רוג'ר פדרר נחשב לאחד הטניסאים העשירים בהיסטוריה. לצד פרסי הזכיות שלו בטורנירים, שמסתכמים בהיקף כולל של 130 מיליון דולר, הוא נהנה מחסויות של מותגים כמו יוניקלו, רולקס, מרצדס ובנק קרדיט סוויס. לפי ההערכות, שווי נכסיו עומד על כ-600 מיליון דולר.
ובכן, כל זה לא הפריע לישראלה (שם בדוי) להגיע לסניף של ביטקוין צ'יינג', רשת כספומטים למשיכה והפקדה של מטבעות קריפטו, ולבקש להפקיד סכום גדול של ביטקוין בארנקו האישי של פדרר. לנציגי השירות הסבירה שהיא ורוג'ר התאהבו וכי הוא עומד להגיע בקרוב לישראל כדי להיפגש איתה. המחשבה שזה תרגיל עוקץ לא חלפה במוחה עד שנציגי השירות הציגו בפניה את המציאות האכזרית.
6 צפייה בגלריה
רוג'ר פדרר. לפי ההערכות שווי נכסיו עומד על 600 מיליון דולר
(צילום: Mike Frey, Reuters)
תרגילי "עוקץ רומנטי" הם סכנה גדולה למי שמחפש אהבה ברשת. בדומה לנוכל הטינדר, מסתובבים נוכלים רבים ומספרים שהם כוכבי ספורט, אנשי מוסד, מנכ"לים בכירים ומה לא. אחרי שהאהבה מלבלבת מגיע שלב ב' - מושא האהבה נקלע למשבר וזקוק זמנית למזומנים. מי יודע כמה לבבות שבורי קריפטו מסתובבים בינינו.
זינוק במספר הונאות הקריפטו
הונאות הקריפטו נמצאות בתנופה בימים אלה. מחקר של חברת הסייבר הישראלית BrandShield, המתמחה בניטור הונאות והתחזויות, מצא זינוק של 800% במספר האתרים המתחזים לאתרי מטבעות הקריפטו של דונלד טראמפ, אילון מאסק ושל מספר מטבעות אחרים.
במסגרת אחד הקמפיינים היותר מתוחכמים הופצו סרטונים ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר). באחד מהם נראתה גירסה מזויפת של כתבת CNBC מריה ברטירומו מראיינת את דונלד טראמפ. בסרטון הנשיא קורא לצופים להשתתף "בהגרלת קריפטו" בהשתתפות מאסק, שהיקפה 20 מיליון דולר.
איך משתתפים? נכנסים ללינק שמוביל לדומיין מזויף שבו נגבה כספם של הקונים התמימים. זו דוגמה אחת מתוך עשרות דומיינים נוספים המשתמשים להונאה - חלקם תחת שירותי רישום פרטיים כמו Nicenic, שמקשה על איתור בעלי האתר.
לדברי אבי דיין, מייסד ומנכל ביטקוין צ'יינג', תרגיל עוקץ נפוץ לא פחות הוא זירות המסחר הפיקטיביות. הקורבן במקרים האלה נמצא על הכוונת של "יועץ השקעות" שהגיע אליו דרך הרשתות החברתיות. הנוכל מציג נוסחאות להשקעות ואחוזי תשואה דמיוניים המגובים בדו"חות הצלחה מזויפים. בשלב הראשון הקורבן מתבקש להעביר סכום ראשוני לכתובת שנראית לגיטימית שמקושרת לבורסה שנראית אמיתית.
אחרי שהפיתיון נבלע הקורבן מפקיד סכומי קריפטו נוספים ורואה לכאורה רווחים נאים עד שהוא מבקש למשוך כספים. בשלב הזה הוא מגלה שהעולם אכזר: הוא נדרש לשלם מס לרשויות בחו"ל ורק לאחר מכן הכסף כביכול מועבר אליו. אלא שהכסף לא באמת מגיע ליעד. לקינוח, הקורבן מקבל פנייה מעו"ד שמתמחה בהשבת כספי קריפטו אבודים. נחשו מה קורה עם התשלום שמועבר ל"מומחה" תמורת עבודתו.
"איום משמעותי"
“אנו עדים לשינוי משמעותי בשיטות הפעולה של נוכלים ברשת. אם בעבר הם הסתמכו על אתרים מזויפים ותמונות ערוכות, היום הם משתמשים בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות כדי ליצור דמויות וירטואליות שנראות ונשמעות בדיוק כמו המקור", אומר יואב קרן, מנכ"ל BrandShield, "זהו איום משמעותי, שמקשה על המשתמשים להבחין בין אמיתי למזויף". לדבריו האלגוריתמים של הרשתות החברתיות, שנותנים העדפה לדמות מוכרת ומעוררת עניין, תורמים להפצה המהירה של התכנים, לעיתים קרובות בלי שהמשתמשים טורחים לבדוק את אמינותם.
לדברי דיין, "אנשים פשוט מכניסים לשם כסף ולא מבינים שהכל פשוט פייק אחד גדול. קשה מאוד להעיר את האנשים האלה מהאשליה שהם נמצאים בה. בגלל שאנחנו מפעילים שירות פרונטלי אנחנו יכולים לדבר עם האנשים ולהזהיר אותם. אני רואה בן אדם מול העיניים. בשבילי זו לא עוד טרנזקציה".
אולי בגלל תרגילי העוקץ האלה האדם הממוצע נוטה לחשוש מלהכניס את הכסף שלו להשקעות כאלה.
"אנחנו בהחלט מרגישים את החשש הזה מצד לקוחות. אבל זה ההבדל בין לשים את הכסף בבורסה לבין להחזיק אותו בארנק פרטי. כאשר אתה שם את הכסף שלך אצל צד שלישי הסיכויים שיפרצו לכסף הרבה יותר גבוהים מאשר שיפרצו לארנק הפרטי שלך. אני במקצוע הזה כבר שמונה שנים ועוד לא יצא לראות פעם אחת שפרצו למישהו לארנק בטלפון".
אין רגולציה
הבעיה של תחום הקריפטו בישראל היא לא רק לגיטימציה. בישראל אין רגולציה שמספקת כללי משחק ברורים לפעילות קריפטו. אין מדיניות מיסוי ברורה שהיתה מאפשרת לשלם בקריפטו לרשויות המס, להשקיע בחברות או להעניק אופציות לעובדים. הבנקים הישראלים לא תומכים בעסקאות קריפטו ומערימים קשיים ונראה שלבנק ישראל, לרשות המיסים או לרשות לניירות ערך לא אצה הדרך להסדיר את התחום.
בעקבות דו"ח מבקר המדינה שמצא לאחרונה שהמדינה מפסידה מיליארדי שקלים בגלל אי מיסוי עסקאות קריפטו, רשות המיסים פרסמה תזכיר חוק שמציע לסווג קריפטו כנכס, שהרווחים עליו חייבים במס רווחי הון ומשרד האוצר פרסם טיוטת תקנות, שיאפשרו להטיל מס על גופים שסוחרים בקריפטו.
בשבוע שעבר התקיים דיון בעניין בוועדת המשנה לבינה מלאכותית ולטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, היא מהח"כים הבודדים שמנסים לקדם את הרגולציה בקריפטו. בישיבה היא הזכירה לנוכחים שהממשלה הקודמת גיבשה מדיניות לקידום האסדרה בשוק הקריפטו. שנתיים לאחר מכן, כך עולה מדבריהם של נציגי משרדי הממשלה בדיון - לא חלה התקדמות בנושא.
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, התריע שבהיעדר הסדרה חברות בלוקצ'יין עוזבות את ישראל אחת אחרי השנייה ורבע מהן כבר לא מגייסות עובדים בישראל. יובל רואש, מנכ"ל חברת המסחר בקריפטו Bits of Gold סיפר על התלאות שהבנקים מעבירים את לקוחותיו. דיין מביטקויין צ'יינג' סיפר שהוא ממתין זה שבע שנים לקבלת רישיון מרשות שוק ההון.
