ענף המחשוב הקוונטי בישראל הולך וצובר תנופה, סכומי הכסף ממשקיעים זרים הולך וגדל, ולפי הערכות מגורמים בתחום במהלך 2025 יושקעו בישראל קרוב למיליארד דולר בתחום הקוונטום. היום מדווחת חברת התוכנה הקוונטית קלאסיק על גיוס של 110 מיליון דולר בסבב גיוס C, סבב ההשקעה הגדול בעולם של חברת תוכנה קוונטית. עד כה גייסה החברה 64 מיליון דולר, והגיוס הנוכחי מביא את סך ההון שגייסה ל-173 מיליון דולר. לפי הערכות שהגיעו ל-ynet, שווי החברה בגיוס הנוכחי נקבע ל-600 מיליון דולר.
למעשה, מה שנחשף היום הוא רק חלק ראשון מסבב הגיוס. החברה עצמה ציינה כי משקיעים אסטרטגיים נוספים השתתפו בסבב, והם יוכרזו בהמשך. לפי ההערכות, לאחר הצטרפות המשקיעים האסטרטגיים ייקבע סופית שווי החברה.
חברת הקוונטום הישראלית הגדולה ביותר היא קוונטום משינס (Quantum Machines), שפיתחה מערכות שליטה ובקרה למחשבים קוונטיים. החברה הודיעה בפברואר השנה על גיוס של 170 מיליון דולר, מה שהביא את סך ההשקעות בה ל-280 מיליון דולר. לפי הערכה שפורסמה בגלובס, שווי החברה נקבע ל-670 מיליון דולר. אף שלא מדובר בחברות מתחרות, נוצר בפועל המרוץ לתואר "יוניקורן הקוונטום הישראלי הראשון", כלומר לחברה שתהיה הראשונה לחצות את שווי מיליארד הדולר. שאר חברות הקוונטום הישראליות משתרכות הרחק מאחור עם גיוסי הון בהיקף עשרות מיליוני דולר בלבד.
לא מדובר כמובן ביוקרה בלבד. לשתי החברות, וגם לחברות קוונטום ישראליות נוספות, יש מקום משמעותי במפת הקוונטום הבינלאומית. מדובר במחשבים בעלי עוצמה הגדולה לאין שיעור מהמחשבים החזקים ביותר שקיימים כיום. הטכנולוגיה אמנם נמצאת בחיתוליה אבל בתוך מספר שנים השוק צפוי לזנק בדומה לשוק ה-AI, ולכן החברות הישראליות עושות מאמץ לתפוס בו מקום מרכזי.
קלאסיק מפתחת תוכנה למחשבים קוונטיים, מעין Windows עבור המחשבים האלה. קלאסיק התאימה את התוכנה למרבית המחשבים הקוונטיים הקיימים כיום, ורבות מעסקאות המחשוב הקוונטי כיום משלבות אותה כחלק מהעסקה, מה שמביא אותה לנתח שוק משמעותי כבר כיום. היא מתחרה בתוכנה של IBM (קיסקיט) בלי רגשי נחיתות, והסטארטאפים האחרים בעולם בתחום זה קטנים ממנה משמעותית.
את סבב הגיוס בקלאסיק הובילה קרן Entrée Capital. מדובר בקרן שהשקיעה בחברה מיומה הראשון בשלב הפרה-סיד, ובהמשך הצליחה לסחוף בעקבותיה משקיעים רבים בתחום שנראה עתיר סיכונים עד לפני שנים בודדות. המשקיעים החדשים בסבב הנוכחי הם קרן ההון סיכון האמריקנית הענקית נורווסט (Norwest Venture Partners – NVP), שפועלת בישראל כבר שנים רבות אך משקיעה לראשונה בקוונטום; קרן נייטדראגון (NightDragon) של דייב דה-וולט, שהיה מנכ"ל חברת הסייבר מקאפי ויו"ר חברת הסייבר FireEye ועד היום השקיע רק בחברות סייבר; קרן המילטון ליין, שהיא גוף השקעות פיננסיות אמריקני בהיקף של 900 מיליון דולר עם פעילות נרחבת בישראל; Qbeat הישראלית, קרן חדשה שמתמחה בחברות קוונטום בלבד; וקרן ההשקעות המוסדית של חברת כלל.
המשקיעים האלה הצטרפו למשקיעים הקיימים – הקרן הבנקאית האיטלקית Neva SGR, קרן הדיפטק הישראלית IN Venture, קרן הסייבר Team8, קרן Wing Venture Capital האמריקנית, קרן ה-CVC Samsung Next, בנק HSBC וקרן ההשקעות של הפניקס. עם משקיעי החברה נמנות גם דמויות מובילות בענף הטכנולוגיה כמו ליפ-בו טאן, מנכ״ל אינטל.
