מתקפת הטילים הקטלנית מאיראן הובילה בימים האחרונים למותם של יותר מ-20 אזרחים ומאות פצועים, רבים מהם מתגוררים במבנים לא מוגנים. האירועים הטראגיים האלה הציבו זרקור כואב על מצוקת המיגון ביישובים הערביים ובחברה הבדואית, לאחר שארבע נשים נהרגו בטמרה, שם לא היו מבנים ממוגנים או מקלטים.
למעשה, בעוד שבמרבית הערים גם כאשר ישנם בניינים ישנים ללא מקלט, לרוב מצויים מקלטים עירוניים בקרבת מקום. אולם ביישובי החברה הערבית והבדואית מאות אלפי אזרחים נותרים ללא הגנה בסיסית. הבעיה בין היתר נעוצה בכך שיש מבנים ללא היתר בנייה, שמבחינת החוק אינם מוכרים ולכן לא מאושרות בהן תוכניות מיגון.
נייר עמדה חדש של עמותת במקום, העוסקת בתכנון וזכויות אדם, שמתפרסם היום כאן לראשונה, בוחן את מצב המיגון האזרחי ביישובים הערביים, הבדואים ובמזרח ירושלים, ומצביע על מחדלים ומדיניות תכנון מפלה המובילים למחסור חמור באמצעי מיגון, תוך סיכון ישיר של חיי תושבים באזורים אלה. נייר העמדה קובע כי הזנחת מיגון בחברה הערבית מהווה מחדל חמור המסכן חיי אדם.
על פי הממצאים, כ-100 אלף אזרחים בדואים מתגוררים בכ-35 כפרים לא מוכרים בנגב, במבנים ארעיים שאינם עומדים בתנאי בטיחות בסיסיים, ומורכבים מחומרים דלי-איכות כמו פחים ובלוקים, שאינם כוללים ממ"דים או חדרים מוגנים, ולכן אינם מספקים כל הגנה מפני מתקפות טילים.
עוד עולה מהדוח כי כ-200 אלף בדואים נוספים מתגוררים ביישובים מוכרים בנגב, ואף על פי שהשטחים מיועדים לפיתוח, רובם חיים בבנייה לא מוסדרת שנבנתה ללא היתרי בנייה וכך אינה מאפשרת הקמת אמצעי מיגון תקניים, דבר שמעמיד אותם בסיכון גבוה בתקיפות.
על פי העמותה, למרות הצורך המיידי והדחוף לאמצעי מיגון באזורים אלה, מאז אוקטובר 2023 הוקמו בנגב רק כ-250 נקודות מיגון, מתוכן כמחציתן הוקמו ביוזמת המדינה, והיתר ביוזמה פרטית או של ארגוני החברה האזרחית. לדברי עורכי הדוח, נתון זה "מדגים את חוסר המענה הממשלתי המספק".
עוד עולה מהממצאים כי ביישובים הערביים בצפון ובמרכז הארץ קיימת בעיה מתמשכת של היעדר תוכניות מפורטות שניתן לממשן באמצעות בנייה, כך שהבנייה הבלתי מוסדרת שנבנתה על ידי התושבים עצמם, ללא אישורים, מקשה על הוספת אמצעי מיגון במבנים קיימים בשל חסמים הנדסיים, כלכליים ותכנוניים.
כמו כן, במזרח ירושלים, בה חיים קרוב ל-400 אלף פלסטינים, קיימים רק כ-60 מקלטים רובם ככולם בבתי ספר, בעוד שבמערב העיר קיימים מאות מקלטים ציבוריים ומרחבים מוגנים במבני ציבור ובבנייני מגורים חדשים ומחודשים, מה שמדגים פער עצום במיגון בין שני חלקי העיר. בנוסף, מרבית יחידות הדיור במזרח ירושלים נבנו ללא היתרי בנייה או שנחשבות חוקיות רק בשל היותן קיימות טרם כניסת החוק הישראלי, ולכן אינן כוללות אמצעי מיגון מתאימים, ומותירות את רוב התושבים חשופים לסכנות.
עורכי הדוח מציינים כי תוכנית המתאר ארצית למיגון (תמ"א 40 א/1/1), שאושרה במהירות לאחר אוקטובר 2023, מיועדת לפשט את הליכי הרישוי להקמת ממ"דים במבנים פרטיים וציבוריים, אך אינה כוללת כל מימון ממשלתי לבניית המיגון ואינה מציעה סיוע ליישום המעשי במיוחד ביישובים מוחלשים מבחינה כלכלית. לשם כך רשויות המדינה השונות צריכות להציע פתרונות גם בתחום של מימון הבנייה, סיוע בטיפול בבקשה מול רשויות התכנון, התקשרות מול קבלנים, ועוד.
למעשה, אומרים בעמותה כי "התוכנית מגלגלת הן את האחריות על תכנון המרחבים המוגנים והן את מימון בנייתם מהמדינה אל האזרחים הפרטיים (ובמקרה של מבני הציבור – על הרשויות המקומיות), מבלי שהיא מעמידה לרשותם אמצעים משמעותיים ליישום המיגון". יש לציין כי סוגיית המימון אינה באחריות מינהל התכנון והמטה הלאומי לדיור במשרד הפנים אלא ביכולת וברצון של המדינה להכניס את היד לכיס, באישור משרד האוצר.
ביישובי החברה הערבית בכלל, וביישובים הבדואים בפרט, הנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי-חברתי, ושבהם מרבית הבנייה הקיימת לא תואמת את התקנים הקיימים, קיצור הליכי הרישוי אינו הפתרון המתאים ליצירת שיפור משמעותי ברמת המיגון. בנוסף, היות והתכנית אינה כוללת מנגנוני מעקב ובקרה מכל סוג שהוא, לא ניתן לבחון את האפקטיביות היישום שלה.
עוד מציינים שם כי מנגנון תמ"א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, המשמש גם כמסגרת לקידום מיגון מבנים, מתבסס על כלים של שוק חופשי, המקדמים רק פרויקטים כלכלית כדאיים, ולכן אינו מצליח לספק מיגון ביישובים פריפריאליים וערביים שבהם אין כדאיות כלכלית לפרויקטים כאלה.
מעמותת במקום נמסר כי היא "קוראת לממשלת ישראל ולרשויות המקומיות לפעול בדחיפות ובאחריות לסגירת הפערים הקיימים במיגון האזרחי, באמצעות תכנון ארוך טווח, הקצאת מימון ממשלתי ייעודי, מתן סיוע טכני וכלכלי לתושבים, והבטחת ביצוע ופיקוח על הקמת אמצעי מיגון בכל היישובים הראויים לכך. האפליה התכנונית כלפי החברה הערבית והבדואית מחריפה את מצבן העגום של אוכלוסיות אלו מול איומים ביטחוניים ממשיים. ההזנחה המערכתית פוגעת באופן בלתי פרופורציונלי באזרחים הפגיעים ביותר, וצריך להפסיק זאת מיד".
ממינהל התכנון ומטה הלאומי נמסר בתגובה לפניית ynet: "מוסדות התכנון אחראים על הנושא התכנוני בלבד. כבר באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר תחילת מלחמת חרבות ברזל, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית מתאר ארצית להקמת ממ"דים בהליך מהיר כדי למגן את התושבים, ללא קשר למגזר כזה או אחר. בנוסף, אושרה תוכנית מתאר ארצית להקמת מיגוניות בכל הארץ בהליך של פטור מהיתר, דבר שייתן מענה בין השאר לפזורה הבדואית בדרום. כל נושא המימון והביצוע אינם מצויים באחריות מוסדות התכנון".
