אם אתם משתמשים במגבונים לחים של "לייף" מבית סופר פארם, במגבוני הסרת איפור של לוריאל, מגבונים של חיתולי האגיס, מטליות לרצפה של סנו, או ניקול - אתם משתמשים במוצר שיוצר בעלבד, יצרנית מגבונים לחים וטמפונים למותגים פרטיים שנחשבת מהמובילות בעולם. בנוסף, היא גם ספקית של וולמארט בארה"ב, "דולר גנרל" ועוד. 90% מתוצרתה ליצוא לחו"ל.
החברה, שבבעלות הקיבוץ הדתי משואות יצחק והציבור (35%), מפעילה בישראל מפעלים בקיבוץ, בקיסריה ובדימונה, ועוד שלושה בגרמניה, פולין וספרד, ומחסנים לוגיסטיים בארה"ב. המחזור השנתי שלה מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל והיא נסחרת בבורסה בת"א מאז 1993.
למרות הרקורד המרשים, מתברר שהניהול היה פחות מוצלח והחברה בשנים האחרונות העבירה את משקיעיה ברכבת הרים: לפני שבוע, עם פרסום הדוחות הכספיים, ירדה המניה בתחילת המסחר ב-20% וסיימה את היום בירידה של 11%. המשקיעים התאכזבו מתוצאות הרבעון האחרון של 2024 וההאטה במכירות הטמפונים, אחרי שנתיים של שיפור בתוצאות, לאחר המשבר הגדול ביציאה מהקורונה.
הסיפור התחיל ב-2020: ה"פתרון" ששווק לציבור נגד המגפה היה לשטוף ידיים - מוצרי האלכוהול ג'ל והמגבונים ידעו פריחה שלא הייתה כמוה, שאיפשרה ליצרנים שנהנו מביקושים מטורפים להעלות מחירים ורווחיות. ב-2020 צמחו ההכנסות ל-1.6 מיליארד שקל והרווח הנקי היה 102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 64 מיליון שקל שנה קודם לכן. הרווח הגולמי בקורונה הגיע ל-27%, לעומת 20% רווח גולמי כיום.
כאמור, בשנת 2020 ו-2021 החברה חגגה וגם המשקיעים. הנהלת עלבד, כמו חברות אחרות, הייתה מסוחררת מההצלחה והחליטה להרחיב את העסקים באמצעות הלוואות בנקאיות: החברה רכשה בספרד מפעל מגבונים במחיר של 41 מיליון אירו, והחליטה על השקעה בקווי ייצור ירוקים בדימונה - למגבונים שמתמוססים במים, בהשקעה בסך 169 מיליון ששקל שהגיעה בסופו של דבר ל-200 מיליון שקל.
בינתיים, העולם התאושש מהקורונה והביקושים חזרו לרמתם הרגילה. אבל החברה נותרה עם המינוף שנוסף ועליית הריבית שגררו עלויות מימון גבוהות, שגרמו לדברי גורמים בחברה "לאבד את זה", וגרוע מכך - להפר התחייבות לבנקים המלווים לשמור על יחס מסוים בין החוב להון העצמי, עד כדי חשש שהבנקים יבקשו פירעון מיידי להלוואות ויסכנו את פעילותה. שווי החברה בבורסה צנח ל-76 מיליון שקל בלבד לעומת כ-380 מיליון בשיא (כיום השווי שלה עומד על כ-304 מיליון שקל, כאשר מתחילת 2025 המניה ירדה בכ-15%).
המנכ"ל החדש לא מודאג
הקיבוץ הביא מנכ"ל חדש, יעקב חן, לשעבר סמנכ"ל הכספים בתנובה, שהתחיל בשיקום והורדת החוב. המשימה הראשונה שלו הייתה הנפקת זכויות וגיוס 48 מיליון שקל ויישום תוכנית הבראה שהצליחה: בשנת 2023 המניה החבוטה עלתה ב-72% וב-2024 עלתה בעוד 56%.
בשבוע שעבר פרסמה החברה את דוחותיה ל-2024, אותה סיימה עם רווח נקי בסך 47 מיליון שקל לעומת 31 מיליון שקל ב-2023. אלא שהמשקיעים, שכבר רגישים לתנודות בעלבד, זיהו, כאמור, שוב חולשה ברבעון האחרון של 2024: מכירות הטמפונים, מנוע צמיחה בחברה, ירדו בהשוואה לשנת 2023, אז נהנתה החברה מביקושים גדולים משום שמתחרה אמריקני קרס שנה קודם לכן ויצא מהשוק. כעת טוענת החברה כי הלקוחות צברו מלאים גדולים כתוצאה מהגידול בביקושים למוצריה בשנת הקריסה, וזה מקור הירידה.
מנכ"ל החברה חן אופטימי ומסביר: "ברבעון האחרון סבלנו מירידה בשער האירו וקיבלנו פחות תמורה על המכירות באירופה. מחירי ההובלה בגלל החות'ים זינקו, נאלצנו לעשות הפחתה חשבונאית במפעל הבדים של יותר מ-5 מיליון שקל. השוק ציפה לשיפור בביצועי הטמפונים. שוק הטמפונים בארה"ב הוא 1.1 מיליארד דולר, אנחנו תופסים 6% ממנו. הסיבות שלא צמחנו הן כי ב-2023 יצא מתחרה מהשוק והייתה לנו שנה יפה, היה ביקוש יתר, אחר כך חזרו לביקושים רגילים ונוצרו מלאים אצל הלקוחות. בנוסף, אנחנו אורזים את הטמפונים במפעל בירדן בגלל העלויות הזולות. היה פיגוע במעבר אלנבי והמעברים לירדן נסגרו, לא יכולנו להוציא סחורה דרך היבשה ולכן הטסנו אותה בעלות יקרה ללקוחות. אבל אם מניית אנבידיה ירדה ב-18% ביום, אז מה יגידו אזובי הקיר? השוק מגיב בעוצמה".
בנוסף, אחרי מלחמת אוקראינה נושא הקיימות צנח מפאת מחירו הגבוה של המוצר, מה שפגע בתוצאות קו הייצור החדש והירוק בדימונה. אבל אנחנו פועלים בשוק מוצרי הצריכה שממשיך לצמוח".
