לאור הכרזת רשתות קואופ באיטליה ובריטניה שלא ימכרו מוצרים מישראל: חקלאים ויצואני מזון ישראלים מספרים על חרם שהולך ומתרחב באירופה על תוצרת ישראלית שמשווקת שם, שמחלחל גם לגרמניה - מדינה שבדרך כלל תומכת ולרוב גם חוששת להחרים תוצרת מהארץ. קולות דומים נשמעים מאחורי הקלעים גם ברשתות כמו וייטרוז הבריטית ואלדי הגרמנית ומגיעים אפילו ליפן.
"בשבועיים האחרונים גם בגרמניה יש קולות מתגברים שקוראים לחרם ושם זה עוד לא היה", אמר ל-ynet יצואן תפוחי אדמה. "כבר חודש וחצי שאלדי עושה כל מאמץ שלא לקנות מאיתנו".
חקלאי אחר אמר ל-ynet ש"אנחנו מוכרים לחברות אריזה, שהן אלה שמשווקות לרשתות את המוצר הארוז. האורז שלי בגרמניה אמר לי, 'שמע, אני אוהב אתכם, אני צריך את המוצר שלכם, אני מכיר אתכם המון שנים, אני מכיר את החקלאים הישראלים, באמת, אני איתכם, אבל אומר לי הקניין של הרשת, קשה לי לשים Produce of Israel על המדף כשהעיתון יוצא בכותרת 'ג'נוסייד', זה מתחיל להעיק עלינו'. אני מבין אותם, אבל הגרמנים עדיין איתנו, הם עדיין עמדו בתוכניות וקנו".
עופר לוין, יצואן תוצרת חקלאית, אמר ל-ynet כי "בשבועות האחרונים יש שינוי אווירה מאוד רציני נגדנו בגרמניה, בעקבות דעת הקהל לגבי המלחמה בעזה. אנחנו נמצאים כעת בסוף המכירה שם ונרמז לנו שלא ימכרו אותנו יותר באלדי. כששואלים למה, הם אומרים לנו שאי אפשר יותר להכניס תוצרת ישראל לאלדי, כי 'יש תוצרת מקומית חדשה'. כשאתה שואל אותם לעומק, אתה מגלה שזאת לא הסיבה. הסיבה היא פוליטית. באלדי הוחלט לכאורה להפסיק להשתמש בתוצרת ישראל על המדפים".
בלגיה מחרימה למעט תפו"א לא מסומנים, שבדיה כבר לא קונה מישראל
לוין מסביר כי "זה התחיל בבלגיה שם אמרו לנו שלא ימכרו יותר תוצרת ישראלית, כי החוק באיחוד האירופי מחייב שעל המדף יוצג שלט שבו כתובה ארץ מקור התוצרת ויש קונים שמפזרים להם את הסחורה בגלל זה. לעומת זאת, תפוחי אדמה קטנטנים, שאורזים אותה בצורה אחרת שבה החוק לא מחייב לרשום את ארץ המוצא, הם ממשיכים לקנות מאיתנו בצורה מאוד אינטנסיבית. זאת אומרת, זה ברור שזה פוליטי לחלוטין".
יש עוד מדינות שמחרימות?
"בשבדיה, רשת איקה לא קונה תוצרת ישראלית כבר אולי ארבע או חמש שנים, בנורבגיה לא קונים בכלל תוצרת ישראלית. מהשנה שעברה - הגבול שם סגור לחלוטין לתוצרת ישראלית וזה הולך ומתחזק בכל רחבי אירופה".
