בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת דחה לאחרונה אישה שביקשה לקיים צוואה בעל פה שלטענתה ערך לטובתה בן זוגה לפני מותו. כמו כן נדחתה בקשתה להכיר בה כידועה בציבור שלו, הזכאית לרשת מחצית מרכושו. לפיכך קבע השופט מחמוד שדאפנה ששלושת ילדיו של המנוח יזכו בעיזבונו אף שהיו בנתק כמעט מוחלט ממנו.
בתביעה שהגישה לבית המשפט ימים ספורים לאחר מות המנוח טענה האישה שבארבע השנים האחרונות הם ניהלו מערכת יחסים רומנטית מלאה על כל המשתמע מכך: גרו יחד, נסעו לחופשות, ושהו זה לצד זה באירועים משפחתיים - ומכאן שהיו ידועים בציבור. בתביעה נוספת שהגישה נטען שהמנוח אף ערך לטובתה צוואה בעל פה, בהיותו מאושפז בבית החולים ובטרם כניסתו לניתוח.
1 צפייה בגלריה
(אילוסטרציה: shutterstock)
ילדי המנוח טענו מנגד שהאישה ואביהם גרו יחד חודש ימים לכל היותר, ולא היו ידועים בציבור. לדבריהם היא זייפה את חתימותיו על הסכמי השכירות. בעניין הצוואה בעל פה הוסיפו שבמועד הנטען לעריכתה אביהם כלל לא היה חולה סופני ולא עמד בפני ניתוח.
ואכן, השופט שדאפנה נמנע מלהכיר בתובעת ובמנוח כידועים בציבור: "לא עלה בידיה להביא ראיות, בהתאם להלכה הפסוקה, שיש בהן להוכיח כי אכן היא והמנוח ניהלו משק בית משותף כידועים בציבור".
עו"ד אלון סמואלעו"ד אלון סמואל
הוא הוסיף שלא הוכח כי השניים גרו יחד תחת קורת גג אחת, ושהיה ביניהם שיתוף כלכלי. בפסק הדין צוין שחתימת המנוח על הסכמי השכירות אכן שונה מחתימותיו במסמכים אחרים שהוצגו - עובדה המחזקת את טענת הילדים שהחוזים זויפו. עוד עלה מהראיות שהאישה נתבעה לבדה בגין חוב שכר דירה של 29 אלף שקל, מבלי שהיו לה הסברים מדוע המנוח לא נתבע אף הוא.
תקוות האישה לרשת את המנוח נגוזה לחלוטין עם דחיית השופט את תביעתה הנוספת להכרה בצוואתו בעל פה לטובתה כתקפה משפטית. נקבע שלא התקיימו תנאי היסוד הנדרשים לצורך קיום צוואת "שכיב מרע", בראשם ראיית המוריש את פני המוות בשעת אמירת הדברים.
בפסק הדין צוין שלפי התיעוד הרפואי, מצבו של המנוח במועד הנטען לעריכת הצוואה היה טוב, הוא תואר כ"עירני ונינוח", ובניגוד לטענת התובעת - כלל לא עמד בפני ניתוח, דבר שגרם לה לחזור בה מגרסתה במהלך חקירתה. השופט חידד שההחמרה במצבו חלה רק כשבוע לאחר מכן, אז הוכנס לניתוח לא מתוכנן.
לפיכך נקבע שהתובעת אינה זכאית לרשת את המנוח, לא מצד היותה ידועה בציבור שלו ולא מכוח צוואה. השופט הודה לקראת סיום שהחלטתו מעוררת אי-נוחות, שכן משמעותה העברת עיזבון המנוח לילדיו שבקושי היו בקשר איתו. ואולם לדבריו, זוהי התוצאה המתחייבת מדחיית התביעות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד ורניק שעשוע (סיוע משפטי) • ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב ארדיטי לנדמן • עו"ד אלון סמואל עוסק בירושות וצוואות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין