פרופ' שלומית יניסקי רביד, מהמובילות בעולם המשפט בתחום של בינה מלאכותית, הייתה המנחה בתואר השני שלי במשפטים עם התמחות בטכנולוגיה, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית. היא הגדירה מערכות AI כיצירתיות, בלתי צפויות, עצמאיות, אוטונומיות, רציונליות, מתפתחות, מסוגלות לאסוף נתונים, תקשורתיות, יעילות ומדויקות, ובעלות בחירה חופשית בין חלופות. בדומה לבני אדם, מערכות בינה מלאכותית יכולות להפיק מוצרים ביצירתיות ובאופן אוטונומי.
עם התפתחות מערכות ה-AI וככל שגבר היקף השימוש בהן, עלתה השאלה למי שייכות זכויות היוצרים על התוצר שמופק באמצעותן. האם אדם שעשה שימוש בבינה מלאכותית יוכל להירשם כממציא או בעל זכויות היוצרים של התוצר של המערכת (למשל ציור), או שמא הוא עלול להיחשב כ-"מעתיק"? ונניח שהמשתמש נחשב כבעלים של היצירה, האם אדם אחר שהשתמש באותה מערכת וקיבל אותה תוצאה יוכל גם הוא לטעון כך?
כדי להמחיש את הדילמה אשתמש בדוגמה הבאה: פרופ' יניסקי-רביד סבורה שלמערכת בינה מלאכותית יש (כמעט) נשמה של בן אדם. לכן, בערעור שהגישה לבית המשפט העליון בארה"ב, במקרה של DABUS (Device for the Autonomous Bootstrapping of Unified Sentience) היא טענה שיש לקבוע שהממציא היא המערכת עצמה. הערעור נדחה.
עו"ד רז בן ארציצילום: נועה בן ארצימערכת Dabus/ דאבוס היא מכונה שתכנת סטפן טאלר. הוא רצה לאתגר את דיני הפטנטים בעולם, ולכן הגיש בקשות לפטנט וציין בטפסים כי הממציא הוא המכונה עצמה. הוא ביקש לרשום את המכונה בתור הממציא, ואותו עצמו - כבעלים. טענתו הייתה שאם הוא יכתוב בטופס שהוא הממציא, זה יהיה שקר, כי מי שביצע את העבודה בפועל הוא המחשב. זה כמו שמציירים במערכת Dall-e למשל ציור בעזרת שורה אחת של תיאור. זה לא שהמשתמש המוכשר צייר בעצמו.
באוסטרליה אישר רשם הפטנטים לטאלר לרשום כך את הפטנט, אבל בית משפט פדרלי הפך את ההחלטה; בדרום אפריקה נתנו לו לרשום פטנט; באנגליה ובארה"ב – סירבו; ובגרמניה הסכימו לרשום את המכונה כממציא, בתנאי שגם טאלר יירשם כממציא במשותף. בארה"ב, כאמור, הערעור נדחה, ולא אפשרו לרשום את המחשב כבעל זכויות היוצרים. גם בישראל רשם הפטנטים הלך אחרי זה האמריקאי, וסירב.
בעיקרון, ברוב מדינות העולם אין זכויות יוצרים על תוצר של AI. כך, לא יוכלו לתבוע אותי אם אני מייצר במערכת בינה מלאכותית לוגו או ציור, ומשתמש בו לשם של המשרד שלי. אבל מצד שני, אם עו"ד אחר ישתמש באותו לוגו או ציור שיצרה לו מערכת AI, אזי לא אוכל לתבוע אותו, ולא תהיה לי בלעדיות.
חשוב להדגיש כי שאלת זכויות היוצרים לא עומדת לבדה. הרי ככל שיש זכויות יוצרים למישהו, יש לו גם אחריות. ניקח דוגמה מהמלחמה – אם נגיד שלמערכת בקרת אש שבאופן עצמאי משגרת טילים למקום ממנו בוצע ירי, יש זכויות יוצרים על התוצאה, הרי שיש לה גם אחריות במקרה של פגיעה באזרחים. בוודאי תסכימו איתי שיהיה מוגזם להטיל את האחריות על המערכת עצמה ולא על אדם בשר ודם.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד רז בן ארצי עוסק במשפט מסחרי, טכנולוגיה, הייטק ובינה מלאכותית
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