"הלקוחות הכי גדולים בתפו"א הם הגרמנים. בגרמניה אמרו לי שאם זה יימשך ככה בשנה הבאה, לא בטוח שנוכל להתחיל את העונה איתך", מספר לוין. "זאת פחות או יותר האמירה כרגע. וזה עוד בגרמניה שהיא אוהדת גדולה של ישראל, לעומת כל האחרים. אנחנו משווקים לרשת בשם קאופלנד, שיש לנו בלעדיות איתה למשך חודשיים בשנה. אז אני מניח שהם לא יוכלו לקבל החלטה לא לייבא מאיתנו במהלך העונה, אבל אם המצב יימשך והם יצטרכו לקבל החלטות בין הקיץ הזה לחורף הבא, הם יוכלו בקלות להגיד, אנחנו לא לוקחים תוצרת ישראלית ופותחים את זה לתוצרת מצרים. וזה למרות שהמסחר בענפים האלה שמרני וכל אחד עובד עם הספקים שלו: ידוע בשוק, שמצרים מוכרת לרשתות רבה ואדקה, ואנחנו מוכרים לאלדי ולקאופלנד והאיזון הזה טוב לכולם. בסופו של דבר, בתפוחי אדמה, הלקוח הכי גדול של ישראל זה גרמניה. בלידל צרפת עצרו לי תוכנית בגלל המצב, אבל בצרפת אנחנו בהיקפים קטנים. אבל כן יש עומס גדול של הפוליטיקה על המסחר - כי דעת הקהל חשובה".
חשש למכור תוצרת ישראל גם ביפן
משווק פירות שמייצא אבוקדו, הדרים ופלפלים גם לרשתות קואופ (דרך מתווכים) במדינות מערב אירופה, אמר ל-ynet: "אנחנו שומעים מכל הלקוחות שלנו שזה ילך ויהיה יותר מורכב. אנחנו שומעים את זה כבר שנה וזה היה מתחת לרדאר פה ושם וככל שהזמן עובר והחדשות מעזה לא מפסיקות לצאת, אז המצב ילך ויהיה יותר קשה".
אתם שומעים את זה בכל השווקים אליהם אתם מייצאים?
"כן אנחנו מייצאים למערב, מרכז ומזרח אירופה כולל רוסיה. במזרח אירופה זה פחות נוכח. אנחנו מייצאים גם לארה"ב ולקנדה ואפילו מיפן שמענו את זה".
מה שמעתם מיפן?
"לקוח יפני אומר לנו שצריך להיות זהירים עם שליחת מוצרים ישראלים ליפן, כי היום התפיסה של החברה ביפן למוצרים ישראלים, הופכת להיות בעייתית".
משווק לקואופ: "זאת הרשת היחידה שעושה בלגן בגלוי"
יניב יבלונקה, מנכ"ל חברת יפרו, הוא יצואן שעובד עם רשתות קואופ שיצאו היום בחרם רשמי על מוצרים מישראל. הוא ייצא ירקות אחרים עד לפני שנתיים וכיום מייצא תפו"א. יפרו ייצאה בעונת 2025 כ-50 אלף טונות תפו"א ל-11 מדינות ו-75 לקוחות קמעונאים, סיטונאים, מפעלים ואורזים באירופה, כשהייצוא מישראל הוא סביב 200-220 אלף טונות.
"אני מוכר תפו"א בקואופ בריטניה, שוויץ ונורבגיה", הוא מספר. "החקלאים הישראלים וחברות הייצוא לא מוכרים ישירות לרשת אלא לחברות שאורזות וממתגות את המוצרים. אנחנו מוכרים מה שנקרא חומר גלם, זאת אומרת, בתי האריזה מקבלים מאיתנו תוצרת שהיא אפילו לא שטופה והם ממיינים ומספקים לרשת".
לדבריו, "יש חרם שנעשה בשתי דרכים, אני למוד קרבות כבר, אז אני יודע: דרך אחת היא שהרשת אומרת לבתי אריזה בשקט, אל תביאו לי סחורה מישראל, כי אני לא רוצה BDS פה. לא רוצים כאב ראש, לא רוצים פה בלאגנים. תביאו ממרוקו ומצרים. מבין הרשתות שאני עובד איתן, קו-אופ זו הרשת היחידה ב-20 ומשהו שנה שאני עוסק בזה, שבאה ואומרת קבל עם ועדה, בגלוי, אנחנו לא רוצים לקנות מישראל. זאת הדרך השנייה. כשעשו לי את זה אחרי מבצע חומת מגן, הלכנו לשגרירות בלונדון, עשינו רעש שזה חרם, והם התקפלו וקנו. היום יש להם יותר כוח עלינו, כי הייצוא מישראל הוא לא העיקרי, הם לא צריכים אותנו, יש להם חלופות ממצרים וממדינות נוספות, אז יותר קל להם לנגח אותנו".
מה קרה בקואופ?
