רצף אירועים מטלטל, שהחל בקורונה וממשיך במלחמה, יצר מציאות אקוטית בתחום בריאות הנפש, כשמחד זינוק בהיקף הזקוקים לסיוע, ומנגד מערכת המצויה בחוסר משווע במשאבים ובגורמי טיפול, עם זמני המתנה ממושכים.
עמותת אנוש עוסקת בקידום בריאות ורווחה נפשית מאז 1978, עם 90 מרכזים מהגולן עד אילת, ומטפלת בכ־20 אלף מקבלי שירות בשנה, באמצעות 1,500 עובדים ו־1,000 מתנדבים. "מה שמייחד את הארגון זה משהו עמוק באופן שבו הוא נולד על ידי ארבע אימהות, שילדיהן התמודדו עם מה שאז כינו 'מחלת נפש'", מספרת ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש. "באותם ימים לא פעל שום גוף בגישה שיקומית, כשהממסד התייחס לסוגיה כרפואית, לעיתים עם אשפוזים ובעיקר שהייה בבית ללא מעש. איש לא דיבר על שיקום והשתלבות פעילה בקהילה. אותן אימהות היו בטוחות, שבעבודה נכונה יהיה אפשר לסייע לילדיהן למצות מעצמם יותר, ומאז ולאורך כל השנים אנוש הוא ארגון חדשני, מוביל וגמיש".
משולש האדם, המטפל והקהילה
העמותה הוקמה כמשולש – "האימהות שבאו עם עוצמה ונכונות להיחשף ולהתמודד עם ההשלכות, צירפו אנשי מקצוע, שהיו מוכנים להעמיד במבחן את התפיסות הקיימות, כשקודקוד שלישי הוא גורמים מובילים בקהילה. עד היום אנוש מחזיקה בשלושת צירי הפעולה של האמהות, ומצליחה להיות הארגון המוביל והמשפיע בבריאות הנפש בישראל, ובעקבות המלחמה ביתר שאת", מסבירה הלה. "צירי הפעולה הם: נרמול השיח, שנועד להעלות מודעות ולהוביל לפתיחות; עבודה לקידום זכויות מיטיבות והשפעה על מדיניות בקרב מקבלי ההחלטות; ופיתוח והפעלה של שירותים בקהילה".
מהקמתה אנוש משמשת מנוע יזמי לפיתוח מענים מותאמים לצרכים משתנים של כלל מגזרי האוכלוסייה והגילים. מאז נכנסה ד"ר הדס לתפקידה ב־2007, היא מעצבת מדיניות, יוזמת שיתופי פעולה, ומובילה שינוי בתפיסה החברתית בתחום. "אם בהתחלה אלה היו שירותים שהתאימו לאנשים במצבים כרוניים אחרי אשפוזים ממושכים, היום אנחנו עובדים על מניעה, התערבות ראשונית ואשפוז בקהילה. אנחנו נמצאים בכל רצף השירותים, לרבות סוגיהם והאינטנסיביות שלהם – מהתערבות ראשונית ומניעתית, דרך חלופות אשפוז ומסגרות הלנת חירום ועד שיקום קצר או ארוך טווח. בהדרגה מפתחים עוד ועוד שירותים. מדובר בארגון מיודע טראומה - מושג מקצועי, שלפיו טראומה נמצאת בבסיס כל מצוקה נפשית, כשרובנו יתאוששו עצמאית בזכות כוחות פנימיים ויש כאלה שלא. הצוותים שלנו מתורגלים בכלים מקצועיים של טיפול בטראומה, וב־2019 זכינו בפרס של ארגון בינ"ל הסמוך לאו"ם על הטמעת תפיסת הטראומה בשירותי בריאות הנפש".
איך השפיעה המלחמה על העשייה באנוש?
"העשייה התעצמה בשלושה ערוצים: בחלופות האשפוז, בעיקר האפשרות לאשפוז בתנאים ביתיים לנוער ולצעירים; השני, שירותי הייעוץ למשפחות - ככל שהמשפחות חזקות ומקבלות כלים להחזיק את המשבר הרגשי בבית, הן הופכות למחולל חוסן, שאף מפחית את העוצמה הטיפולית שתידרש למתמודד. בהקשר למלחמה אנחנו מלווים משפחות מפונים וניצולי נובה. בערוץ השלישי הרחבנו את מעגל הסיוע בטיפול ראשוני וממוקד לילדים, נוער וצעירים, ובנוסף לארבעה מרכזים קיימים, פתחנו שלושה מרכזים חדשים וארבעה נוספים בהקמה".
