החלפת העוברים ב"אסותא" היא מהפרשיות המדוברות ביותר במדינה בתקופה האחרונה, והיא נוגעת לטעות חמורה בהליך הפריה חוץ-גופית, שבמסגרתה הוחדר עובר לרחמה של אישה אשר אינה אימו הגנטית. התינוקת שנולדה לבסוף, סופיה, גודלה מאז לידתה על ידי האם היולדת ובן זוגה.
לאחר מאבק משפטי ממושך קבע בית המשפט העליון שהפעוטה תישאר בחזקת הוריה המגדלים, אך לצד זאת ייקבע מתווה שישמור על קשר בינה לבין הוריה הגנטיים. בפסק הדין כתבה השופטת יעל וילנר כי המקרה הוא "טעות טראגית שלא נגרמה באשמתו של אף אחד מהזוגות", והתייחסה לצורך בחקיקה שתסדיר סוגיות של הורות משפטית במקרים מורכבים כמו אלה.
הסוגייה המשפטית שעמדה במרכז הפרשה הייתה ממוקדת מקרה ונגעה לזהות אימה של סופיה - האם מי שילדה אותה בפועל או שמא בעלת המטען הגנטי, תורמת הביצית? - אלא שהמקרה הזה מעורר שאלה חמקמקה יותר שדווקא נוגעת לכולנו: מיהו האפוטרופוס של הילד שלנו, ומה קורה כשהוא הופך לבגיר?
רוב האנשים אינם מודעים לכך שהמעמד המשפטי של הורה כאפוטרופוס פוקע אוטומטית כשהילד מגיע לגיל 18. מרגע זה, גם אם הוא ממשיך לגור בבית, לומד, או אפילו מתמודד עם קושי רפואי או רגשי – מבחינה משפטית הוא נחשב לבגיר ועצמאי.
אבל מה קורה אם יום אחד, חלילה, אותו בגיר עובר תאונת דרכים, לוקה במחלה קשה, או שמכל סיבה אחרת הופך לפתע לבלתי כשיר לקבל החלטות על חייו? במקרה כזה, הוריו אינם יכולים עוד להחליט עבורו, אלא אם מונה לו אפוטרופוס על ידי בית משפט, או אם אותו אדם ערך ייפוי כוח מתמשך מבעוד מועד.
במקרה של סופיה, בית המשפט הכריע כאמור שהאפוטרופוסים יהיו ההורים המגדלים, לצד קביעת קשר עם ההורים הגנטיים. אבל מה יקרה ביום שסופיה תהפוך לבגירה?

למעשה, הוויכוח על האפוטרופסות לא נגמר בגיל הילדות. במובן מסוים הוא רק מתחיל שם. זאת מאחר שאין ודאות שסופיה, כאישה בגירה, תבחר בהוריה המגדלים כמי שידאגו לענייניה. לצד זאת גם אין ודאות שתעדיף את הוריה הגנטיים. השאלה במי תבחר במצב המתואר מצריכה להקדים מספר מילים על ייפוי כוח מתמשך.
מדובר בכלי משפטי רב עוצמה המאפשר לכל בגיר לקבוע מראש מי יקבל החלטות בשמו, אם וכאשר יגיע למצב שבו לא יוכל לעשות זאת בעצמו. בניגוד למינוי אפוטרופוס - הטומן בחובו הליך משפטי ארוך, מורכב, יקר ומסורבל - ייפוי כוח מתמשך נערך בעוד האדם צלול, מתוך בחירתו החופשית, מבלי לערב בתי משפט ובעלות כספית סמלית לעורך דין.
אז נכון, העליון קבע מי יגדלו את סופיה בעודה קטינה. אולם הילדה מאחת הפרשיות הדרמטיות בתולדות ישראל תוכל לשנות את בחירתה מן הקצה אל הקצה כשתהפוך לבגירה, בין היתר באמצעות ייפוי כוח מתמשך שבו תמנה את הוריה הגנטיים (או כל גורם אחר) כמי שיקבלו החלטות הרות גורל על חייה, במקרה שחלילה תזדקק לכך.
המקרה החריג של סופיה מזכיר לכולנו שלא רק גנטיקה או לידה קובעות קשר – אלא גם בחירה, ובחירה אמיתית בתחום האפוטרופסות דורשת הסדרה משפטית.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד מורן חן הראל עוסקת בייפוי כוח מתמשך והליכים משפטיים בתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין