הגירעון בתקציב בשנת 2024 הגיע לשיעור של 6.9% מהתוצר (שהם 136.2 מיליארד שקל), נמוך משמעותית מהגירעון שאישרה הממשלה לפני שבועות אחדים (7.7%). זאת לאחר שגירעון כבר הגיע לפני חודשים אחדים ל-8.5%. באוצר חזו לאחרונה שתהיה ירידה בגירעון, אולם שיעורה הפתיע.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי "התוצאות הסופיות הפתיעו לטובה. מדובר בהתאוששות של המשק, שהביאה לעליה משמעותית בגביית המיסים, לצד הוצאות גבוהות עדיין של הממשלה, בעיקר בגלל מימון צרכי המלחמה".
הוצאות הממשלה בשנת 2024 הסתכמו ב-621 מיליארד שקל לעומת 516 מיליארד שקל בשנת 2023, גידול של 20.4%. עיקר הגידול היה של הוצאות הביטחון בעקבות המלחמה ב-2024 שהסתכמו כמעט ב-100 מיליארד שקל (99 מיליארד במדויק). הוצאות המלחמה הישירות הסתכמו ב-84 מיליארד שקל. הוצאות ביטחוניות נוספות הופנו בעיקר לתשלומים למפונים. בשנת 2024 הוצאות קרן הפיצויים הגיעו לסכום גבוה של 14 מיליארד שקל, ומאז פרוץ המלחמה הפיצויים הסתכמו כבר בסכום של 18.54 מיליארד שקל.
הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו ב-485 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-10% לעומת 2023. העלייה נבעה בעיקר מהגידול הרב בפעילות המשק והגידול בהוצאות הממשלה, שגרמו גם הן לגידול בהכנסות ממיסים.
הגירעון בדצמבר 2024 עמד על 19.2 מיליארד שקל לעומת 33.8 מיליארד שקל בדצמבר 2023. בדצמבר הוציאה הממשלה 67 מיליארד שקל.
גורם בכיר במשרד האוצר הסביר ל-ynet כי המפנה חל בחודש דצמבר בשל גביית מיסים גבוהה במיוחד, שרובה נבעה מרצון האזרחים להקדים רכישת דירות, מכוניות, מכשירי חשמל ותשלום הוצאות גבוהות אחרות. זאת, כדי לחסוך את עליית המע"מ באחוז אחד ל-18% ב-1 בינואר. חברות אחדות גם שחררו רווחים כלואים, עוד בסוף שנת 2024, כדי להימנע מתשלום העלייה של 2% במס היסף החל מהחודש.
במשרד האוצר ציינו היום כי היו השנה ארבעה תקציבים עם גירעון מתוכנן שהחל בשיעור מצומצם של 1% תוצר, שהיוה 514 מיליארד שקל. במרץ 2024 עודכנה המסגרת בשל התמשכות המלחמה ל-584 מיליארד שקל, עם גירעון גבוה של 6.6%. בדצמבר נפרץ התקציב ל-587.5 מיליארד שקל, ובסוף השנה נוספו עוד 33 מיליארד שקל ויעד הגירעון נקבע ל-7.7%. גירעון של 7.7% משמעותו יותר מ-150 מיליארד שקל גירעון, שחלקו הגדול ממומן בגיוסי כספים של הממשלה באמצעות אגרות חוב בישראל ובעולם.
באוצר אמרו היום כי שנת 2025 מתוכננת עם גירעון שיגיע כנראה עד ל-4.9%. יצוין שעד כה אושר גירעון של 4.4% בלבד. העלייה תיגרם בחלקה בשל אימוץ המלצות ועדת נגל. גורם באוצר ציין היום, כי הירידה ב-2% תוך שנה בגירעון "מהווה מסר חשוב לשוק ההון וזה יאפשר בעתיד לשפר את דירוג האשראי של ישראל".
מאיפה יגיע הכסף להגדלת תקציב הביטחון?
בינתיים מתקיימים כבר דיונים במשרד האוצר בשאלה מה לעשות אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאשר את המלצת "ועדת נגל" להגדיל השנה את תקציב הביטחון בלפחות 6 מיליארד שקלים. גורם בכיר המקורב לשר האוצר הסביר כי במקרה כזה העדיפות תהיה להגדיל את הגירעון השנה, שעומד כעת בהצעת תקציב המדינה ל-2025 על 4.4% (לאחר שהוגדל בחודש שעבר מ-4.3%) - לשיעור של 4.7%.
גורם בכיר אחר במשרד האוצר אמר כי יהיה צורך להעלות מיסים ולבצע קיצוץ תקציבי אם תאושר תוספת גדולה חדשה לתקציב הביטחון, מעבר ל-25 מיליארד השקלים שכבר אושרו להגדלת תקציב הביטחון, עוד לפני פרסום המלצות "ועדת נגל" בשבוע שעבר.
בתוך כך, נציין כי השבוע צפויה לעלות לאישור בקריאה שנייה ושלישית העלאת דמי הביטוח הלאומי, שאישורה נתקע בעקבות ה"מרד" של השר איתמר בן-גביר - מה שאיים לגרור חוסר של 4.5-5 מיליארד שקלים בתקציב המדינה של 2025. ככל הנראה, השבוע ההעלאה תאושר והציבור ירגיש את העלאת דמי הביטוח הלאומי כבר במשכורות של ינואר.
