עוד צעד בדרך לשיקום מפרץ חיפה: המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה אתמול לקדם את מתחם 2 במפרץ, הכולל כ-70 אלף יחידות דיור, כ-1,000 חדרי מלון, כ-1.8 מיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומלאכה, פארקים ופתרונות לניהול נגר, כחלק מתהליך שיקום ופיתוח המרחב. זאת לאחר שהוחלט לאשר את ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה של המתחם, כחלק מיישום תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75).
ההנחיות שמות דגש על ההשפעות הנובעות משינוי האזור לאזור מעורב שימושים וכן למימוש הפיתוח ביחס להפסקת פעילות המפעלים הקיימים. מדובר במתחם השני מתוך ארבעה מתחמים שהמועצה הארצית מחליטה לקדם. מתחם 2, המקודמת ביוזמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משתרע על שטח של כ-12,400 דונם ונחשב אחד ממתחמי הפיתוח המרכזיים בתוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה.
נזכיר כי בחודש שעבר אישרה המועצה הארצית את ההנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה עבור מתחם 1 בתמ"א 75 - המתחם הראשון שמקודם במסגרת תוכנית "שער המפרץ". המתחם משתרע על שטח של כ-3,000 דונם, וכולל תכנון של למעלה מ-19 אלף יחידות דיור, שטחי תעסוקה ומסחר, מבני ציבור, פארקים ושטחים פתוחים, כחלק מהחזון להפיכת מפרץ חיפה מאזור תעשייה ותשתיות למטרופולין עירוני חדש, מתקדם ובר-קיימא.
המהלך מתבצע לאחר שנתיים של גיבוש התכנון הכולל למפרץ חיפה, במסגרתו מתוכננות להיבנות כ-100 אלף יחידות דיור חדשות במקום התעשייה המזהמת. כעת, כאמור, המדינה מתחילה לבחון בפועל כיצד ניתן להקים את השכונות הראשונות על חטיבות הקרקע המתפנות.
תמ"א 75 חלה על המרחב שבו פועלים כיום מפעלי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה, המשתרע על שטח של כ-36 אלף דונם בין צומת יגור למבואות המזרחיים של העיר חיפה ועד קריית חיים וקריית אתא. התוכנית כוללת ארבעה מתחמים עם כ-100 אלף יחידות דיור, לצד כ-3,000 חדרי מלון וכ-15 מיליון מ"ר שיוקצו לטובת שטחי תעסוקה, מסחר ותעסוקה.
"מימוש החזון"
תסקיר השפעה על הסביבה הוא מסמך מקיף הבוחן את השלכות הפרויקט, בין היתר, על זיהום הקרקע ופגיעה במי תהום. במקרה של מפרץ חיפה, שבו פעלו במשך עשרות שנים מתקני תעשייה כבדה, בתי זיקוק וחוות דלק, יש להם חשיבות מכרעת בשל הצורך לבחון לעומק את ההיבטים הסביבתיים והתשתיתיים של הפיתוח העתידי.
המהלך מגיע לאחר שבשנתיים האחרונות השלימה ועדת העורכים עבודה תכנונית מקיפה לגיבוש השלד התכנוני של המרחב ולאיתור השטחים הנדרשים עבור תשתיות העל. בשלב הבא יקודמו התוכניות המפורטות, לצד הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה וקיום ישיבות עבודה מקצועיות בנושאים השונים, שלאחריהן תשוב התוכנית לדיון מסכם בוועדת העורכים. יחד עם הפסקת פעילות התעשיות הפטרוכימיות ב-2029 ניתן יהיה להתחיל במימוש הדרגתי של התוכנית, שמימושה הסופי מוערך בעוד כ-50 שנה.
שטחי בז"ן, המתחמים סדנאות אפרים וחוצות המפרץ, וכן מסוף המטענים הם המתחם המרכזי של התוכנית. פינוי שטחי בז"ן יאפשר לשלב במקום תעסוקה "רכה" עם מלאכות ותעשיות עתירות ידע בדפנות, וריכוז תעשיות כבדות במרכז. המתחם הרביעי כולל את השטח שנושק למבואות המזרחיים של חיפה, אזור נחל סעדיה, רחוב ההסתדרות, ושטחים מצפון-מזרח לו.
לדברי מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, "שיקום מפרץ חיפה הוא אחד מפרויקטי התכנון החשובים והמשמעותיים ביותר שמדינת ישראל מקדמת כיום. ההחלטה של המועצה הארצית היא עוד צעד בהסרת חסמים ובייעול הליכי התכנון, שיאפשר לקדם את התוכניות במהירות וביעילות, תוך שמירה מלאה על ערכי הסביבה ואיכות החיים של התושבים".
מנהלת אגף בכיר תכנון ופרויקטים ברמ"י, עינב רינגלר, אמרה כי "דיון המועצה הארצית וקידום מתחם 2 הוא צעד משמעותי נוסף במימוש חזון זה והפיכת המקום מאזור תעשייה למרחב עירוני מתקדם, מגוון ובר קיימא. המתחם, הכולל עשרות אלפי יחידות דיור, מוקדי תעסוקה, מסחר, תיירות ושטחים פתוחים, יהווה עוגן מרכזי בהתפתחות מטרופולין חיפה. אישור ההנחיות לתסקיר ההשפעה על הסביבה מסמן התקדמות משמעותית בתהליך התכנון ומאפשר להמשיך לקדם את תכנון המתחם".







