פינוי בינוי בקריית מלאכי ייצא לפועל חרף התנגדות בעלת הקרקע לזהות מבצעת הפרויקט - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב.
היזמית (המבקשת) היא חברת בת של קבוצת "מיי טאון", העוסקת בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית. במאי 2023 היא חתמה על "הסכם השקעה" מול חברת "זיו ישראל" (המשיבה), המחזיקה בזכויות בנייה בשטח נשוא ההליך שבקריית מלאכי.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בהתאם למתווה העקרוני של ההסכם, המשקיעה תביא את זכויות הבנייה בעוד היזמית תבצע בפועל את ההתחדשות העירונית, והשתיים יחלקו ברווחי הפרויקט. אלא שכבר בסמוך לחתימת ההסכם נשמעו חריקות ביחסי הצדדים, שבדצמבר אשתקד הסלימו לכדי הודעת ביטול מצד המשקיעה. מכאן הבקשה שהגישה היזמית לבית המשפט בינואר האחרון.
לטענתה, הודעת הביטול לא ניתנה כדין והיא חסרת תוקף. היזמית סיפרה שנכון למועד פנייתה לבית המשפט כבר השקיעה עשרות מיליוני שקלים בפרויקט, ואם בית המשפט לא יאסור על המשקיעה לסכל אותו הוא עלול לקרוס. במצב כזה לשיטתה ירדו לטמיון הכספים הרבים שהושקעו בפרויקט, ותיגרם פגיעה בלתי הפיכה ביזמית ובצדדים שלישיים.
לעומתה טענה המשקיעה כי ההסכם בוטל על ידה כדין. לחילופין נטען שמדובר בהסכם ארוך טווח אשר לביצועו דרוש שיתוף פעולה בין הצדדים, כאשר נכון להיום נטושים ביניהם חוסר אמון וחשדנות, כך שאין הצדקה להיעתר לבקשה, אפילו בהנחה שהביטול נעשה שלא כדין.
מסקנת השופטת יעל בלכר הייתה שהן סיכויי התביעה העיקרית והן "מאזן הנוחות" - הפרמטרים הרלוונטיים לבחינת בקשה לסעד זמני - נוטים לטובת היזמית והמשך קידום הפרויקט.
עו"ד לירן כפירעו"ד לירן כפירמיכל קושרוב
אשר לפרמטר הראשון נקבע כי על פי ההסכם, חילוקי דעות בין הצדדים - למעט בשני נושאים שאינם רלוונטיים כעת - לא יעכבו את ביצוע הפרויקט, והמשקיעה תוכל לפנות בקשר אליהם לערכאות משפטיות בתום ביצוע הפרויקט.
בכל הנוגע למאזן הנוחות התרשמה השופטת שאי-קבלת הבקשה, ואפילו הקפאת הפרויקט בלבד, עלולות לגרום נזקים חמורים ליזמית שמושקעת כבר בעשרות מיליוני שקלים, כמו גם לצדדים שלישיים.
"יש לאפשר למבקשת להמשיך לבצע את ההסכם ולקיימו במהלך בירור ההליך בהתאם להסכם", כתבה. "הקפאת המצב בלבד עלולה להביא כליה על הפרויקט, שביצועו גם כרוך בלוחות זמנים מבחינת דיני התכנון ופירעון ההלוואות, ונזק רב לדיירים המפונים שמחכים לסיומו ולאינטרס הציבורי שבפיתוח מקרקעי רמ"י (ששווקו לצורך זה)".
מסקנת השופטת הייתה שמתן צו זמני שיאפשר את המשך ביצוע הפרויקט על ידי המבקשת לפי ההסכם, יקדם את טובת הכלל, "שאחרת לוט עתידו של הפרויקט בערפל וקידומו יעוכב בשל המחלוקות בין הצדדים". לפיכך היא קבעה שהיזמית תוכל להמשיך בביצוע הפרויקט חרף הודעת הביטול מצד המשקיעה, בכפוף להפקדת ערבויות בסך מיליון שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשות: עו"ד איתן לירז, עו"ד רפי יולזרי ועו"ד חן דרוקר • ב"כ המשיבות: עו"ד ראובן יהושע • עו"ד לירן כפיר עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין