בוטסואנה, שבעשורים האחרונים נחשבה לסיפור הצלחה אפריקני בזכות מאגרי היהלומים מהעשירים בעולם, נכנסת למשבר כלכלי חריף בעקבות הפופולריות הגוברת של יהלומי מעבדה. המדינה, שבה חיים כ-2.5 מיליון תושבים, מתקשה לממן שירותי בריאות וחינוך, חברות בנייה סוגרות שערים וסטודנטים מאיימים לשבות לאחר שקצבאותיהם קוצצו.
גילוי היהלומים ב-1967 שינה את פניה של המדינה הנידחת, שנה בלבד לאחר שקיבלה עצמאות מבריטניה. בזכות היהלומים נהפכה בוטסואנה ממדינה שיש בה רק כמה קילומטרים של כבישים סלולים למדינה העשירה ביותר לנפש ביבשת שמדרום לסהרה. שישה עשורים לאחר מכן, כשהתחום מהווה 80% מהייצוא במדינה ושליש מתקציבה, המשבר בשוק היהלומים בעקבות היחלשות שוק התכשיטים הסיני, לצד עליית הפופולריות של יהלומי מעבדה, מאיים על גורלה.
"עשרות שנים נשענו והסתמכנו על יהלומים. הם שירתו אותנו היטב, אך היום אנחנו מבינים בכאב שהמודל הזה מיצה את עצמו", אמר הנשיא דומה בוקו בנאום בחודש שעבר. "זה כבר לא אתגר כלכלי בלבד. זה איום חברתי קיומי לאומי".
מרוץ נגד הזמן
שוק היהלומים הטבעיים מצוי במשבר: יהלומי מעבדה הנמכרים במחיר נמוך בהרבה פוגעים בביקוש – בעיקר בארה"ב, השוק הגדול ביותר ליהלומים. הם היוו כמעט מחצית מרכישות טבעות האירוסין בשנה שעברה, לעומת 5% בלבד ב-2019. קריסת ענפים של מוצרי יוקרה בסין וההשפעה של המכסים האמריקניים שהטיל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, החריפו את הפגיעה.
ביולי, הממשלה שכרה את שירותיה של PEMANDU Associates ממלזיה כדי לייעץ בנושא האצת הגיוון הכלכלי, וב-21 באוגוסט בוקו פרסם בפייסבוק הכרזה על תוכנית של הקבוצה הקטארית, אל מנסור הולדינגס, להשקיע 12 מיליארד דולר. המידע היה דל לגבי אופן השימוש בהון, ואותה קבוצה הבטיחה בשבועות האחרונים יותר מ-100 מיליארד דולר בהשקעות בשש מדינות אפריקניות, מה שמעלה שאלות לגבי אמינות ההתחייבות.
ב-25 באוגוסט הכריז הנשיא על מצב חירום בריאותי וביקש מקרנות פנסיה וחברות ביטוח לסייע במימון. הממשלה הקפיאה גיוס עובדים ונרשם מחסור בתרופות, בציוד רפואי ובאספקה, כך לפי איגוד הרופאים של בוטסואנה.
לאחר שנים של הימנעות מהלוואות, המדינה פונה לחוב. היא השיגה 304 מיליון דולר מהבנק האפריקני לפיתוח במאי, ועוד 200 מיליון דולר מקרן אופ"ק ביולי. כמו כן, היא מתכננת להנפיק אג"ח מקומי למשקיעים.
קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הגירעון התקציבי של בוטסואנה יעמיק ל-11% מהתמ"ג ב-2025 - הגבוה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2009, והגדול ביותר באפריקה שמדרום לסהרה השנה. החוב הממשלתי כמעט הוכפל בתוך שנתיים, וצפוי להגיע ל-43% מהתמ"ג.
במשרד האוצר של בוטסואנה זנחו ביוני תחזית צמיחה של 3.3% ב-2025 והזהירו שהכלכלה עלולה להתכווץ ב-0.4%. יתרות המט"ח נפלו ב-27% בשנה האחרונה, ולפי התחזיות של סיטיגרופ, בוטסואנה תיאלץ להמשיך להפחית את המטבע המקומי, הפולה. בנוסף, דבסוואנה – המיזם המשותף של הממשלה עם דה בירס, חברת היהלומים הגדולה בעולם, לכריית כמעט את כל יהלומי המדינה, פועל בכ-60% קיבולת בלבד. "בוטסואנה חווה ירידה חדה בהכנסות, ומתמודדת עם אתגרי נזילות חמורים המאיימים על היציבות הפיננסית ועל המשכיות פעולות הממשלה", אמר יועץ בכיר במשרד האוצר בפני ועדת פרלמנט ביוני.
כבר עכשיו, לאחר שנים של הימנעות מהלוואות, המדינה פונה לחוב. היא השיגה 304 מיליון דולר מהבנק האפריקני לפיתוח במאי, ועוד 200 מיליון דולר מקרן אופ"ק ביולי. כמו כן, היא מתכננת להנפיק אג"ח מקומי למשקיעים. דירוג האשראי הגבוה ביותר באפריקה שבו החזיקה נתון כעת בסכנה, לאחר ששתי חברות דירוג - מודי'ס ו-S&P - הפחיתו את תחזיתן לשלילי. "ענף היהלומים נתון ללחצים כבדים – גם במחירים וגם בכמויות", אמר רבּי בהטיה, מנהל ב-S&P. "הם מנסים לגוון, לקצץ פיסקלית וליישם מדיניות צנע".
בניגוד למדינות אחרות הנשענות על משאב יחיד, כמו ניגריה ואנגולה הנסמכות על נפט, התחזית עבור בוטסואנה עגומה יותר. "ההבדל במחזורי הנפט הוא שמחירי היהלומים כנראה לא יחזרו לעולם", אמר לסוכנות הידיעות בלומברג, צ'רלי רוברטסון, מחבר הספר The Time Travelling Economist. "המודל הכלכלי של בוטסואנה צפוי להפסיק להיות אחד המגדלורים הזוהרים של היבשת".
