האיום האיראני על סגירת מיצרי הורמוז, עורק תחבורה ראשי ליצוא הנפט העולמי, נחשב בעיני מומחים לאיום שספק רב אם יתממש, בגלל המחיר הכלכלי הכבד שאיראן תצטרך לשאת. למרות שכמובן אין לדעת מה יקרה אם המשטר האיראני יחוש נואש או ששרידותו בסכנה. רק הדיבורים והשמועות על הסגירה עלולים להעלות בצורה משמעותית את מחירי הנפט העולמיים, מה שיכול לדחוק מעצמות רבות לשכנע את ישראל לעצור את ההתקפות באיראן.
מיצרי הורמוז אחראים לשליש מהעברות הנפט דרך הים ולחמישית מכלל ההובלה הימית של גז נוזלי טבעי. המיצרים המחברים בין המפרץ הפרסי לבין מפרץ עומאן והים הערבי נחשבים בעיני מומחי אנרגיה לצוואר הבקבוק החשוב ביותר להעברות מימיות של נפט.
רק האיומים בסגירת המיצרים כבר משפיעים על מחירי הנפט - בעיקר בגלל שאין אלטרנטיבה ימית אמיתית אחרת. הדבר צפוי לעודד את האיראנים לאיים בסגירת המיצרים כדי ללחוץ על ישראל דרך המדינות שיצטרכו להתמודד עם עליות המחירים (70% מהמטען המועבר בהורמוז מיועד לאסיה, בעיקר לסין, הודו ויפן). סגירת התנועה הימית לייצוא נפט וגז נוזלי טבעי, תביא לכמויות מופחתות של אספקה, מה שיגרום לחברות ועסקים באסיה להעלות את מחיריהן, והתחרותיות שלהן מול חברות אירופיות ואמריקניות תיפגע. לא ממש החדשות הכי טובות בעולם שכבר גם כך נמצא בתוהו ובוהו בגלל מלחמת המכסים הגלובלית.
העימות בין ישראל לאיראן עלול להתפתח למשבר עולמי
תחילת המתקפה הישראלית הביאה לעלייה של 13% במחירי הנפט הגולמי, עלייה שנרגעה מעט לאחר שהתברר שאתרי ותשתיות ייצור האנרגיה באיראן לא נפגעו. ואולם, המצב עדיין מאוד שביר גם בגלל האיום האיראני וגם בגלל שאף אחד לא יכול ממש לצפות להיכן יכוונו ההתקפות הישראליות בימים הבאים.
לפי בנק ההשקעות גולדמן זקס, מחיר חבית נפט שעומד על 69.7 דולר, יכול לטפס למחיר של 100 דולר במקרה של שיבוש במשלוחי נפט מתוצרת איראן. לפי הערכות מחמירות מחיר חבית נפט אף עשוי לטפס למאה ועשרים דולר במקרה של סגירה הרמטית של המיצרים.
4 צפייה בגלריה
יירוטי טילים בשמי תל אביב. הלחץ על ישראל לעצור את התקיפות עלול לגבור
(צילום: Ronen Zvulun/Reuters)
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שרוב מכריע של רזרבות הנפט של אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) נמצאות במפרץ הפרסי, ואם איראן תממש את איומה לא תהיה לארגון גישה לרזרבות הללו. העימות הצבאי בין ישראל לאיראן עלול להתפתח בקלות למשבר כלכלי עולמי, כך שלמדינות רבות יש אינטרס לעשות הכל כדי לפתור את העימות בכל דרך דיפלומטית אפשרית.
דיפלומטים איראנים כבר יצרו קשר עם מנהיגי המדינות באירופה והזהירו כי מימוש האיום יגרום למחסור עצום בנפט, ולצווארי בקבוק עצומים באספקה ושינוע של נפט וגז נוזלי טבעי, בעוצמה שתגרום להם להתגעגע למחסורים של תקופת הקורונה. האיראנים מאיימים, ולא במרומז, לגרור את העולם למשבר כלכלי ולמצב של אי יציבות.
בשונה מהים האדום, למעבר בהורמוז אין אלטרנטיבה
התקפות על משלוחים ימיים הן לא דבר חדש. החותים מאיימים על תנועת משאות בים האדום כבר זמן רב, ומלחמת איראן-עיראק היתה ידועה גם בשם מלחמת המיכליות מכיוון ששני הצדדים נהגו לתקוף אוניות משא ששטו דרך המיצרים. אבל מעולם לא לא נחסם עורק ראשי כזה באופן מוחלט. ההבדל הגדול ביותר בין האיום החותי לבין האיום הנוכחי הוא שבניגוד למתווה אלטרנטיבי ארוך ויקר יותר לים האדום, אין למעבר דרך מיצרי הורמוז שום אלטרנטיבה.
לא מן הנמנע כי האיראנים משתמשים באיום על סגירת המיצרים כקלף מיקוח במשא ומתן עתידי עם המערב לקבלת הפסקת אש. כך עשתה איראן גם ב-2012 כקלף מיקוח נגד ההחלטה של המערב להטיל עליה סנקציות נוקשות. סגירת המיצרים תביא גם לירידה בהיקף ההכנסות של איראן עצמה בתקופה שבה היא זקוקה לכל סנט עבור הגנה, תקיפה וצריכת מוצרי יסוד לתושבים, וחשוב מכך: נקיטה של פעולה דרסטית כזו יכולה להביא לעימות עם האמריקנים שעד כה נמנעו מלהתערב ישירות בלחימה בין הצדדים.
לאמריקנים יש גם בסיסים ימיים באזור שזקוקים למעבר במיצרים, אבל חשובה מכך היא העובדה שמהלך כזה יכול לגרום לאפקט דומינו של עליות מחירים גלובליות שישפיעו גם על הכיס של אזרחי ארצות הברית ויובילו את הנשיא טראמפ להורות לכוחות הצבא שלו להתערב באופן פעיל בהתקפות על איראן.
באופן אירוני אחת המדינות היחידות שלא תפגענה מהחלטה לסגור את המיצרים, או לשבש את התנועה בהם, תהיה ישראל שכל ייבוא חביות הנפט שלה מתבצע דרך ים התיכון.
