המלחמה עם איראן מציפה את החשש שמשמרות המהפכה ינסו להפעיל בימים אלה, במלוא העוצמה שנשארה להם, את תאי הטרור האסלאמיים שהקימו ומימנו ברחבי העולם באמצעות כוח קודס. אותן שלוחות, כגון חזבאללה בלבנון או ארגונים בסוריה, זכו בשנים האחרונות למימון, תחמושת, הכוונה מקצועית ואימונים מאיראן כדי לפגוע בישראל. ארגונים אלה אומנם ספגו מכות צבאיות קשות במסגרת מבצעים של צה"ל אך ודאי שלא נמחקו לחלוטין.
היכולות המבצעיות של אותם ארגוני טרור תלויות בשאלה האם איראן תמשיך להזרים לאותם ארגונים מימון תחת האש הישראלית, ובאמברגו שהוטל עליה.
אחד ממקורות המימון של ארגונים אלה היה הברחה של נפט גולמי מאיראן, מכירתו ושימוש בכסף למימון טרור. זאת מעבר למכירת הנפט "על השולחן" למדינות שאינן לוקחות חלק בסנקציות הכלכליות על איראן, כגון סין. מכירות אלה הניבו לאיראן בשנה שעברה הכנסות של כ־67 מיליארד דולר.
מסמכי חקירה והתכתבויות של המטה הלאומי למאבק כלכלי בטרור (מט"ל) במשרד הביטחון שהגיעו לידי כלכליסט, ועמדו לאחרונה מאחורי עדכון לצו תפיסה של מכלית נפט בשווי עשרות מיליוני דולרים בבעלות איש עסקים הודי, משרטטים לכאורה עד כמה מורכב ופתלתל המנגנון להברחתו ומכירתו של נפט גולמי מאיראן לצורך מימון זרועות כוח קודס – מנגנון שבמשרד הביטחון מנסים לייצר עליו לחץ פיננסי על מנת לייבש את מקורות המימון.
להכות בכיס של ארגוני טרור
המט"ל עוסק מאז 2018 בתקיפה כלכלית של ארגוני טרור שנתמכים על ידי איראן, לאחר שהחליף את יחידת צלצל שפעלה במוסד עד אז. באמצעות איתור מודיעיני של נכסים וכספים הקשורים למימון הארגונים, הוא מפיץ את המידע לממשלות, ארגוני ביון ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם, על מנת שיפעלו להקפיא אותם.
בעקבות מידע שאוסף המט"ל שר הביטחון חותם על צווי תפיסה מינהליים להחרמת הנכסים, או להטלת עיקולים עליהם. כפי שנחשף בכלכליסט, נכון לתחילת 2024 הקפיא המט"ל כ־3.7 מיליארד שקל לארגוני טרור.
כחלק מפעילות המט"ל, באוגוסט 2024 חתם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט על צווי תפיסה ל־18 מכליות נפט פרטיות שלפי מידע מודיעיני עסקו בהברחת נפט גולמי מאיראן למימון כוח קודס. מכליות ששימשו כמעין "צי צללים" שפרץ את האמברגו. אחת החברות שבבעלותה מכלית שנגדה הוצא הצו תפיסה מינהלי היא פוגה (FUGA SHIP), שעתרה בחודש שעבר לביהמ"ש המחוזי בת"א לביטול הצו, שעשוי לדבריה להסב לה נזקים כספיים גדולים.
פוגה היא חברת ספנות הרשומה באיי מרשל, ונמצאת בבעלות איש עסקים בעל אזרחות הודית בשם שאיקי תנוקר שאאוקט עלי (Shaukat Ali). המפעילה של המכלית, כך טוענת פוגה, היא חברה הרשומה באיחוד האמירויות בשם מסרס (Messrs Conard), שמנוהלת על ידי אזרח לטבי בשם אלכסי הלווינס (Halavins).
המכלית פועלת בעיקר מרוסיה
המכלית להובלת נפט גולמי לטווחים בינוניים־ארוכים של פוגה (פוגה בלו מרין) שהוצא לה צו התפיסה, נבנתה בדרום קוריאה. היא באורך 248 מטר וברוחב 43 מטר, עם יכולת העמסה של עד כ־60 אלף טונות. היא מפליגה, לדבריה, תחת דגל פנמה, ולפי אתר מעקב עולמי אחרי ספינות (marinetraffic.com), היא עוגנת בימים אלה מול חופי מלזיה במזרח אסיה. לטענת פוגה, המכלית מבצעת בעיקר שינוע נפט גולמי מתוצרת רוסית מנמלים ברוסיה לנמלים בסין והודו. כלומר, היא פועלת על הקו שמצפון־מזרח אירופה לדרום־מזרח אסיה.
