ניצחון למהגרים שחזרו לישראל על הביטוח הלאומי: בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שבני זוג ששבו מרילוקיישן יקבלו בחזרה דמי ביטוח שנגבו עבור הכנסות שהפיקו באירלנד. הנשיאה הדס יהלום קיבלה את עמדתם שלפיה זיקתם לישראל באותה תקופה נותקה, ואין לראות בהם תושבים לצורך חיוב בדמי ביטוח.
מדובר בבני זוג שהתחתנו בחו"ל בנישואים אזרחיים ובשנת 2018 עזבו את הארץ. לצורך כך הם התפטרו מהעבודות שלהם בישראל וקנו דירה באירלנד שבה גם פתחו חשבון בנק. חרף עזיבתם הם המשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים, "רק כדי לשמור על הזכויות", לטענתם בהמלצת הורי האישה.
אלא שכשהגיעו אליהם השומות ל-2019 התברר להם שביטוח לאומי חייב אותם בתשלום דמי ביטוח עבור הכנסותיהם באירלנד. בלית ברירה הם הגיעו להסדר עם ביטוח לאומי ושילמו את החוב.
ב-2021, על רקע משבר הקורונה, הם שבו ארצה ובאוגוסט אותה שנה הגישו את התביעה באמצעות עו"ד איתי הכהן. טענתם המרכזית הייתה שאין לראותם כתושבי ישראל בשנת 2019 לצורך חיובם בדמי ביטוח על הכנסותיהם שהופקו באירלנד. הם סיפרו ששהו באותה שנה בישראל עשרות בודדות של ימים, לצורכי עבודה, ולא נזקקו כאן לטיפול רפואי כלשהו מלבד חיסון קורונה.
יתרה מכך, הדגישו, כוונתם מלכתחילה הייתה להשתקע באירלנד, וחזרתם ארצה הייתה בלתי צפויה - על רקע משבר הקורונה ומתוך דאגה להורי האישה המבוגרים.
מנגד טען ביטוח לאומי באמצעות עו"ד נוי בוחניק כי מדובר בעזיבה קצרה למשך כשלוש שנים בלבד, שאינה מנתקת את הזיקה של בני הזוג לישראל. לפיכך, נטען, עליהם לשלם את דמי הביטוח.
אבל השופטת יהלום חלקה על עמדה זו. היא קבעה שעל פי מבחן "מרכז החיים" שבפסיקה, בני הזוג לא היו תושבי ישראל לצורכי ביטוח לאומי בשנת 2019. מדובר במבחן הנבדק לפי "מירב הזיקות" ומורכב משני היבטים: אובייקטיבי - הבוחן היכן נמצאו מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית; וסובייקטיבי - המברר מה הייתה כוונתו והיכן ראה את מרכז חייו בתקופה הרלוונטית.
בפסק הדין צוין ששני ההיבטים מתקיימים לגבי בני הזוג. אשר לזה האובייקטיבי הוסבר כי במרבית 2019 שהו בני הזוג מחוץ לישראל תוך שניתקו את הקשר שלהם אליה, מבלי שהייתה בכוונתם לשוב ארצה. "העובדה שרכשו דירה באירלנד מחד, אל מול סיום חוזה השכירות בישראל, מעידה על כוונה ברורה להשתקע באירלנד", נקבע.
בכל הנוגע להיבט הסובייקטיבי קבעה השופטת שהוכח כי בתקופה הרלוונטית ראו עצמם בני הזוג כתושבי אירלנד ולא ישראל. "התובעים שהו בישראל בשנת 2019 לפרקי זמן סבירים", כתבה. "לא הוכח שהתובעים קיבלו טיפול רפואי בישראל למעט חיסון קורונה".
אכן, העירה, בתמונה הכללית שהו בני הזוג בחו"ל למשך תקופה קצרה למדי, של כשלוש שנים בלבד, אלא שחזרתם כאמור הייתה בלתי צפויה, וההתרשמות היא שבזמן אמת כוונתם הייתה לבצע רילוקיישן מישראל לטווח ארוך, אם לא לצמיתות.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על קבלת התביעה ועל השבת דמי הביטוח הלאומי ששילמו בני הזוג עבור הכנסות שהפיקו באירלנד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד איתי הכהן
• ב"כ הנתבע: עו"ד נוי בוחניק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
