כיצד הסנקציות הבינלאומיות ישפיעו על ישראל?
(צילום: ליאור שרון)
על רקע האיומים והצעדים מצד מדינות המערב בנוגע להטלת סנקציות כלכליות על ישראל ככל שתימשך המלחמה בעזה, פרופ' דן בן-דוד, נשיא מכון "שורש" ופרופ' לכלכלה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, הסביר באולפן ynet על ההשלכות האפשריות של ביטול הסכמי הסחר שלנו עם האיחוד האירופי - וטען כי מעבר לפגיעה של מיליארדים, מדובר בפגיעה משמעותית ביכולת של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה.
"זה יפגוש אותנו בכל כך הרבה רובדים שאנחנו אפילו לא יכולים לתאר", הסביר בן-דוד. "צריך להבין שמדינות לא יכולות לייצר את כל הצרכים שלהן בעצמם, וזה במיוחד נכון לגבי מדינות קטנות כמו ישראל. כל התוצר שלנו הוא בערך שני טריליון שקלים. הייצוא שלנו הוא רבע מזה, חצי טריליון שקלים, היבוא זה עוד חצי טריליון שקלים, והאיחוד האירופי זו בעצם קבוצת המדינות הכי גדולה שאיתה אנחנו סוחרים. אם הם יתחילו להגביל אותנו - זה ישפיע מאוד על היכולת שלנו לצרוך את מה שאנחנו רוצים, וזה יקטין מאוד את היכולת שלנו למכור להם. זה הולך לסבך פה את העניינים בצורה לא רגילה.
1 צפייה בגלריה
טראמפ, נתניהו ומנהיגי המעצמות שאיימו בסנקציות וביטול הסכמי סחר
(צילום: חיים גולדברג/פלאש 90, AP/Alex Brandon, רויטרס/LUDOVIC MARIN/Pool via REUTERSAP Photo/, Christopher Furlong/Getty Images Jehad Alshrafi)
"רמת החיים שלנו במדינת ישראל תלויה מאוד בקשר שלנו עם העולם החיצון, ובמיוחד עם המדינות המפותחות. אנחנו מקבלים מהן את הסחורות ואת השירותים שאנחנו זקוקים בשביל לקיים חיים ברמה מסוימת", הסביר בן-דוד. בנוגע לאמירה של ח"כ צבי סוכות באולפן ynet, ש"נסתדר גם רק עם פיתות זעתר אם צריך כדי להמשיך כל הדרך לניצחון", הסביר בן-דוד כי "אולי נסתדר עם הפיתות, אבל בהצלחה לנו גם עם לקנות מטוסי קרב וחימושים בעתיד, ועם דברים אחרים שאנחנו לא מייצרים בעצמנו".
לדבריו, "מדובר פה בתיבת פנדורה שאנחנו לא יודעים מה ייצא ממנה. אנחנו מדינה קטנה, יש מגבלות לכוח שהממשלה המטורללת הזאת פשוט לא מבינה. זה הולך לפגוע ברמות אחרות מבחינת היכולת שלנו לקיים פה חיים ברמה של מדינה של עולם ראשון, ובמצב כזה יקשה מאוד גם להחזיק פה את האנשים הכי מוכשרים שיש במדינת ישראל, את הרופאים ואת המהנדסים ואת ההייטקיסטים ואת האנשים שמכשירים אותם. זה מדרון חלקלק מאוד.
"ישראל בדרך לאבד את מעמדה כמדינת עולם ראשון בקצב הזה. צריך לזכור שלקח עשרות שנים להביא את ישראל למעמד הזה שאנחנו חלק מאירופה, הרי אנחנו לא באירופה למי ששכח, אנחנו במזרח תיכון, אבל מכל בחינה כלכלית ומדינית אנחנו כאילו חלק מאירופה, וזה כולל את ההסכמים - יש לנו הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי למשל. אנחנו הולכים עכשיו לרמוס פה דברים שנבנו במשך עשרות שנים, שאיפשרו לנו להיכנס לעולם הראשון. זה לא נתפס פה מה הנזק למדינת ישראל, ובאמת אולי נחזור לפיתות וזעתר, אבל אבל עם פיתות וזעתר לא נוכל להגן על עצמנו, עם כל הכבוד".
לדבריו, "הכי חשוב להבין שברגע שפתחנו את האפשרויות לסנקציות על ישראל, אנחנו יודעים איך זה מתחיל - אבל לא יודעים איפה זה ייעצר. וכאן הבעיה הכי גדולה שלנו. אנחנו כבר רואים למשל את הורדות דירוג האשראי שהיו פה בשנתיים האחרונות, זה אומר שאנחנו משלמים הרבה יותר על הריבית על החוב, שזה משהו שהוא אמורפי לכולם. אז רק לעשות סדר בעניינים, הריבית הזו עוד לפני ההורדות בדירוג הסתכמה ב-2022 ביותר מכל מה שישראל הוציאה על בתי חולים ועל אוניברסיטאות, יותר מכל תקציב החינוך היסודי והעל יסודי שלנו. כן. אנחנו מדברים כאן על תמונת מצב שהולכת להיות מאוד יקרה למי שיישאר כאן".
בנוסף ציין בן-דוד את ההשלכות הנוספות שעלולות לנבוע מהסנקציות, כמו למשל על המחקר והפיתוח בישראל. "זה דבר שלא כל כך תופס כותרות, אבל האוניברסיטאות שלנו ניזונות משיתופי פעולה עם ארצות הברית ועם אירופה, אלו רוב כספי המחקר שאנחנו מקבלים. אם לא נקבל את הכסף הזה, אם לא נהיה במצב שנוכל לבצע מחקר, תהיה פה בעיה מאוד משמעותית למדענים ישראלים ולחוקרים הישראלים לעשות את עבודתם. וזה כבר באווירה שקשה מאוד להגיע לפרסם במקומות, כבר עכשיו".
