האם תם העידן שבו עובד יכול לשלוף בלחיצת כפתור אישור מחלה מרופא המשפחה שלו כדי לחמוק מעבודתו? בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב הרחיב השופט כאמל אבו-קאעוד את התקנה המאפשרת למעסיק להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם למקרים שבהם אישור המחלה שייך לקופת החולים שלו.
פסק הדין עסק בתביעות הדדיות שהגישו זו נגד זו חברה למתן שירותי ייעוץ להחזרי מס ועובדת לשעבר שלה. נסיבות הפסקת יחסי העבודה היו קשר שרקמה העובדת עם חברה מתחרה. על רקע זה, בנוסף לטענת החברה לירידה בתפוקה של העובדת, נשלחה אליה הזמנה לשימוע שהוסכם כי ינוהל בכתב.
אלא שבסמוך לקבלת ההזמנה הודיעה העובדת שנפלה למשכב ולכן לא תוכל להגיב לטענות נגדה. היא הציגה אישורי מחלה לכמעט שלושה חודשים קדימה. החברה חשדה שהעובדת מתחזה וביקשה להעמיד אותה לבדיקה רפואית מטעמה. במכתב ששלחה לה ביולי 2021 נטען בין היתר שהעובדת נצפתה בחדר כושר בתקופה שבה טענה שהיא חולה, ולכן עליה לסור לרופאה מטעם החברה על מנת להיבדק.
העובדת נמנעה מלהתייצב ובהמשך הגישה כאמור את תביעתה לקבלת זכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה. מעסיקתה לשעבר הגישה תביעה נגדית, בין היתר לחיוב שלה בפיצוי על התנהלותה חסרת תום הלב.
השופט אבו קאעוד הסביר שלפי תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), אם התעורר ספק אצל מעסיק לגבי תוכן תעודת מחלה "שלא ניתנה ביד רופא קופת חולים" - הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, ועל העובד להיענות להזמנתו ולהיבדק. עם זאת הוא הוסיף שלטעמו מדובר בתקנה מיושנת שאינה תואמת למציאות של היום, ועל כן נדרשת התערבות שיפוטית.
עו"ד אלי זילכהצילום: אוקסנה גימלפרב"אנו סבורים כי הגיעה העת להרחיב את התקנה גם למקרים שבהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים, במקרים מיוחדים כמו במקרה שלפנינו", כתב. "בשים לב שאין כיום כל קושי לקבל אישור מחלה ללא ביקור רופא, ובלחיצת כפתור באמצעות אפליקציות קופות החולים, אין עוד מקום לאבחנה בין תעודה רפואית המונפקת על ידי קופת חולים, לבין תעודה המונפקת על ידי גורם רפואי שאינו פועל במסגרת קופה כזו, ומדובר אפוא באבחנה מלאכותית שאיננה עוד בתוקף".
בפסק הדין צוין שלפי התקנות אישור מחלה לא יכלול פרטים כלשהם לעניין מחלת העובד, אלא שלצד חשיבות הוראה זו בהגנה על פרטיות העובד, "היא מותירה את המעסיק באפלה לעניין מהימנות אישור המחלה".
השופט הדגיש שהדברים נכונים שבעתיים כשהאישור מונפק מיד לאחר זימון העובד לישיבת שימוע, והלה עושה בו שימוש כדי לדחותה לתקופה ממושכת, ובכך למעשה כופה על המעסיק את הארכת חוזה העבודה.
יישום הדברים על המקרה שלפניו הוביל אותו לקבוע כי היה על העובדת להתייצב לבדיקה הרפואית מטעם החברה, הגם שהציגה בזמן אמת אישורי מחלה מקופת החולים שלה. מסקנתו הייתה שהלכה למעשה העובדת התפטרה ולא פוטרה, כך שאינה זכאית לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.
כמו כן התקבלה טענת החברה שלפיה במעשיה המתוארים קיימה העובדת את חוזה העבודה בחוסר תום לב, תוך הפרת חובת הנאמנות שלה. השופט חייב אותה לשלם למעסיקתה לשעבר פיצויים והוצאות משפט בסך כ-5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העובדת: עו"ד אלעד שרון
• ב"כ החברה: עו"ד אסף אוסלקה
• עו"ד אלי זילכה עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
