ראשי משרד האוצר אישרו היום (ב') רשמית לראשונה שהגירעון בתקציב המדינה השנה יגדל מ-4.4% ל-4.9% בשל יישום המלצות ועדת נגל והוצאות נוספות. למעשה זה יהיה התיקון השלישי לגירעון שנקבע תחילה על 4%, הועלה ל-4.3% ולפני שבועות אחדים לשיעור של 4.4%, שכבר אושר בממשלה ובכנסת.
בכירי האוצר ציינו את הגירעון המוגדל הצפוי בדיון ראשון שקיימה היום ועדת הכספים לאישור תקציב המדינה הסופי לשנת 2025, שלפי חוק יש לאשרו בכנסת בקריאה שלישית עד ל-31 במרץ השנה.
בדיון דווח לחברי הוועדה כי התקציב המוצע יסתכם השנה בהוצאה של כ-620 מיליארד שקל ותקציב משרד הביטחון יהיה הגבוה ביותר בהצעת התקציב – 107.8 מיליארד שקל.
מנכ"ל משרד האוצר הפורש, שלומי הייזלר, ציין בדיון שהחל באיחור רב עקב היעדרות אנשי האוצר בשעה שנקבעה, כי "את רוב הרפורמות המשמעותיות כבר אישרנו בכנסת. הן מביאות את התקציב להיות בר השגה ולכן אנחנו קוראים לקדם אותו כמה שיותר מהר".
"מעולם לא היה דבר כזה"
במהלך הדיון הציגו אנשי האוצר את מסקנות ועדת נגל שצפויות להביא לשינוי בתקציב המונח על שולחן הכנסת, ובוועדה קראו להביא את השינויים לשולחן ועדת הכספים בהקדם. "מעולם לא היה דבר כזה. אנחנו רגילים לדעת מה אנחנו מקבלים, ועל מה אנחנו דנים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני.
2 צפייה בגלריה
במהלך הדיון הציגו אנשי האוצר את מסקנות ועדת נגל שצפויות להביא לשינוי בתקציב
(צילום: דובר צה"ל)
באוצר ציינו כי אין כוונה לחרוג מתקרת גירעון של 4.9% עם השינוי שיבוצע וכי בכוונת האוצר להביא את השינוי בהקדם לאישור הכנסת. עוד הדגישו אנשי האוצר כי ייצוב החוב תוצר הוא הצעד החשוב ביותר במסגרת התקציב.
הדיון בוועדה, שהתקיים למעשה באיחור של חודשיים וחצי (כרגיל מתקיים ב-1 בנובמבר), מאפשר לאשר תקציב מדינה לשנה הבאה עד ל-31 בדצמבר. עקב העיכוב מתנהלת כעת המדינה בתקציב של 1 חלקי 12 מתקציב 2024 בכל חודש כתקציב המשכי בלתי מעודכן.
עפ"י ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב המדינה נטו לשנת 2025 צפוי לעמוד על 755.9 מיליארד שקל, גידול של 34.3% לעומת שנת 2022. סך התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת 2025 יעמוד על כ-619.6 מיליארד שקל, גידול של 20.6% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2024. גידול זה נובע בעיקר מהגדלת הוצאות הביטחון בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
הגירעון החזוי לשנת 2025 הוא לפי שעה כ-101.9 מיליארד שקל, כ-4.9% מהתוצר, והוא מתבסס על הנחה של צמיחה בגובה 4.3%. הצמיחה המצטברת לשנת 2025 צפויה לעמוד על 4.3%, יעד הגירעון לשנת 2025 נקבע על בין 4.4% ל-4.9% תוצר (בתוספת רזרבה לשימושי מלחמה), בעוד יחס החוב–תוצר צפוי לעמוד על 69%. האינפלציה בשנת 2025 צפויה להגיע ל-3.1%, מעל היעד הממשלתי, מה שעשוי להוביל להמשך הריבית הגבוהה במשק.
הצעת התקציב לשנת 2025 (619.6 מיליארד שקל) גבוהה ב-21% מהתקציב המקורי לשנת 2024 שאושר במאי 2023 (513.7 מיליארד שקל), ונמוכה ב-0.17% מהתקציב הנוסף שאושר בדצמבר 2024 (620.6 מיליארד שקל).
תקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר בהצעת התקציב לשנת 2025 – 107.8 מיליארד שקל. תקציב זה גבוה ב-67% מהתקציב המקורי לשנת 2024 (64.4 מיליארד שקל), ונמוך ב-28% מהתקציב הנוסף לשנת 2024 (149.5 מיליארד שקל).
תקציב משרד החינוך היה התקציב הגבוה ביותר בשנים הקודמות וגם בתקציב המקורי לשנת 2024. בעקבות השינויים שנערכו בתקציב, ובעיקרם תוספת תקציבית לסעיף משרד הביטחון, התקציב של משרד החינוך הוא השני בגודלו בתקציב הנוסף לשנת 2024 ובהצעת התקציב לשנת 2025. בשנת 2025 – 89.7 מיליארד, עלייה של 8.6% ביחס לתקציב המקורי של שנת 2024, ועלייה של 8% ביחס לתקציב הנוסף לשנת 2024.
תחזית ההכנסות לשנת 2025 עומדת על 491.1 מיליארד שקל – עלייה של 9.8% לעומת תקציב 2024. העלאת המע"מ ל-18% החל משנת 2025 צפויה לתרום להכנסות המדינה כ-77 מיליארד שקל בין השנים 2025–2028. עם זאת, הטבות המס הצפויות בשנת 2025 יסתכמו בכ-89.1 מיליארד שקל, דבר שישפיע על כך שמשקל ההכנסות מהתוצר בישראל יישאר נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD.
