מליאת הכנסת אישרה היום (ג') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמחייבת את הבנקים לעדכן את לקוחותיהם על יתרות עו"ש גבוהות.
לפי הצעת החוק, שיזם ח"כ ארז מלול (ש"ס), הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחותיהם על יתרות עו"ש של כ־15 אלף שקל ומעלה, אם היתרה נותרה בחשבון לפחות שלושה חודשים, ולעדכן אותם על אפשרויות חיסכון כמו פיקדונות. חלק מהבנקים החלו במהלך השנה האחרונה לעשות זאת, אך לא באופן שיטתי וגורף.
1 צפייה בגלריה
מטרת הצעת החוק היא לעודד את הציבור להעביר את כספו לאפיקים סולידיים שיכולים לשמר את ערך כספם
(צילום: shutterstock)
מטרת הצעת החוק היא לעודד את הציבור להעביר את כספו לאפיקים סולידיים שיכולים לשמר את ערך כספם. על כספי העו"ש הם לא מקבלים כל תמורה, למעט ריבית זעירה שחלק מהבנקים משלמים, בזמן שהאינפלציה הממושכת - שעומדת ב-12 החודשים האחרונים על 3.6%, מכרסמת בערך כספם.
נכון למרץ האחרון, בחשבונות העו"ש של הציבור שוכבים כ-228 מיליארד שקל. הכספים הללו הם מקור רווח עצום עבור הבנקים: הם מפקידים את הכספים בבנק ישראל בתמורה לריבית של 4.5%, אך משלמים לציבור ריבית ממוצעת של 0.06% בלבד. המשמעות: על כל מיליון שקל, הבנק רושם הכנסה של 45 אלף שקל — ומשלם ללקוח רק 600 שקל.
עם זאת, מנתונים שפירסם אתמול הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עולה כי מיעוט מבין לקוחות הבנקים מחזיק ברוב יתרות העו"ש. לכמחצית מבין הלקוחות עם יתרה חיובית בעו"ש יש כ-1,200 שקל בממוצע בלבד, כך שהצעת החוק עשויה להשפיע לכל היותר על מחצית מהלקוחות, כאמור מבלי לכלול לקוחות שנמצאים במינוס כרוני.
בנוסף להתראה על יתרה גבוהה, ההצעה מחייבת את הבנקים לכלול בהודעה גם מידע על אפיקי השקעה חלופיים, כגון פיקדונות וקרנות כספיות. בתקופת המעבר — שנה וחצי — ההודעה תישלח אחת לחודש, ובהמשך אחת לרבעון. הפיקוח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי של 50 אלף שקל על כל הפרה. החוק ייכנס לתוקף בעוד שישה חודשים.
זו אינה הצעת החוק הראשונה שמבקשת להעלות את מודעות לקוחות המערכת הבנקאית דרך חיוב הבנקים להעביר להם מידע באופן נגיש ושיטתי. במאי 2023 אושרה הצעת חוק שמחייבת את הבנקים לשלוח מסרון חודשי ובו עדכון על הריביות והעמלות שהלקוח שילם.
מלול אמר עם אישור החוק במליאה: "בשונה מלציבור, לבנקים קל לגמור את החודש. החוק הזה נותן מזור לכל האזרחים. יוקר המחיה לא מבחין בין ימין ושמאל, יהודים וערבים".
