במשרד האוצר מאיימים להעלות מיידית את שיעור מס ערך מוסף ב-4.5% אם דרישות משרד הביטחון לתוספות של 30 מיליארד שקל נוספים מעבר להסכמת האוצר להעביר לביטחון עוד 15 מיליארד שקל ייושמו. כפי שנודע היום ל-ynet, האיום החריג הושמע בעקבות דיון מעמיק שהיה בצמרת משרד האוצר בעניין דרישות משרד הביטחון להעמיד את תקציב הביטחון עד סכום של 188 מיליארד שקל, לעומת 144 מיליארד שקל שאושרו בתקציב המדינה ל-2026. דרישות מערכת הביטחון נובעות מהמשך בלתי מוגבל בינתיים של נוכחות כוחות גדולים של צה"ל בעזה ובלבנון.
כפי שנודע, הדיון באוצר התקיים לאחר שלמרות התפשרות של משרד האוצר והסכמה להוסיף למערכת הביטחון כעת עוד 15 מיליארד שקל מעבר ל-144 מיליארד שקל שאושרו בתקציב המדינה רק במרץ האחרון, משרד הביטחון דורש תוספת של לפחות 30 מיליארד שקל.
במשרד האוצר הפצירו היום במערכת הביטחון שתקבל את ההצעה להוסיף 15 מיליארד שקל בלבד, ולו מתוך התחשבות בצורכי הכלכלה והמשק. לדברי בכירים במשרד, הציבור לא יוכל לספוג כעת עוד קיצוצים והעלאות מיסים, והדבר עלול לגרור לפגיעה חמורה בכלכלה. באוצר עומדים על כך שתקציב 2026 לא ייפרץ, כדי להימנע מהעלאת מיסים חדה במיוחד בעת הזאת.
באוצר טוענים כי היענות לתביעות מערכת הביטחון תוך שמירה על האיזון התקציבי יצריך עלייה של לא פחות מ-4.5%, כאמור. צעד כזה, אם ימומש, יוביל להתייקרות רוחבית ומיידית עצומה של כלל המוצרים והשירותים במשק, יגביר את נטל יוקר המחיה ויפגע ישירות בכוח הקנייה של הציבור.
באוצר אומרים כי היקף התקציב הנוסף שדורשת מערכת הביטחון עומד על כמחצית מתקציב הבריאות של מדינת ישראל, וכי הוא אינו מתחשב במשאבים המוגבלים של המדינה. "כשאנחנו אומרים זאת למערכת הביטחון אנחנו נתקלים באדישות. שם אין מחיר לכסף", אומרים גורמים בכיר באוצר. "הסכומים האדירים שהם דורשים יפגעו בציבור בטווח הקצר והארוך שנים קדימה.
"במערכת הביטחון יש בעיה קשה של ניהול תקציב. מי שאמון על הנושא כושל בניהול התקציב. לא סתם אין אף צעדי התייעלות. הם דורשים עוד ועוד כסף, מפרים התחייבויות ואף עוברים על החוק כשמתחייבים על תקציבים בניגוד לחוק התקציב. כמשרד האוצר אנחנו מתקצבים במיליארדים ובתקציבי עתק את כל צורכי המלחמה וצרכי הביטחון. הדרישה שלנו להתייעל בשומנים ובבזבוזים פשוט נדחית במערכת הביטחון בזלזול ובסירוב מופגן. הכפלנו פי שניים וחצי את תקציב הביטחון. הכלכלה עמדה לרשות הביטחון באופן הכי מלא שיש. אבל צריך להבין שאם הכלכלה תיפגע כפי שדורשים שם, גם ביטחון לא יהיה".
במערכת הביטחון טוענים מנגד כי ברורים להם צורכי המשרדים האזרחיים, אולם הרחבת אזורי השליטה של הצבא בלבנון, בעזה וגם בסוריה לאורך זמן מחייבת את התוספת הנדרשת לצה"ל ואין שום אפשרות לנהל את הצבא לפי הדרישות הנוכחיות של הדרג המדיני בתקציב הבלתי מעודכן שאושר במרץ.