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, אמר כי "מדובר בתקציב משמעותי מאוד, כ-610 מיליארד שקל, חלק גדול לנושא המלחמה, ביטחון ופינויים, אך גם תחומים מעודדי צמיחה, כמו בנייה, נדל"ן, תקומה, צפון ודרום. אנחנו באמצע הדרך, התקציב דורש צעדי התאמות של 37 מיליארד שקל, כדי להגיע לאיזון בחוב תוצר ואפילו ירידה בשנים הבאות. אנחנו מעוניינים להגיע לאישור התקציב כמה שיותר מהר, ולקבל את ההחלטות הנדרשות במסגרת העניין. את רוב הרפורמות המשמעותיות כבר אישרנו בכנסת - הרווחים הכלואים והביטוח הלאומי, הן מביאות את התקציב להיות בר השגה, לכן אנחנו קוראים לקדם אותו כמה שיותר מהר. יש לומר תודה גם לוועדה, על הזמן והעבודה המסורה, אנחנו באיחור, זה טבעי בנסיבות העניין, העומס היה בלתי ניתן לתיאור".
תמר לוי בונה, סגנית ראש אגף תקציבים באוצר הוסיפה כי "אנחנו מדברים על תקציב שהוא תחילת הנורמלי החדש של מדינת ישראל, הגענו למצב זעזוע של ה-7 באוקטובר, זעזוע כלכלי ופיסקלי בשנת 2023 ובשנת 2024, הוצאות ביטחון, פינויים והוצאות אזרחיות רבות, תיקנו שלוש פעמים את התקציב ב-2024, התרחיש היה לסיום מוקדם יותר של המלחמה, אח"כ הצטרפה חזית הצפון. נרצה לראות שנה של נורמליות חדשה, זו לא הנורמליות של לפני המלחמה, כי יש הוצאות ביטחון של כמעט פי שניים, והוצאות ריבית שמזנקות ב-25 מיליארד שדלתא. את הריבית שעלתה נשלם לפחות בעשור הקרוב. אנחנו מניחים בפניכם תקציב שמגלם את כל הדברים האלה, ולצדיו שורה ארוכה של חקיקה שמסייעת, הרווחים הכלואים שכבר רואים שהצעד מסייע".
לשאלת יו"ר הוועדה, ציינה לוי בונה לעניין חוק הרווחים הכלואים: "אנחנו צופים הכנסה של כתשעה מיליארד שקל השנה, וכבר רואים תנועה בסוף 2024, תנועה של הקדמות, חלק בגלל עליית המע"מ, חלק או בגלל הרווחים או בגלל מס היסף, אבל זה עוד מוקדם".
עוד ציינו נציגי האוצר כי מסקנות ועדת נגל עשויות להביא לשינויים בתקציב על שולחן הכנסת.
במסגרת התקציב המוצע נקבעה תקרת הגירעון על 4.4%, עם זאת מוצע לקבוע כי לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידים הנובעים מהימשכות מלחמת "חרבות ברזל" בלבד, רשאית הממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום נוסף של עד 10 מיליארד שקל ובהתאמה לקבוע העלאה מותנית של תקרת הגירעון, כך שתעמוד על 4.9% לכל היותר.
במסגרת כך ציין הייזלר כי גם עם השינויים שייתכן שיגיעו במסגרת ועדת נגל: "המטרה כן להישאר במסגרות של 4.4-4.9 אחוז".
שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: "ככל שיהיו שינויים שיצריכו תיקונים, וככל שמקיימים דיון ארוך בתקציב ואז מגיעים השינויים זה בעייתי".
ח"כ גפני: "אף פעם לא הייתה התנהלות כזו. זה משנה את מבנה התקציב".
לוי בונה: " נכנסנו למצב של חוסר ודאות, אני מאמינה שלא נתעכב עוד זמן רב. אישרנו רכיב של חוסר ודאות במסגרת התקציב, הוא לא היה אמור להיות למטרה הזו, אלא לצרכי הלחימה, חלק נצטרך בגלל הפינויים, שממשיכים עד ה-1 במרץ, זה בערך מיליארד שקל, 1.1 מיליארד, זה כבר בתוך הרצועה שבין 4.4 ל-4.9 אחוזים, נחתור בטווח של הדיונים פה להביא תשובות מהממשלה".
הייזלר: "זה לא ישנה לדעתנו את מבנה התקציב, חלק ממה שהסכמנו, הפער של ה-10 מיליארד, אמור להיות לתקציב הזה. אנחנו מדברים על 6 מיליארד שקל שנדרשים, אם הפער בין 4.5 ל-4.9 אחוז הוא 10 מיליארד, אנחנו מדברים על 6 מיליארד".
ח"כ גפני: "אנחנו רגילים לדעת מה אנחנו מקבלים, ועל מה אנחנו דנים".
לשאלת חברי הכנסת ציינו באוצר כי התוכנית לצפון כוללת 15 מיליארד שקל ב-5 שנות השיקום, ובדרום 19 מיליארד שקל, כאשר בשנת 2025 מיועדים כ-3 מיליארד שקל לכל אחד מהאזורים. "יש כאן פרויקטים ארוכים של כמעט 35 מיליארד שקל, שזה תשתיות ופיתוח, זה אמור להביא לאיזה גישור על האובדן שהיה, וזה ללא ספק רכיבי צמיחה" ציינה לוי בונה.
