הסערה בעולם חברות הסייבר ההתקפי הישראלי נמשכת: תביעת הדיבה שהגישו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומפקד יחידה 8200 לשעבר, אהוד שניאורסון, שניים ממייסדי חברת הסייבר ההתקפי פאראגון, נגד משקיע ההון סיכון והשותף המנהל של קרן Aleph, מייקל אייזנברג, מתקדמת צעד נוסף לעבר בית המשפט.
לאחר חילופי כתבי טענות בין שני הצדדים נעשה ניסיון להגיע לגישור ולפשרה, אבל ל-ynet נודע כי ברק ושניאורסון מסרבים, ומעוניינים שהתביעה תתברר בבית המשפט. במסמך שהוגש לבית המשפט טוענים השניים כי אייזנברג היה נגוע באינטרס זר, שקשור לחברה המתחרה בפאראגון – חברת הסייבר ההתקפי NSO.
תחילת הפרשה בפברואר השנה, כשבציוץ שפרסם ברשת X ציטט אייזנברג מדברי מקור אנונימי בשם "אלון", ובהם טענות חמורות נגד פאראגון, לרבות האשמה בפגיעה בביטחון ישראל ומכירה של ידע ישראלי לחו"ל בלי לקבל אישור ממשרד הביטחון. עוד האשים "אלון" את פאראגון בכך שטכנולוגיית הריגול המרכזית שבה היא משתמשת מבוססת על ידע שנגנב (כך לשון הציוץ) מיחידה 8200 של המודיעין, כולל גיוס אנשי טכנולוגיה מרכזיים מהיחידה תמורת שכר גבוה, מה שהביא לטענת הכותב האנונימי לפירוק אחד המדורים החשובים ב-8200.
מי זה "אלון"?
בציוץ שהעלה טען "אלון" כי חשיפת כלי הריגול של פאראגון על ידי וואטסאפ לפני כחודשיים "מעמידה בסיכון יכולות של המודיעין הישראלי". כמו כן, הוא טען שברק ושניאורסון זכו בפרויקטים ממשרד הביטחון ללא מכרז.
יצוין כי בעוד זהותו של "אלון" אינה ידועה, פעילות החשבון שלו מוכרת כחלק מקמפיין מדויק - שמובל באמצעות צבא של עשרות בוטים שמפיצים ומהדהדים מסרים. אפשר להעלות השערות רבות לגבי זהות האדם שרוצה לפגוע בפאראגון, אבל אין ספק שהוא שהוא מכיר היטב את ענף הסייבר ההתקפי בישראל ושהוא מאוד לא אוהב את ברק ושניאורסון.
אייזנברג תרגם את הטקסט לאנגלית באמצעות הצ'אטבוט "גרוק" של אילון מאסק, והוסיף ציוץ משלו. בציוץ אייזנברג קרא לכתבי טכנולוגיה לבדוק את הטענות המצוטטות של "אלון", ואף הוסיף כמה הערכות משלו: לדבריו, פאראגון נראית כחברה שאיבדה רסן ("gone rogue") ופגעה בביטחון ישראל. כמו כן, לדבריו, על רקע קשרים קרובים של ברק ושניאורסון עם מזכיר המדינה בזמן כתיבת הציוץ, אנתוני בלינקן, זה לא מקרי שהעסקה למכירת החברה לחברה אמריקנית התרחשה ממש לפני שביידן ומזכיר המדינה עזבו את הבית הלבן.
בעקבות זאת, שלחו ברק ושניאורסון מכתב התראה לפני נקיטת הליכים לאייזנברג בעילת הוצאת לשון הרע. השניים דרשו ממנו התנצלות פומבית ותשלום של 10 מיליון שקל, שיועבר לעמותה. "הדברים חצו כל גבול מוסרי ומשפטי ופגעו פגיעה קשה בשמם הטוב של מרשינו. מעבר לעובדה שמדובר בדברי שקר מובהקים, ברור כי הדברים נאמרו מתוך מטרה ברורה להכפיש את מרשינו", כתבו עורכי הדין של השניים.
באפריל הוגש כתב ההגנה של אייזנברג לבית המשפט. הטיעון המרכזי היה שהוא רק הביע את דעתו שהתובעים פגעו בביטחון המדינה. כמו כן, טען שלא היה מדובר בעובדות חד משמעיות אלא בהמלצה לעיתונאי טכנולוגיה לבדוק אם מכירת פאראגון מהווה פגיעה בביטחון המדינה. בנוסף, ציין שלא מדובר בדעתו בלבד, ושהוא מסוגל להוכיח ששלושה גורמים בכירים במודיעין, בשב"כ ובמוסד התריעו על כך במכתב למשרד הביטחון.
אייזנברג התייחס למקור האנונימי "אלון", וכתב שהציוץ שלו שותף על ידי רבים, ואולם ברק ושניאורסון בחרו לתבוע רק אותו. לדבריו, התביעה נגדו היא תביעת השתקה, שנועדה למנוע דיון ציבורי.
תגובת התובעים הוגשה לבית המשפט בימים אלה. "הנתבע עוטף את עצמו באצטלה של פעיל חברתי שפועל רבות לשם הסברה והגנה על שמה טוב של מדינת ישראל", נכתב בתגובה. "לקרוא ולא להאמין כי גרסת הנתבע היא שכדי לסנגר על ישראל במסגרת 'פעילותו הציבורית' הוא בחר להוציא את דיבתם של התובעים".
ברק ושניאורסון טוענים בתגובה שהגישו לבית המשפט כי אייזנברג ביצע את הפרסום ממניעים עסקיים פרטיים שלו. לפי כתב התשובה, אייזנברג השקיע סכומים גבוהים בחברות סייבר שמעסיקות יוצאי 8200 ויחידות טכנולוגיות אחרות בצה"ל, אבל עיקר תשומת הלב מופנית להשקעותיו בחברת Dream Security, שאחד ממייסדיה הוא שלו חוליו.
לדבריהם, חוליו הוא חברו של אייזנברג, ובעבר ייסד את המתחרה הגדולה של פאראגון, NSO, ושימש מנכ"ל החברה. "דומה שמעורבותו של הנתבע בעסקיו של מר שלו חוליו משליכה בצורה מהותית על תום ליבו... עולה שלנתבע יש אינטרס כלכלי, תסכול על הצלחת התובעים מול הכישלון המהדהד של חברו ושותפו מר שלו חוליו או שיקולים נסתרים אחרים".
מטעמם של ברק ושניאורסון, או מטעמו של מייקל אייזנברג, לא נמסרה תגובה.