סוגיית החרם על תוצרת ישראלית אינה חדשה, אבל היא צצה שוב היום כשקואופ באיטליה וקואופ בבריטניה הודיעו שיחרימו מוצרים מישראל. קואופ זה שם של מספר רשתות באירופה, בין היתר בשוויץ ונורבגיה, שמהוות קואופרטיב של משווקים וצרכנים. זאת רשת בבעלות שונה בכל מדינה אך ברור שיש שיתוף פעולה יחצ"ני פה בין איטליה לבריטניה.
קואופ אלאנזה (הברית הקואופרטיבית) שמנוהלת מבולוניה, איטליה, החליטה להסיר מהמדפים ב-350 סניפיה כמה מוצרים מישראל, כולל טחינה אחוה, בקבוקי מילוי של סודה סטרים ובוטנים ולמכור את המוצר קולה עזה, משקה בטעם קולה עם דגל פלסטין ענק על אריזתו.
"אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לאלימות שמחריבה את רצועת עזה", הסביר הקואופרטיב בהודעת יחסי ציבור שפרסם, "העמדה שלנו היא תמיכה באזרחים ובקשה להפסקה מיידית של הפעילות הצבאית". כמו כן כתבו שהם מתנגדים לחסימת סיוע הומניטרי לעזה על-ידי ממשלת ישראל, למרות שהסיוע נכנס לרצועה באמצעות ישראל.
קואופ איטליה בעצם הצטרפה כך לקמפיין קואופ עבור הפליטים, קמפיין התרמה שתומך באזרחים שנמלטים מעימותים בעזה, לבנון, אוקאינה וסודן.
במקביל היא הכניסה לסניפיה את קולה עזה, משקה בטעם קולה עם דגל הרשות הפלסטינית בחזיתו, שהחל להימכר ב-2023 על ידי קבוצה של פלסטינים צעירים, כדי לממן פרויקטים כמו בנייה מחדש של בי"ח בצפון הרצועה. הסלוגן שלו הוא: "טעם החופש".
רשתות הקואופ הן במקור בעלות נטייה שמאלית כפי שהיתה בעבר, כלומר קואופרציה - שיתוף פעולה בין חקלאים, יצרנים ואיגודי צרכנים.
גם קואופ בריטניה, רשת קואופרטיבית שקמה במנצ'סטר, הודיעה במקביל שתחרים ולא תקנה יותר מוצרים ורכיבים מ-17 מדינות כולל ישראל, אפגניסטן, בלארוס, איראן, לוב, תימן, קונגו, צפון קוריאה, סומליה וסוריה, בהן מתקיימת פגיעה בזכויות אדם והפרת המשפט הבינלאומי, שהוכרה בעולם.
החברה כבר לא מוכרת באלפי סניפיה וודקה מרוסיה ומנגו ממאלי, במטרה "לבנות שלום". היא לא תמכור מעתה גזר מישראל, כך מסרה. מוקדם יותר השנה אקטיביסטים פרו פלסטיניים העיפו אבוקדו, חומוס ותמרים מהמדפים בווייטרוז, כי יובאו מישראל. הרבה קודם לכן, טסקו, רשת המזון הכי גדולה בבריטניה, החלה להחרים מוצרים מהתנחלויות וכך גם רשתות בצרפת.
מטחינה אחוה נמסר בתגובה: "אנו עובדים עם קואופ דרך מפיצים מקומיים. למעשה מאז 7 באוקטובר 2023 אנחנו חווים קשיים בייצוא מוצרי המפעל למספר רשתות באירופה. יחד עם זאת, אנו גאים בישראליות שלנו ובהיותנו מפעל ישראלי וותיק ונמשיך להשקיע מאמצים בייצוא מוצרינו בגאווה".
הסיבה היא לא רק הימשכות המלחמה בעזה. כי בחלק מהמדינות החרם החל הרבה קודם לכן. לדבריו, "נפגשתי עם האורז של רשת קו-אופ בנורבגיה בחמישי לאוקטובר 2023. בשבועיים שאחרי שביעי לאוקטובר ביטלו לי את העסקה. זה לא חדש שהרשת הזאת מתהפכת עלינו. כלומר, זה לא רעם ביום בהיר. השנה כבר לא הייתה לי תוכנית אספקה איתם וזה לא הפתיע אותי שהוחלט להחרים בבריטניה ואיטליה משום שהם לא קנו ממני גם בשנה שעברה".