המדינה לא יודעת כמה ישראלים מחזיקים בקריפטו
נציגי משרדי הממשלה, כך אפשר היה להתרשם, מצדדים בבנקים. אילנית מדמוני, מנהלת יחידת החדשנות בטכנולוגיה פיננסית בבנק ישראל, אמרה כי החשש העיקרי של הבנקים הוא שמסחר בקריפטו ישמש להלבנת הון. חובב אלסטר מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר אמר: "זה עניין של ניהול סיכונים. יש סיכונים בקריסות של חברות קריפטו וזה יכול לפגוע בצרכן". וכך מתנהלת ספק-רפורמה בעצלתיים.
וגם המעקב אחרי כמות המחזיקים בארנקי קריפטו בישראל לוקה בחסר ובחוסר עקביות: לפי נתוני בנק ישראל מדובר כ-60 אלף ישראלים מחזיקים בארנקי קריפטו, שלפי ההערכות מחזיקים בסכום כולל של כמיליארד דולר וחצי. לעומת זאת, דו"ח מבקר המדינה מצטט הערכות של משרד האוצר על כ-200 אלף בעלי ארנקים. הערכות רשות המיסים עומדות על על כ-500 אלף ישראלים שמנהלים ארנקי קריפטו. רואש אמר בדיון בכנסת שלחברה שלו יש יותר מ-250 אלף לקוחות ישראלים והעריך שמספר בעלי הארנקים מגיע ל-600 אלף. יהיה המספר אשר יהיה, מדובר באנשים שהמדינה צריכה להתחשב בהם.
"אי אפשר לקנות ביטקוין באשראי אז אנשים קונים פה במזומן"
הביטקוין צ'יינג' הראשון נפתח ב-2017, אז, לדברי דיין, שער הביטקוין עמד על 7,000 שקל. היום הוא עומד על כ-300 אלף שקל, תלוי במסחר ובהצהרות טראמפ.
שוק הקריפטו הוא מאוד תנודתי. אתם מרגישים את זה אצלכם? אנשים מגיבים לתנודות בשוק?
"בגלל שיש לנו סניפים פיזיים אז אנחנו מאוד מאוד מחוברים לשוק. אנחנו רואים את האנשים, אנחנו מבינים למה אנשים קונים ולמה הם מוכרים. יש אנשים שברגע שהביטקוין קופץ הם באים למכור ויש כאלה שכשהם שומעים בחדשות שהביטקוין מטפס, אז הם באים לקנות".
אבי דייןצילום - יח"צאיך זה שאנשים עדיין קונים קריפטו באמצעות הפקדת מזומן ולא קונים אונליין?
"אנשים עדיין רוצים לבצע פעולות בעזרת נציג שירות. אנחנו משרתים גם ותיקים בתחום, ולא רק לאנשים שעושים את הצעד הראשון. רוב הלקוחות שלנו הם גם סוחרים בבורסות קריפטו. המון ישראלים מחזיקים חשבונות בבורסת בייננס למשל. אבל חברות האשראי חסמו את האפשרות לרכוש באשראי מהבורסה הזו. אז אצלנו אפשר לבוא עם מזומן, עד 5,000 שקל לפעולה, להכניס את הסכום לכספומט ולטעון את החשבון שלך בבייננס. ואם עשית איזה טרייד טוב, אהלן וסהלן, בוא תמכור את הביטקוין לכספומט ותמשוך מזומן על המקום בלי להסתבך עם בנקים".
הבנקים טוענים שהם חוששים בעיקר מהלבנת הון באמצעות קריפטו. איך אפשר להתמודד עם זה?
"כשהקמתי את העסק קבעתי שני חוקים: קודם כל אין אנונימיות - מי שנכנס מציג תעודה מזהה אחת לפחות. והדבר השני - עד 10 אלף שקל ביום, עד 20 אלף שקל בשבוע ועד 30 אלף שקל בחודש. שאנשים לא יבואו עם מזוודות של כסף".
יש לחצים להעביר דרככם סכומים יותר גדולים?
"בוודאי. אנחנו מסרבים עשרות פעמים ביום. מי שמחפש עסקאות של הלבנת הון - זה לא המקום בשבילו. יש מספיק מקומות אחרים, בטלגרם למשל. הערכה גסה שלי, יש שם עשרות מיליוני שקלים ביום - בשחור מתחת לרדאר. אבל יש שם עקיצות מפה ועד להודעה חדשה - רק זה יכול למלא כתבה שלמה".