ניר מינרבי, מנכ"ל קלאסיק ומייסד שותף, אומר בשיחה עם ynet שהמטרה של הגיוס כעת היא להאיץ את קצב החדירה של החברה בשווקים העולמיים לקראת הזינוק הצפוי בתחום בשנים הבאות. "תהיה תחרות משמעותית בתחום שלנו בעתיד, השכבה של התוכנה במחשוב הקוונטי היא אסטרטגית לכולם. השאלה מבחינתי היא איפה אנחנו נהיה כשהתחרות הזו תתחזק, ולכן עכשיו צריך לגייס ולרוץ מהר", הוא אומר. "ההטמעה העמוקה הזאת לפני שהשוק הזה מתפוצץ היא קריטית, כדי להפעיל את מנועי הצמיחה האלה".
בריאיון לביזנס אינסיידר אמר ד"ר אריק גארסל, מנהל השיווק הטכנולוגי של קלאסיק בארה"ב: "בתעשייה מדברים הרבה על מתי יהיה לנו 'רגע ה-ChatGPT', שבו כולם יסובבו את הראש ויגידו: 'הו, הטכנולוגיה הזאת קיימת!'. זה הולך לעשות הרבה רעש - אנחנו רק רוצים להיות מוכנים".
קלאסיק הוקמה ב-2020 על ידי מינרבי, אמיר נוה, סמנכ"ל המוצר, וד"ר יהודה נוה, סמנכ"ל הטכנולוגיות. מינרבי ונוה הם בוגרי תוכנית תלפיות, וד"ר יהודה נוה הוא יוצא מרכז המחקר של IBM בחיפה. קלאסיק פיתחה את מערכת ההפעלה למחשבים קוונטיים, שמאפשרת לכל ארגון, גם אם אינו מעסיק מומחי מחשוב קוונטי, לפתח אפליקציות קוונטיות שאינן תלויות בסוג המחשב או בהבנת הפיזיקה שמאחוריו.
לקלאסיק יש מספר גדול של לקוחות, ובהם רולס-רויס, BMW, הבנקים HSBC ו-Citi, טושיבה, דלויט ועוד, חברות Fortune 500 בתחומי הפיננסים, הפארמה, האנרגיה ועוד, וכן גופים ממשלתיים, ביטחוניים ואקדמיים. "אנחנו רואים הזדמנות כרגע להפוך לסטנדרט, ולוודא שכל מי שעובד במכשור קוונטי היום ובעתיד יעבוד איתנו", אומר מינרבי. לדבריו, החברה מתכוונת להרחיב את מאמצי המכירות בארה"ב, בריטניה ואירופה ולפתוח משרדי מכירות מקומיים. כמו כן, היא תאיץ את מאמצי המחקר והפיתוח. "אנחנו צריכים להיות מאוד אגרסיביים בנוגע לעמידה ביעדים הטכנולוגיים והעסקיים, וגם להיות שמרניים בכל הקשור בטיימינג", אומר מינרבי.
בינתיים, היקף ההכנסות (ARR) של קלאסיק נמצא בתחום המיליונים הבודדים, בעיקר בשל העובדה שהלקוחות עדיין מתנסים בטכנולוגיה - אבל היא לא נמצאת בשימוש עסקי. עם הזינוק הצפוי בשוק, הכנסות החברה צפויות לזנק גם הן. החברה מתכננת לגייס עובדים חדשים ולהכפיל את מספר העובדים לכ-130.
התחושה שלך היא שענף הקוונטום הישראלי צומח להיות גורם משמעותי בתחום הזה בעולם?
"כן. אם אתה בוחן את הסיטואציה של לפני ארבע או חמש שנים, כשרק הצוות של IBM וקוונטום מאשינס היו קיימים כאן, אז היום יש לך פה הרבה חברות בכל השכבות של ה-Stack, כולל חמש חברות חומרה. יש כאן כמה מהחברות הרב-לאומיות שפתחו פה פעילות מיחשוב קוונטי, הרבה קרה. אם אתה מסתכל על האקוסיסטם הישראלי, ה'האב' הקוונטי פה, אתה לא תמצא הרבה כאלה בעולם".
אבי אייל, שותף מנהל בקרן אנטרה (Entrée Capital) שהובילה את הגיוס, הוסיף לאחר ההודעה על הגיוס: “מחשוב קוונטי מתקדם בקצב מהיר, וקלאסיק ביססה את עצמה כמובילה הברורה בקטגוריית התוכנה הקוונטית". קרן אנטרה הייתה הראשונה להשקיע בקלאסיק עוד ב-2018, ומאז השקיעה בעוד שש חברות בתחומי הקוונטום, נתון שמציב אותה במקום השלישי במספר ההשקעות בחברות כאלה בעולם.
דייב דה-וולט, מייסד ומנכ"ל קרן נייטדראגון, אמר: "מחשוב קוונטי הוא אחד השינויים הטכנולוגיים העמוקים ביותר של זמננו - בדומה לשחר האינטרנט. קלאסיק נמצאת בלב המהפכה הזו, והיא הופכת את ההבטחה של הקוונטום לפתרונות מעשיים, מאובטחים וניתנים להרחבה. עם ההשקעה הזו אנו תומכים בצוות שלא רק בונה תוכנה אלא גם מעצב את עתיד החדשנות והאבטחה הגלובלית".