טכנולוגיה להעצמת הטיפול האנושי
מה אתם מזהים אצל בני הנוער מאז 7.10, ומה המענה לכך?
"בקרב הנוער, שגם בשגרה מתמודד עם אתגרים רגשיים, אנחנו מזהים חרדה וחשש מאובדן, בעיקר סביב סוגיית המילואים של אחד ההורים, שמייצרת עומס רגשי נוסף ומלווה בנדודי שינה, הדחקת רגשות, ניתוק וחוסר יכולת לשתף. יש ביניהם מי שחוו אובדן במעגל קרוב, ואצלם אנחנו רואים אבל מורכב ומתמשך, כי המלחמה נמשכת וכל אירוע משמר את הטראומה. החשש הוא גם מעצם גיוסם הקרוב, כשמחד מתגברת תחושת הלאומיות והמחויבות למדינה, ומנגד עולות שאלות של מוסר ובלבול ערכי. פונים גם מילואימניקים צעירים סביב קושי לחזור לשגרה, ומי שלא התגייסו מסיבות שונות וחשים אשמה.
ד"ר הלה הדס, מנכ”לית אנושצילום: שי הנסבבשנים האחרונות תחום המניעה והטיפול בצעירים נמצא בלב העשייה שלנו, מתוך הבנה כי פנייה לעזרה בשלב מוקדם וטיפול ממוקד בהתמודדות ובקושי יכולים למנוע החמרה בעתיד. אנחנו רוצים להגיע לכל מקום בו הם שוהים, להעניק להם רצף של אפשרויות טיפול ומענים, שלכל הפחות עוצרים החמרת מצבים קיימים, מפתחים חוסן, ובמקרים מסוימים מונעים התהוות של הפרעה נפשית. אחד המהלכים המשמעותיים שאנו מובילים הוא הקמת מערך מרכזים ארצי לנוער ולצעירים לטיפול בטראומה ובמצבי משבר אשר במסגרתו מעניקים מענה מקיף ומותאם לעלייה החדה במצוקה הנפשית והטראומה".
העלייה במודעות לתחום עדיין מלווה בסטיגמות ובחסמים. איך מפחיתים אותם?
"אנחנו בתקופה יחסית טובה, עם לגיטימציה להגיד 'אני לא מרגיש טוב רגשית וזקוק לעזרה', אבל זה לא מספיק, בפרט במערכת החינוך ובעולם התעסוקה. צריך להתמיד בעבודה על המודעות ונרמול השיח, והצעירים עושים זאת היטב דרך הרשתות החברתיות. עדיין לא כולם ידברו וישתפו, ויש לעודד אותם לכך. ׳גיירנו׳ גישה אוסטרלית ?R U OK, כלי בסיסי מחזק, שמלמד כל אדם לעצור לרגע ולהתעניין בשלום זולתו. כולנו טרודים ומותשים, ולמרות זאת להושיט יד לאחר זה גם לחזק את עצמך".
לאחרונה מדברים על שילוב טכנולוגיות בבריאות הנפש. איך זה מתבטא באנוש?
"שילוב כלים טכנולוגיים מסייע לנו בין היתר לרווח תורים וביניהם לאפשר שימוש בטכנולוגיה לשם תרגול, למשל בעזרת אפליקציה ייעודית ומציאות רבודה. בעינינו, זה שילוב קריטי, שאיננו חלופה לאיש המקצוע, אלא כהשלמה לו; בסוף אנשים, בעיקר נוער, רוצים שיסתכלו להם בעיניים".
מסר לסיום?
"הגענו ל־7.10 עם מערכת בריאות נפש מיובשת, וידוע שמה שלא עובד בשגרה, קורס בחירום. לכן על המדינה להגדיל את ההשקעה בתחום. ברובד היומיומי לכל אחד מאיתנו יש אחריות למי שסביבו, מהשכן ועד השומר בקניון. אנחנו מיליונים, ובעזרת אמפתיה, חמלה וכבוד, גם יכולים לעזור למיליונים".
