מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת כהן-ברס מחיפה.
בצילום: עדי יונתן (32), איילת (32).
הדירה? שלושה חדרים בשכירות בלב העיר חיפה. משלמים 4,000 שקל שכר דירה. איילת: "אנחנו מאוהבים בדירה הזו. במחיר כזה שווה לגור כאן. ויש לנו גם מרפסת ומחסן".
חיפה? עדי: "שנינו ירושלמים במקור אבל זו העיר הכי טובה בארץ לדעתי. יש פה אנרגיה טובה וזה בדיוק הפוך מירושלים. אתה רואה שיש פה אופציה לחיים משותפים בין ערבים ויהודים והכל מרגיש טבעי ופשוט". איילת: "זול פה, נעים, יש טבע ויש הרבה צעירים. כל פעם שבאים לפה חברים מתל אביב אנחנו אוהבים להוציא להם את העיניים".
איך הכרתם? איילת: "הגעתי לחיפה לפני 6 שנים והכרנו פה. הגעתי לאירוע בבית קפה שהוא גם חנות ספרים בשכונת הדר, ובכניסה למקום ישב מישהו שנראה לי מוכר ולקח לי רגע לזהות. כשאני רואה אנשים מפעם אין לי כוח לשיחות אז אני מנסה לא ליצור קשר. אבל הוא התעקש, הוא אוהב לדבר עם אנשים ולא הצלחתי להימלט. הוא שאל 'את זוכרת אותי', אז כמובן שאמרתי כן. האמת שישר זיהיתי אותו - הכרנו כשהיינו בני 17 בנוער העובד והיינו קצת חברים, זה היה קטע קצר של ילדים בתיכון". עדי: "לא זכרתי איך זה נגמר ואמרתי לעצמי אולי עשיתי אז פאדיחות, נשאל אותה, נדבר איתה על זה. רציתי לעשות תיקון". איילת: "זה היה חמוד ונפגשנו לפטפט קצת ומאז אנחנו יחד".
מה עושים? עדי: "אני אמן גרפיטי וראפר, וגם בתוכנית מנדל למנהיגות בתרבות. זו חתיכת חוויה. התחלתי בציורים על דיקטים וקצת ברחוב ובהתחלה חטפתי כמה קנסות, אבל היום אני עובד רק בתיאום עם העיריות. זה התחיל בספר שקראתי שנקרא 'דרך האמן', זה ספר שמכוון אותך לפתוח חסמים יצירתיים ב-12 שבועות. כל שבוע אתה קורא פרק ועושה משימה. שאלו שם 'אם היית עכשיו בחיים אחרים - מה היית עושה?' ואמרתי אמן גרפיטי וראפר - בשניהם לא התעסקתי בכלל. זה נראה לי מגניב ואז בעקבות הספר פשוט התחלתי לעשות את זה. בהתחלה על קרטון ועל קרשים ואחרי גם יצאתי עם שבלונות קטנות לרחוב, וכמובן שקיבלתי קנס. אז החלטתי לעשות את זה חוקי".
גרפיטי חוקי? עדי: "התקבלתי לתערוכה בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב לעשות גרפיטי ומשם זה התחיל להתגלגל. בתחילת המלחמה ציירתי את רחל מאופקים וזה יצר תהודה מאוד חזקה. היום זאת הפרנסה שלי. מזמינים אותי לצייר". איילת: "השנה נכנסו פרויקטים גדולים והתחלתי לעבוד איתו. למשל פנו אלינו מבית ספר בחיפה לצייר על כל החומה של מגרש הכדורסל. אני כבר לא עושה משהו לא חוקי אבל כל העבודות שלי הן במרחב הציבורי. השנה עשיתי הרבה מאוד ציורי הנצחה וזה קשה מאוד. אני פוגש את ההורים והמשפחות. הכי מעניין אותי לפגוש את האנשים. אני אוהב ציורים עם הקהילה. למשל עשיתי ציור בתוך בית ספר בדואי והילדים ציירו איתי".
ראפר? עדי: "האלבום הרביעי 'שחקני קופסה' יוצא עוד חודש. יש לי חבר טוב עופר ירקון, שעושה איתי מוזיקה. אנחנו נקראים 'סגולות'. הוצאנו כבר ארבעה סינגלים, אחד מהם עם שאנן סטריט מהדג נחש וזה מרגש מאוד. אני לא אוהב להופיע אז קצת קשה לשווק את זה, וגם הגרפיטי תפס תאוצה אז אני משקיע המון בזה. זה גם קצת בעיה שאני בחיפה כי כל הסצנה של האמנות והמוזיקה קורית בתל אביב ויש מלא דברים שאני מפסיד במודע. אני מגיע לעבוד שם אבל לא יכול לחשוב על לגור בתל אביב. לא אוהב. אני צריך עיר אבל לא כל כך עיר. לא יכול עם הרבה אנשים ולחץ. צריך עיר כמו חיפה, עיר רגועה".
איילת? "בשנה האחרונה אני בעולם של הפקות סרטים, בימוי וכתיבה. עבדתי הרבה מאוד שנים בחינוך והייתי מורה בבית ספר תיכון ארבע שנים. השנה אני בהפסקה ואני נותנת יותר מקום ליצירה ורוצה להתפתח. יש לי סרט קצר שכתבתי וביימתי שעכשיו משתתף בפסטיבל בפלורידה, והחלום שלי הוא לעשות סרטים. חוץ מזה אני עושה הנחיית קבוצות של נוער יהודי וערבי. זה מעניין, קשוח ומרגש בו זמנית. בשנה הזו זה מורכב אבל זה מדהים אותי שיש נוער שרוצה להיפגש למרות ויכוחים וריבים ואי נעימות לפעמים".
מצב כלכלי? איילת: "שנינו בתחומים של חינוך ואמנות, אלה לא תחומים שהופכים בהם עשירים". עדי: "אני שמח שבשנה האחרונה העסק של ציורי הקיר התפתח ואנחנו הרבה פעמים עושים את זה יחד ומתפרנסים מזה". איילת: "אנחנו בסדר, וחיפה הרבה פחות יקרה מתל אביב. אנחנו אפילו חוסכים קצת ומשקיעים. לא עשירים אבל ממש טוב לנו. זה מה שכיף בחיפה - אתה יכול לגור בדירה מהממת במרכז העיר, קרוב להכל ולשמור קצת שקלים בכיס".
לאן יוצאים בחיפה? עדי: "אני לא איש של מסיבות. מעדיף להיות בבית או בבתים של חברים. אני פחות אוהב לצאת לבלות". איילת: "יש מלא מה לעשות בחיפה, אנחנו גרים במרכז הכרמל ויש מסעדות וברים ויש תחושה עכשיו אחרי המלחמה שהעיר חוזרת לשגרה וזה כיף. אנחנו מעדיפים לאכול בחוץ או ללכת לסרט. אנחנו לא אנשי מסיבות".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: [email protected]
