בית הדין הרבני בירושלים דחה אישה שעתרה לבטל את הסכם הגירושין שעליו חתמה בטענה שהייתה במצב נפשי, קוגניטיבי ורפואי קשה. בפסק דין שפורסם לאחרונה קבעו הדיינים שהיא מנסה את מזלה באמצעות תביעת סרק, ולכן מוצדק לחייב אותה בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
לפני כשלוש שנים חתמו בני הזוג לשעבר על הסכם גירושין שקבע, בין היתר, כי על הבעל לשלם 4,200 שקל מזונות ילדים וכ-100 אלף שקל עבור רכישת חלקה של האישה בעסק המשפחתי. לאחר כשבוע אושר החוזה בבית הדין, וניתן לו תוקף של פסק דין.
בחלוף כשנתיים הגישה האישה את התביעה שבה עתרה לבטל את ההסכם. היא סיפרה שלפני החתימה פרצה במוחה דלקת הנקראת "אנצפליטיס", וכי במעמד כריתת החוזה היא טרם החלימה, וסבלה ממצב נפשי, קוגניטיבי ורפואי קשה ביותר.
לדבריה, בעלה לשעבר היה מודע למצבה הקשה וחרף זאת ניצלו על מנת להחתימה על הסכם "מקפח", המותיר אותה "חסרת כל", כלשונה. בקשתה הייתה לבטלו מחמת עושק.
לעומתה התעקש הבעל לשעבר שמדובר בהסכם הוגן לחלוטין. לגרסתו, גרושתו חתמה עליו מרצונה החופשי, מבלי שדחק בה, בזמן שהייתה מיוצגת ולאחר שהוחלפו בין הצדדים לא פחות משבע טיוטות. מכאן, לטענתו, שעל התביעה להידחות.
הדיינים – הרב יצחק אושינסקי, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז – אכן התרשמו שמדובר על פניו ב"תביעת סרק" שבמסגרתה מנסה האישה את מזלה לבטל הסכם שנכרת כדין, כדי לשפר את תנאיו - כגון להגדיל את המזונות ולקבל חלק מהעסק של הגרוש.
מסקנתם הייתה שאין בסיס לטענתה כי לא הייתה כשירה במעמד החתימה: "הצדדים נצפו כמבינים היטב את ההליך ומשמעותו, והתובעת הייתה דומיננטית בהליך לאישור ההסכם, והביעה דעתה לא אחת ובאופן ממוקד כמתואר בפרוטוקול, כולל שאלות ספציפיות הנוגעות לתוכנו של ההסכם. לא נצפה שהדיין חשד שהיא לא בדעתה, ואף היא לא שידרה כל מסר שהיא לא הייתה בדעתה בעת אישור ההסכם".
עו"ד עוזי דוריצילום: אולגה סוחיןבפסק הדין צוין שלאחר חתימת ההסכם ואישורו טסה האישה עם ילדיה לחו"ל לפחות שלוש פעמים, מבלי שהייתה לה בעיית כשירות שמנעה זאת. עובדה זו מוכיחה, לכאורה, שהייתה כשירה נפשית ושכלית באותה תקופה, באופן הסותר חזיתית לגרסתה בתביעה.
לזאת הוסיפו הדיינים את השיהוי הניכר בן השנתיים בהגשת התביעה. הם כתבו ש"אם התובעת כנה בטענתה כי היא לא הייתה בדעתה בעת ההסכם - היה עליה לזעוק מיד על כך. כיצד אפשר להבין שאדם ממתין עם דבר כזה שנתיים?".
הם הביעו עמדתם שאף לגוף העניין, אין מדובר בהסכם העושק או מקפח את האישה. הם שוכנעו שמטרתה האמיתית היא לקדם הליך מקביל שמנהלת בבית המשפט האזרחי, לשם הגדלת מזונות ילדיה.
לפיכך הם הורו על דחיית התביעה, ונוכח התרשמותם שמדובר בהליך סרק שהביא להשחתת זמנם לריק, חויבה האישה ב-5,000 שקל הוצאות לטובת אוצר המדינה, בנוסף ל-20 אלף שקל לטובת בעלה לשעבר.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד מרים זקין ועו"ד סברינה בן חיים
• ב"כ הנתבע: עו"ד מורן שבתי
• עו"ד עוזי דורי עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
