הטלטלה שמחקה 18 מיליארד שקל מהפנסיות: ריאיון עם יניב פגוט ואמיר כהנוביץ'
(צילום: ליאור שרון)
עדיין אין מיתון בארה"ב, וגם בישראל הוא לא נראה קרוב, אבל בעולם הכלכלי בשנת 2025 מספיקה התחמקות של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, כשנשאל על הנושא - כדי להפיל את הבורסות ברחבי הגלובוס, לזעזע את שוק המטבע ולגרום לכינוס אלפי דירקטוריונים להתייעצויות כיצד לטפל במשבר החדש. אז מהו בעצם מיתון, ומדוע עצם הזכרת המילה מעוררת דאגה, מבוכה וטלטלה בעולם הכלכלי?
על פי ההגדרה הרשמית בעולם, מיתון הוא מונח שפירושו תקופה ארוכה יחסית – לפחות שניים או שלושה רבעונים רצופים בשנה כלשהי - שבה מתקיימת פעילות כלכלית מואטת בכל המשק.
מיתון, בעיקר אם הוא כבד, כפי שמדינות רבות ובהן ישראל כבר חוו לאורך השנים, מביא איתו ירידות מחירים, צמצום משמעותי של הייצור, קיטון במסחר וירידה של ממש בהיקף התעסוקה, מה שמוביל לרוב לאבטלה שלוקח זמן רב לצאת ממנה.
המשמעות הישירה ממצב של מיתון הוא הרעה של ממש במצבם הכלכלי של האזרחים, בעיקר מהעשירונים התחתונים, ושל חברות שצמצום היקף פעילותן והצורך שיורידו מחירים עלולים להוביל אותן לפיטורי עובדים רבים בתחילה ובהמשך אף לפשיטת רגל.
כלכלנים, בהם זוכי פרס נובל, הגדירו מיתון כאחת התופעות החמורות ביותר בכל משק, והוא מעורר חשש מתופעה חמורה יותר של סטגפלציה, כלומר מיתון שמתקיים לצד אינפלציה גבוהה. מצב כזה גורר אזרחים רבים אף לתוך עוני, שכן המחירים מזנקים, אך השכר יורד ורבים נותרים בלי עבודה בכלל.
כלכלנים סבורים ששיעור צמיחה נמוך במיוחד, דהיינו צמיחה שלילית במשק, שמהווה ירידה בתוצר המקומי הגולמי בשני רבעונים רצופים לפחות – עונים לקריטריון של מיתון. הנתון של צמיחה לנפש קריטי במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה הגידול באוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם - שכן תיתכן צמיחה שלילית לנפש גם כאשר הצמיחה של המדינה כולה דווקא חיובית.
נסביר: ברבעון האחרון של שנת 2024 הצמיחה בישראל הייתה חיובית, אך הגיעה רק לשיעור נמוך של 0.9%. אמנם מדובר בצמיחה עם הסימן פלוס, אולם בחישוב הצמיחה השלילית למשק, בשל הגידול באוכלוסייה, נרשם מינוס 0.4%. המשמעות: רמת החיים הממוצעת של אזרחי ישראל ירדה בשנת המלחמה (2024).
אולם, למרות שהצמיחה היא שלילית לנפש, השיעור עודנו נמוך, עיקרו נובע מהמלחמה, שהקשתה על המשק בגיוס מילואים נרחב, ולא נראים בינתיים סימנים שאכן אנו מצויים בראשית תקופת מיתון, בעיקר אם המלחמה לא תתחדש.
בנק ישראל מגדיר מיתון כך: "מצב שבו התוצר המקומי של המשק לא גדל כלל". גם לפי האבחנה הזאת אנחנו עדיין לא במיתון, חרף המלחמה המעיקה על המשק, כאמור, בצד גיוס המילואים של עובדים, הוצאות הממשלה הגבוהות ובשל היותם של עשרות אלפי אזרחים עדיין הרחק מבתיהם בצפון ובדרום הארץ.
