על פי המלצות דוח ועדת מידני, שעליהן מסתמך תזכיר הצעת חוק שפורסם אתמול (ראשון), בשעת לילה מאוחרת, תבוטל לחלוטין שיטת מינוי יו"ר וחברי הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, שיזם שר האוצר לשעבר יאיר לפיד תחת השם "נבחרת הדירקטורים". על פי החוק החדש, מי שיהיה אחראי על מינוי ראשי הדירקטוריונים של החברה יהיו השרים האחראיים, ולא חברי הדירקטוריון.
החוק החדש הוא צעד נוסף במאמץ של אמסלם לחיזוק השליטה של הממשלה על החברות הממשלתיות. במסגרת החוק החדש, זיקה פוליטית לא תשלול על הסף מינוי, אלא אם המועמד הוא חבר באופן רשמי במפלגתו של השר הממנה. כמו כן, החוק קובע שיו"ר הוועדה לבדיקת המינויים לא ימונה עוד על ידי הייעוץ המשפטי, אלא על ידי השרים הממונים על החברה, כך שהאפשרות לבקר את המינוי ואף לפסול אותו מצטמצמת משמעותית.
הצעת החוק הועלתה לראשונה להערות הציבור, וההערכה היא שיוגשו מאות התנגדויות לחוק, ושהן יחייבו דיון מעמיק בטרם יאושר.
במשרדו של אמסלם כינו הבוקר את החוק המוצע "מהפכה חברתית ומקצועית בחברות הממשלתיות". עם קבלת דוח ועדת מידני הצהיר אמסלם כי הוא מעדיף שבדירקטוריון של חברת החשמל יישב אדם שמתקשה לשלם את החשבון ויציג את מצוקת הצרכנים מאשר עוד פרופסור או מומחה בתחום. היום אמר השר כי מדובר בחוק שיקדם שוויון ומתן הזדמנות אמיתית לפריפריה, תוף "העלאת הרף המקצועי של הדירקטוריונים".
"פותחים את הדלת לפריפריה"
במסגרת הצעת החוק, שנועד כדברי השר "לפתוח את הדלת לפריפריה", מוצע לחייב מתן ייצוג הולם לתושבי הפריפריה החברתית ולבני דור ראשון להשכלה גבוהה בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. קבוצות אלו יתווספו לאוכלוסיות שכבר זכאיות לייצוג הולם, במטרה להרחיב את הגיוון ואת הצדק החלוקתי בצומתי קבלת ההחלטות במשק.
הגדרת "תושב פריפריה" תתבסס על הדירוג החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אשכולות 4-1). בנוסף, כדי להבטיח שהקול החברתי יישמע היטב בדיונים, מוצע ליצור תפקיד חדש של "דירקטור בעל מומחיות חברתית", שישמש למעשה קול עבור מקבלי השירות בדירקטוריון.
לטענת השר, החוק החדש לא רק שלא יפגום במקצועיות בחברות הממשלתיות אלא אף יעלה באופן דרמטי את רף המקצועיות בהן. עמדה זו באה בניגוד גמור לעמדתם של כלכלנים בסביבתו של ח"כ יאיר לפיד, שהגה את "נבחרת הדירקטורים" במטרה למנוע את כניסתם של מקורבים, בעלי עניין ואנשים שאין להם את הניסיון וההשכלה הנדרשים לתפקיד.
אלה עיקרי התיקונים בחוק:
- הכשרה מחייבת: תוקם ועדה אקדמית מקצועית שתקבע תוכניות הכשרה אחידות ומתקדמות לדירקטורים. עמידה בהכשרה זו תהפוך לתנאי סף למינוי.
- תקופת ניסיון: דירקטור שמתמנה לראשונה יכהן בתקופת ניסיון של חצי שנה, שבמהלכה יהיו לו כל הסמכויות והחובות, למעט זכות הצבעה.
- הגבלת קדנציות: כהונת דירקטור תוגבל לשתי קדנציות של שלוש שנים כל אחת, עם אפשרות לקדנציה שלישית במקרים חריגים ובאישור הוועדה לבדיקת מינויים.
- חיזוק הדירקטוריון: סמכות מינוי יו"ר הדירקטוריון תעבור לידי השרים הרלוונטיים - מהלך שנועד על פי יוזמי החוק לחזק את האינטרס הציבורי במינוי. כמו כן, יועלה רף ההשתתפות (קוורום) המינימלי בישיבות הדירקטוריון, במטרה להבטיח מעורבות גבוהה יותר של חבריו.
"אני גאה להוביל היום מהלך היסטורי וצודק", אמר היום השר אמסלם. "במשך שנים רבות מדי, הדלתות של החברות הממשלתיות היו פתוחות רק בפני קבוצה קטנה ומצומצמת. המהלך הזה בא לתקן עוול היסטורי ולומר בקול ברור: לכל אזרח במדינת ישראל, בין אם הוא גר בפריפריה או במרכז, בין אם הוריו רכשו השכלה ובין אם לאו, מגיעה הזדמנות שווה להשפיע ולתרום".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
