ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה לדון היום (ג') בצעדי החקיקה הנדרשים לצורך שיקום מהיר של מבנים ומתחמי דיור שנהרסו כתוצאה ממלחמת "עם כלביא", דיון שחשף בין היתר חילוקי דעות בין משרדי הממשלה השונים. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, אמר כי מטרת החקיקה המהירה היא להפוך את המשבר של שכונות ומתחמים שנהרסו להזדמנות.
"אם לא נעשה שום דבר, נראה אנדרטאות של מבנים. החובה שלנו היא להפוך אנדרטה של הרס לאנדרטה של התחדשות נכונה ואמיתית. לא נטפל עכשיו בכל תחלואי החקיקה, ולצערי לא נחוקק מחדש את חוק התכנון והבנייה, אבל אני מצפה מכל משרדי הממשלה להבין שזה מצב חירום ואנחנו חייבים לתת לתושבים פתרונות של קבע".
1 צפייה בגלריה
הפגיעה הקטלנית בבאר שבע
הפגיעה הקטלנית בבאר שבע
הפגיעה הקטלנית בבאר שבע
(צילום: Ariel Schalit/AP)
אמיר דהן, מנהל מחלקת פיצויים ברשות המיסים סקר את המצב במתחמים שנהרסו ותיאר כי "יש מבחינתנו מספר מתחמים מפוזרים שיש להם פוטנציאל להתחדשות עירונית, אבל יש חשיבות לכך שיתקבלו החלטות במהירות והחקיקה תקודם". לדבריו, בכל מתחם שנהרס יש מספר סוגים של מבנים - כאלה שנהרסו כליל ובניינים לשיקום ארוך טווח, וכדי לדעת איך לטפל במתחמים הללו יש צורך בתיקוני חקיקה.
מתן יגל, סגן הממונה על אף התקציבים באוצר, הציג טיוטה של הצוות הממשלתי שהוקם במטרה לטפל במתחמים שנהרסו. הצוות כולל נציגים מממשרדי האוצר, השיכון, המשפטים, הפנים וראש הממשלה, רשות המיסים, מינהל התכנון, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומטה הדיור הלאומי. לדברי יגל, התוכנית הוצגה לשרים אך טרם נסגרה ב-100%.
במהלך הדיון עלה הצורך הדחוף בקיצור הליכי התכנון, תוך מתן סמכויות מיוחדות לוועדות המקומיות ומתן תמריצים כלכליים ותכנוניים כדוגמת פטור מאגרות בנייה, הפחתת היטלי השבחה, ותוספת זכויות ועוד. זאת כדי לאפשר לרשויות המקומיות לאשר תוכניות והיתרים במהירות האפשרית, והתחלה מיידית של עבודות השיקום. על פי התוכנית, המדינה מגדירה גבולות גזרה ומקצרת בירוקרטיה ורגולציה, והרשות המקומית אחראית על הביצוע.
צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, אמר כי יהיה משבר אמון דרמטי בין העורף לבין רשויות המדינה כולן, אם המדינה לא תעמוד בלוחות זמנים קצרים לשיקום הבניינים שנהרסו. "אנחנו חייבים גמישות ולזכור שאם לא יהיו הליכי חירום, ייקח 15 שנה להקים את המתחם מחדש. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו בניין אחד יתקע לנו מתחם שלם. הקו הכתום צריך לחול על כל אזורי הרס. לפעמים יש בניין אחד שהוא בצד השני של מתחם ההרס, אבל חשוב להכליל אותו בתוך המתחם". "קו כתום" קובע את גבולות המתחם המיועד להתחדשות, ויתמקד רק בבניינים הרלוונטיים שנפגעו או נמצאים סמוך לאזור הפגיעה.
ברוט העריך כי שיעור בעלי הדירות שלא התגוררו בנכס במתחמים שנפגעו הוא מעל ל-70%, ומתוך 18 בתים מיועדים להריסה ובהם 500 יחידות דיור - 70% מהגרים בדירות הם שוכרים ולא בעלי הנכס. לדבריו, מכיוון שהחוק לא מפצה את מי שלא גר בנכס, רוב בעלי הדירות יבחרו בשיקום בשיטת BUYOUT - במסגרתה המדינה מציעה לבעלי הדירות לקנות מהם את הנכס.

הבעיה הקניינית

בדיון עלתה סוגיית השיעור הנדרש של הסכמת הדיירים לצורך פינוי בינוי, שכיום עומד על 66% מהדיירים. השאיפה כעת היא להתאים את רף ההסכמה במבנים שנהרסו לצורך הדחוף להקמת המבנה. עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי) במשרד המשפטים, אמרה בדיון כי במשרד בוחנים כעת להוריד את הרוב הנדרש להסכמה במתחמים שנפגעו ל- 51% אך עדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין.
יוליס התייחסה, כאמור, לחלק במתווה שנוגע להורדת רף ההסכמה של בעלי הדירות לקידום התחדשות עירונית ואמרה כי הורדת הרוב הנדרש של דיירים להתחדשות ל- 51% אמנם נבחנת - אבל לא תתאים לכל מקרה. "בניין שנהרס לא דומה לבניין שנמצא לידו ורוצים להכניס אותו לתוכנית כדי להקים בניין גבוה יותר", ציינה והוסיפה כי מקרה כזה לא מקובל שכן מדובר בפגיעה קניינית, עד כדי כפייה על בעל הדירה להיות חלק ממסלול ההתחדשות.
מנגד, עו"ד מירה מירה סולומון ממרכז השלטון המקומי בישראל התריעה כי אם לא יחודשו בבת ים שני בניינים שאינם הרוסים ונמצאים בסמוך לבניינים שנהרסו כליל, מהלך כזה עלול לחבל בזכויות העתידיות שלהם.
עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, טען שהמצגת שהציג משרד האוצר הייתה כללית וכי קשה להתייחס לפרטים הקשורים לזכויות הקניין של בעלי הדירות במתחמים המיועדים לשיקום. עוד אמר כי "יו"ר הוועדה הציב את המסלול הנכון: למצוא פתרונות שיתנו מענה למצב המיוחד שאנחנו נמצאים פה אבל בלי לקפח זכויות", בתגובה אמרה עו"ד יוליס: "עם אמות המידה הללו כולנו מסכימים".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר קרא לממשלה להתקדם עם תיקוני החקיקה הנדרשים. "ברגע שתהיו מוכנים נתרגם לתוכנית פעולה". מתן יגל השיב לשאלה מה לוחות הזמנים ואמר: "אנחנו צריכים ללבן את הסוגיות שבעולמות הקניין. זה יכול לקחת כמה ימים או שלא נגיע לזה בכלל".
בתוך כך, בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי שערכה היום חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט אמר שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים, כי נפגעי מלחמת איראן יידרשו לבחור בין התחדשות עירונית למכירת הנכס, ייתכן עם פטור ממס שבח או רכישה. לדבריו, ההשפעה הכלכלית של מבצע עם כלביא תתברר רק בספטמבר.
אהרונוביץ הוסיף כי "יש כ-52 אלף נזקים ישירים, ורשות המיסים נדרשת להקצות לא מעט תשומות כוח אדם לטיפול בהם. היו רבים שביתם נפגע במהלך המבצע. המטרה היא לייצר פתרון ברור - אדם שביתו נפגע יצטרך לחתום ליזם על פרויקט של התחדשות עירונית או לחלופין למכור את הנכס. בעיניי, זה מהלך הכרחי שחייב לצאת לפועל".