איגוד לשכות המסחר יוצא למאבק ביוקר הארנונה לעסקים תחת הסיסמה "עוצרים את קומבינת הארנונה", במסגרתו יושק קמפיין ציבורי נרחב נגד שר הפנים משה ארבל והתייקרויות הארנונה במגזר העסקי, שעלתה ביותר מ-5% בשנת 2025 והגיעה לשיא של 17 שנים.
שחר תורגמן, נשיא איגוד לשכות המסחר המוביל את המאבק, אמר ל-ynet ול"ממון": "הרשויות המקומיות בחסות שר הפנים עושקות את המגזר העסקי' בחסות שתיקה רועמת של משרד האוצר". הוא קרא לבעלי העסקים להתגייס למאבק. לדבריו: "העסקים לא ישלמו לבד את מחיר ה'קומבינה'. שיטת 'הטייס האוטומטי' הרסנית לעסקים ועלותה מתגלגלת גם לציבור הצרכנים ותורמת ליוקר המחיה.
"שיעור הארנונה לעסקים בישראל גבוה בכ-40% בהשוואה למדינות אירופה. בתחילת ינואר 2025 התייקרה הארנונה בשיעור של כ-3.5% - העלייה החדה ביותר מזה 17 שנה. אם לא די בכך, נדמה כי התיאבון של הרשויות אינו נגמר בכך, ותחת הגיבוי של שר הפנים משה ארבל הן מגישות גם בקשות לעליות חריגות. אנחנו רוצים להראות לממשלה את חמת זעמם של אנשי העסקים בישראל, הממשלה צריכה להבין שהגיעו מים עד נפש".
כזכור, ההסכמים הקואליציוניים כללו הסכם בין משרד הפנים והאוצר שהסמכות לעלייה חריגה עוברת באופן בלעדי לשר הפנים, בעוד שבעבר, אם רשות מקומית רצתה לחרוג, היא הייתה צריכה להגיש בקשה שתאושר ותבוקר גם על ידי שר האוצר. לדברי תורגמן: "האינטרס של שר הפנים הוא לעודד את הרשויות המקומיות להעלות את הארנונה, והתוצאה שכ-200 ראשי ערים הגישו בקשות חריגות להגדלה מעבר לטייס אוטומטי, בתוספת של 1 מיליארד שקל - 600 מיליון שקל מתוכם מגיע ממגזר העסקים.
"אנחנו הולכים לאסוף את כל הזעם במגזר ולהביא לשולחן הממשלה", מסר תורג'מן. "לא נרפה, ונעורר מחאה עסקית עד הבחירות המתקרבות. יהיה אתר למאבק, יהיה קמפיין דיגיטלי, שלטי חוצות, אנחנו נעורר את כולם. בארנונה לעסקים יש 12 תעריפים, הבנקים בתעריף הכי גבוה, אחריו מסחר ושירותים, והתעשייה משלמת הרבה פחות. למה? כי קבעו לפני 30 שנה תעריף מוזל לתעשיינים? מנגנון הארנונה מנותק מהמציאות הכלכלית".
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "מס הארנונה הפך לאחת ההוצאות הכבדות ביותר המוטלות כיום על העסקים בישראל. צמצום עלויות הארנונה אינו עניין של בחירה - זו חובתה של ממשלה הדואגת לרווחת אזרחיה. כדי להיאבק ביוקר המחיה ולחזק את היציבות הכלכלית, יש לעצור את מנגנון ההעלאות האוטומטיות ולתקן את השיטה שמעוותת את שוק הארנונה על חשבון ציבור משלמי המיסים".
הארנונה נוגסת במחזור
אבי שומר, בעלי רשת צומת ספרים שמפעילה 96 חנויות לממכר ספרים ברחבי הארץ, אמר כי "הארנונה כבר מגיעה ל-4% מהמחזור השנתי של צומת. בעבר, כשהתחלתי בעסק, הארנונה הייתה חצי אחוז מהמחזור. זה גדל כל הזמן לא פרופורציונלית, ובחלק מהאזורים אני משלם בנוסף לארנונה פינוי זבל וגם שמירה. אז למה אני משלם ארנונה? בארנונה קרו כמה דברים במקביל: כל העיריות העלו את הארנונה במקסימום שאפשר, חלק גם רטרואקטיבית, ושינו את הסיווגים. אני לא יכול לעלות ללקוחות שלי רטרואקטיבית את מחיר הספר. מכניסים לנו יד לכיס ולוקחים. יש אזורים ששינו את סיווג האזור והארנונה עלתה, והכי חמור זה הגבייה לאחור. אפילו על השלטים גובים ארנונה. האבסורד שגם אם אני שוכר שלט לחודש מחוץ לחנות, כמו למשל בחלל המרכזי של דיזנגוף סנטר, גובים ארנונה עבור שנה ולא רק לחודש".
ציפי נטל, בעלת מלון אסטוריה גלילי בטבריה, אמרה כי "הארנונה עלתה לנו השנה 5.3%. מכיוון שהיא נקבעת לפי מטראז' ובתי המלון הם עתירי שטח, יוצא שאחוז הארנונה מהמחזור מאוד גבוה. השנה הזאת לא רק שעלתה הארנונה, אין גם מחזור. מספטמבר אנחנו רק מפסידים, אין תיירים, והמדינה בניגוד לקורונה לא פיצתה אותנו הפעם על הארנונה. על מלון של 100 חדרים אני משלמת 305 אלף שקל ארנונה לשנה, 26,000 שקל לחודש. היות והמחזור לחודש כעת 300 אלף שקל לחודש, הארנונה מגיעה לכ-10% מהמחזור הנוכחי. גם כשאין משבר בתיירות, הארנונה בענף שלנו מאוד גבוהה בגלל המטראז' הגדול של המלונות. הארנונה לכל השטח: למחסן, לפרוזדור, וגם על שטחים חיצוניים אנחנו משלמים ארנונה בתעריף נמוך יותר.
"בטבריה, בניגוד לת"א, אתה חייב לבנות חניה וגם עליה אתה משלם ארנונה. בקיצור, כל דבר מקורה במבנה משלם ארנונה, גם אשכובית לפינוי קרטונים בגלל שיש מכסה - זה מחויב. שלא לדבר על כל פעם מדידה מחדש של השטחים ושינוי סיווגים. למשל, מה שנחשב קרקע תפוסה שונה לסיווג שמחייב ארנונה גבוהה יותר. אנחנו כל הזמן במאבק בנושא ארנונה, זה פרנסה להרבה עורכי דין, זה פשוט נורא. לא מספיק שהארנונה כל כך גבוהה, אני מחויבת בנפרד תשלום לעירייה על פינוי אשפה".
ממשרד הפנים והאוצר בחרו שלא להגיב לטענות.
