהלית המוטלת על הרשות"
בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה, תוך שהוא מדגיש כי ההליך עוסק אך ורק בשאלת הרישום במרשם האוכלוסין, ולא בהקניית מעמד אזרחי בישראל לקטינה, שאינה מוטלת בספק בשלב זה לאור זיקתה הביולוגית לאם הישראלית.
ההכרעה התבססה על הלכת פונק שלזינגר אשר ביסוד הלכה ותיקה זו ניצבת התפיסה כי מרשם האוכלוסין משמש כמאגר סטטיסטי, המבוסס על הצהרות הצדדים ומסמכים שהוצגו על ידם, ובהתאם לכך, ככלל, על פקיד המרשם לבצע את הרישום המבוקש, "אלא אם כן הדברים אמורים באי נכונות של רישום הגלויה לעין".
עו"ד חגי קלעי צילום: פליקס רטברג שופטי בית המשפט העליון קבעו כי בהתאם לגישת המדינה, אילו בנות הזוג כלל לא היו מציינות בפני הקונסוליה כי "אבי הילדה הינו אם הילדה (אבל הורה ביולוגי)" - היה פקיד הרישום מחויב לרשום את האם הטרנסג'נדרית כהורה, על סמך תעודת הלידה שהוצגה בלבד. ואולם, דווקא גילוי המידע על ידי בנות הזוג, שנעשה בתום לב ולשם שקיפות, הוא שהוביל לסירוב הרישום ולהצבת דרישות נוספות, שלא היו מועלות אחרת.
"כפי שהטעים בית המשפט לענינים מינהליים, תוצאה זו, שלפיה חשיפת פרט מידע שאינו סותר את האמור בתעודת הלידה ואף מחזקו, הופכת למכשול בהליך, אינה מתיישבת עם חובת ההגינות המנהלית המוטלת על הרשות", קבעו שופטי העליון .
לסיכום, ערעור המדינה נדחה. רישום האם הטרנסג'נדרית יעשה כמתחייב מהתעודה הציבורית, ללא דרישות נוספות.