הלשכה למחקר כלכלי בארצות הברית (NBER) מגדירה מיתון כ"ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית שהתפשטה לרוחב הכלכלה ונמשכת יותר מכמה חודשים בודדים". למרות ההתחמקות של טראמפ מהשאלה בנוגע למיתון, גם ארה"ב לא נמצאת שם עדיין, אך הסכנה קיימת. זאת לאור הזעזועים שגורם הנשיא בכלכלות העולם נוכח הצהרותיו ופעולותיו בתחום הטלת המכסים והתססת מדינות רבות, כמו קנדה, מקסיקו, סין והאיחוד האירופי. אם יימשכו הצהרותיו הלוחמניות, הנפילות בבורסות העולם, כאשר הנאסד"ק מחק רק אתמול טריליון ורבע דולרים, עלולים להוביל את העולם לפתחו של מיתון.
ישראל חוותה לא מעט תקופות של מיתון
המיתון המפורסם ביותר בעולם היה השפל הכלכלי הגדול שהחל בשנת 1929, כאשר הבורסה לניירות ערך של ניו יורק קרסה. בעת שצץ המשבר הכלכלי העולמי הגדול (סאב-פריים) בשנת 2008 היו חששות דומים כי יתפתח מיתון עולמי, אך אלה התבדו תוך חודשים אחדים.
ישראל חוותה כבר תקופות מיתון לא מעטות, ודי קשות: בשנים 1953-1952 התרחש המשבר הכלכלי הראשון נוכח קשייה של המדינה החדשה והמבודדת להתנהל כלכלית. בין השאר הומצאו אז "העבודות היזומות" כדי לספק עבודה לאזרחים הבוגרים, למשל בצביעת סף המדרכות ונטיעות עצים מרובות.
בשנת 1966 פרץ מיתון בישראל נוכח אוזלת הממשלה ותוכניות כלכליות חסרות ממנופי צמיחה. אולם, המיתון נבלם במפתיע דווקא בשל מלחמת ששת הימים שהכריחה את המדינה לבצע שלל של עבודות והחזקת שטחים נרחבים חדשים.
בשנים 1977-1976 היה בישראל מיתון של מדיניות הפיחות הזוחל, שהפחית עוד ועוד את ערך המטבע הישראלי מול הדולר ומטבעות אחרים.
ב-1984 התרחש מיתון שלא היה קצר מועד על רקע משבר מניות הבנקים והאינפלציה הגוברת במדינה. תוכנית הייצוב הכלכלית של חודש יולי 1985 הביאה לסיומו של עידן המיתון הזה.
בשנת 1989 בשל האינתיפאדה הראשונה חוותה ישראל עוד תקופת מיתון. בשנים 2002-2001 גרמו האינתיפאדה השנייה ומשבר ההייטק למיתון קשה למדי. בשנת 2009 המיתון החלקי בישראל, נוכח משבר הסאב-פריים, היה קצר ביותר ולא משמעותי.
בשנת 2020 גרם משבר הקורונה למיתון, שניכר באבטלה שהגיעה עד לשיעור של 27.5% ולצמיחה שלילית במשך חודשים אחדים. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שנחלצה מהמיתון הזה די מהר והציגה אחריו צמיחה גבוהה, עד למשבר מלחמת חרבות ברזל, שלפי שעה לא הביא למיתון חדש.
האם יש סכנה למיתון קרוב בישראל?
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה בתל אביב אמר ל-ynet כי "בתשובה לשאלה אם אנחנו לפני מיתון התשובה שלי היא לא עם קו מודגש מתחת. ישראל נמצאת במקום אחר מאשר ארה"ב במחזור הפעילות הכלכלית. בעוד שישראל יוצאת ממלחמה ארוכה, דבר שיביא לגידול בפעילות הכלכלית בישראל, הצמיחה בארה"ב חזויה לעמוד רק על כ-2% השנה, וזה עוד לפני השפעת צעדי טראמפ שעלולים לכרסם בצמיחה הכלכלית".
פגוט הוסיף: "לפי שעה, בישראל לא יהיה מיתון, כי חלק גדול מהפעילות הכלכלית נשען על הצריכה הפרטית, שצפויה להמשיך ולצמוח בשנה הקרובה. גם הוצאות הממשלה צפויות להישאר גבוהות, בעוד שהייצוא הישראלי מגיע פחות למלחמת הסחר ואנחנו לא שחקן באירוע הזה".
יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה לניירות ערךצילום: ניקי וסטהפלעוד אמר סמנכ"ל המסחר בבורסה כי "ככל שיהיה מיתון בארה"ב תהיה לזה ללא ספק גם השפעה שלילית על ישראל. אולם, יש כאן מספיק מנועי צמיחה מקומיים בטווח הקצר שישמרו על צמיחה בשיעור סביר. בארה"ב אני דווקא חושש שאם המדיניות של הנשיא טראמפ תתממש עלולה תהיה להתפתח שם סטגפלציה, וזאת כמובן לא בשורה טובה".
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הוסיף כי "בעקבות החשש שארה"ב נכנסת למיתון, גם המשק הישראלי חווה האטה ומיתון כבר אינו בלתי נמנע. אין ספק שההתפתחויות בכלכלה האמריקנית ישפיעו גם על ישראל והירידה בתוצר העסקי ב-2024 לצד המחסור בכוח אדם יוצרים לחצים כלכליים, במיוחד לנוכח הריבית הגבוהה שמכבידה על הצרכנים והעסקים. עם זאת, הכלכלה הישראלית נשענת על יסודות יציבים שיעור אבטלה נמוך, מגזר עסקי חזק וקשרים מסחריים גלובליים שמעניקים לה גמישות".
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומרצילום: טל שחרתומר הסביר כי "לישראל יש גם יתרון משמעותי הודות להסכמי הסחר שלה עם ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות. ככל שלא צפוי שיוטלו מכסים נרחבים אם בכלל על תוצרת ישראלית, התעשייה המקומית תוכל אף להרוויח במקרים מסוימים מהמלחמות הכלכליות בין הגושים ולחזק את מעמדה בשווקים הבינלאומיים. עם זאת אין להתעלם מהשפעות הירידה בסחר העולמי ומההאטה בצמיחה ובצריכה הגלובלית, שעלולות להשפיע גם על המשק המקומי".
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, חושש כי המשק אכן עלול להיכנס בקרוב למיתון בשל מדיניות הממשלה. תורג'מן אמר כי "אין בתקציב המדינה גרם של צמיחה. כל התקציב כולו מדכא. יש בו שורה של גזירות הן על האזרח העובד והן על המגזר העסקי, החל בתוספת המע"מ, הקפאת מדאגות המס, הגדלת תשלומי הביטוח הלאומי, הן לעובדים והן למעסיקים, חוק הרווחים הכלואים, מיסוי הרווחים השוטפים ועוד ועוד גזירות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מןצילום: אוראל כהןתורג'מן הסביר, כי "פגעו כאן קשות בהכנסה הפנויה של משקי הבית בהיקף של 1,000 שקל נטו בחודש ובשנה זה 12,000 שקל. בעצם גרעו משכורת שלמה נטו בשנה ממשקי הבית בישראל. בנוסף העלו את ההוצאות למגזר העסקי. הארנונה עלתה למעלה מחמישה אחוזים, המים, החשמל, ההפרשות לביטוח לאומי ושכר המינימום הועלה באופן ניכר".
אורי תובל, מנכ"ל תובל בית השקעות ויו"ר אלמנדה קפיטל, הוסיף כי "להערכתנו, לא רק שאין צפי למיתון בישראל, אלא שאנו צופים צמיחה משמעותית בשנת 2025. שנת המלחמה שהסתיימה יצרה אמנם אתגרים כלכליים, אך במקביל פתחה הזדמנויות רבות להמשך צמיחה. נתוני הגירעון שפורסמו לאחרונה מצביעים על תמונה חיובית יותר מהצפוי, ואנו מעריכים כי ככל שנתקדם בשנת 2025, נראה חדשות חיוביות נוספות בזירה המדינית, אשר צפויות להשפיע לחיוב גם על הכלכלה".
לדברי תובל, "בהשוואה לארה"ב, נטל החוב של ישראל נמוך, הן בהשוואה לשווקים מפותחים, והן ביחס למדינות ה-OECD. בנוסף, ישראל אינה מעורבת במלחמות סחר עם מדינות אחרות, למעט אתגרים ביטחוניים ממשיים".