במכתב ששלח במרץ ראש המט"ל פול לנדס לנציגי פוגה ממשרד ש.הורביץ שביקשו לבטל את צו התפיסה, הוא פירט מה עמד מאחורי הוצאתו: "הצו נחתם על בסיס מידע מודיעיני מוצק ומהימן, המלמד כי המכלית שימשה במהלך ינואר 2022 להעברת משלוחי נפט גולמי שמקורו בארגון הטרור כוח קודס וחזבאללה. בכך שימשה המכלית במישרין לביצוע עבירות טרור חמורות של מתן שירות והעמדת אמצעים לארגון טרור".
ראש המט"ל ציין כי אינו יכול לחשוף את המידע המודיעיני אך מהתכתבויות בין המט"ל לנציגי המכלית ומסמכים שונים שצורפו לעתירה לביהמ"ש, ניתן ללמוד פרטים נוספים על המקרה. מתברר שבראשית 2022 המכלית פוגה בלו מרין שינעה נפט גולמי בהיקף של כ־57 אלף טונות מנמל סוחאר (Sohar) במפרץ עומאן שבסולטנות עומאן הפרסית, ופרקה אותו בנמל קואלה לינגי (Kuala Linggi) במלזיה. מדובר במרחק של כ־5,300 ק"מ. נכון לאותם ימים, מחיר טונת נפט גולמי עמד כ־68 דולר, כך שמדובר תיאורטית במשלוח בשווי של כ־3.8 מיליון דולר.
מהמסמכים שצורפו לא ידוע מי קיבל את המשלוח, אולם עולה מהם כי ההתקשרות במלזיה היתה עם חברה שמתמחה בפעילות Ship to Ship Transfer, כלומר פריקה של מטען לספינה אחרת.
כיצד הגיע הנפט הגולמי מאיראן לעומאן ומשם למלזיה? גם את זה לא ניתן ללמוד מהמסמכים, אולם על פי פרסומים עולמיים, החל מ־2016, בעת הסרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן, הרחיבה עומאן, שלה גבול ימי עם איראן ביציאה מהמפרץ הפרסי, את קשרי הסחר הימי שלה עם איראן.
באותם ימים נפתח קו שירות ישיר מנמל סוחאר לנמל באנדר עבאס באיראן. מה שעשוי להסביר כיצד הגיע משלוח נפט גולמי מאיראן לעומאן.
הושכרה לחברה שהוכנסה לרשימה השחורה
אבל מה חיפשה בכלל במפרץ עומאן מכלית הודית שפועלת, לדבריה, בקו שבין צפון־מזרח אירופה לדרום אסיה לשנע נפט גולמי מרוסיה לסין? התשובה שנתנה חברת פוגה למט"ל היתה שהמכלית הגיעה לשם לצורך טיפול שנתי במספנה. אלא שאותה עגינה בעומאן, כך עולה מתכתובות שצורפו לעתירה, שימשה לעוד משהו: השכרת המכלית לגורם שלישי ששינע את הנפט הגולמי מעומאן למלזיה. המכלית של פוגה הושכרה בינואר 2022 לחברת CGN Trade FZE הרשומה באיחוד האמירויות. CGN הוכנסה בסוף אותה שנה לרשימת הגופים שמשרד האוצר האמריקאי אסר לקיים איתם קשרים מסחריים וכלכליים בחשד שסייעו למימון טרור.
פוגה טוענת כי "המכלית הושכרה באופן חד־פעמי, נקודתי, לתקופה קצרה בת מספר ימים לחברה בשם CGN" וכן שהיא לא ידעה ולא יכלה לדעת על השימוש האסור שנעשה בה, ככל שנעשה בה. כמו כן ציינה החברה כי בעת השכרת המכלית ל־CGN, החברה כלל לא היתה ברשימת הסנקציות של האמריקאים, כך שפוגה לא יכלה לחשוד שהעברת הנפט היתה עבור ארגוני טרור.
ראש המט"ל לנדס דחה את הטענות. "פוגה היא הבעלים והמפעיל המסחרי של המכלית", כתב. "העובדה כי בזמן שביצעה המכלית העברת נפט לא חוקית עבור ארגון ארגוני טרור היתה תחת הסכם חכירת מסע, אין בה כדי להעניק לה חסינות מפני חוק המאבק בטרור. המפעיל המסחרי נדרש לבדוק את הפעילות המתוכננת של החוכר ולאשר בטרם יורה לקברניט המכלית לבצעה. לאור המידע המודיעיני שבידי מערכת הביטחון, לא ניתן לקבל טענה כי פוגה, כבעלים וכמפעיל מסחרי של המכלית, לא ידעה ולא יכלה לדעת כי המכלית שימשה בחודש ינואר 2022 להעברת משלוחי נפט גולמי כחלק מפעילות שנועדה למימון ארגוני הטרור כוח קודס וחזבאללה".