גם קואופ בשוויץ מחרימה?
"בשוויץ הפסיקו לקנות מישראל לפני 6-5 שנים. הם מצאו מקורות אחרים. זה לא במוצהר בגלל פוליטיקה, אבל אחרי כל מבצע צבאי בעזה: צוק איתן, חומת מגן, עמוד ענן, תמיד היו לנו צרות. גם בנורבגיה, גם באנגליה וגם בשווייץ. באיטליה אני פחות עובד איתם".
מהן המדינות הכי קשות לישראל?
"ב-8 אוקטובר 2023, ביטלתי את כל הזמנת הזרעים שלי לגידולים שאני מגדל למדינות כמו בלגיה, נורבגיה ואירלנד, כי היה לי ברור שזה הולך להתבטל. כל פעם שיש אירוע ביטחוני בישראל, אנחנו מאבדים את העסקאות שם, באופן קבוע. בנורבגיה ובלגיה אלה היו עסקאות גדולות. באירלנד פחות. אם אני מייצא 50 אלף טון - 600-500 מתוך זה היו לאירלנד וזה זניח. אני יודע שיש יצואנים אחרים של צנונית ופרי הדר שנפגעו באירלנד".
"למרות שאנחנו מגדלים בעוטף עזה, בנגב, בשטח ישראל, לא ביו"ש ולא ברמת הגולן - זה לא תמיד עוזר. יש לי תיק מוכן בשליפה, כל פעם שמתחיל מבצע, אני שולף אותו עם מפות של האו"ם, ואיפה הקו הירוק, ונ"צ וקואורדינטות במפה, להראות להם שהסחורה גדלה בישראל, לא בשטח כבוש, לפעמים זה עוזר, לפעמים לא"
ובשאר האי הבריטי?
"באנגליה, אני חייב להגיד, היה לנו שקט יחסי ב-2024 וגם ב-2025. זה רק התחיל בחודש האחרון. לעומת זאת, באירלנד היה לי אירוע BDS ששפכו סחורה על הרצפה מחוץ לחנות לפני כמה שנים. בנורבגיה, לפני שנה לא מכרנו קילו. והם היו צריכים סחורה, הייתה שנה בחוסר, היה לנו מוצר טוב, הם רצו אותו. האורזים אמרו לנו: 'אנחנו צריכים את המוצר שלכם, והרשת לא הסכימה'. בבלגיה חוששים לסמן סחורה כישראלית כי יש באיחוד האירופי חובת סימון מוצרים.
"למרות שאנחנו מגדלים בעוטף עזה, בנגב, בשטח ישראל, לא ביו"ש ולא ברמת הגולן - זה לא תמיד עוזר. יש לי תיק מוכן בשליפה, כל פעם שמתחיל מבצע, אני שולף אותו עם מפות של האו"ם, ואיפה הקו הירוק, ונ"צ וקואורדינטות במפה, להראות להם שהסחורה גדלה בישראל, לא בשטח כבוש, לפעמים זה עוזר, לפעמים לא".
מה עם הולנד, ספרד?
"גם בהולנד יש לנו בעיות, אבל בהולנד זה יותר ביזנס נטו. כשהם קצרים בסחורה חקלאית, אז הפוליטיקה נדחקת הצידה והם פונים אלינו. ספרד היא נושא רגיש. ספרד זו המדינה שאני מוכר לה הכי הרבה בשנתיים האחרונות. יש שם עסקאות טובות לחקלאים, אבל אני חושש שאנחנו חיים על זמן שאול בספרד. זה עובד, המוצר שלנו טוב, הרשת מרוצה מהמוצר, אבל אנחנו מחכים שיקום בבוקר הקניין של הרשת ויודיע לאורזים, זהו, סטופ, לא רוצה יותר ישראל. זה יגיע, אני מקווה שלא, אבל זה באוויר".
לדבריו, "כרגע לא היה תרגום של הפוליטיקה והאנטי-ישראליות ברחוב הספרדי ובממשלה הספרדית לפן המסחרי אצל הרשתות. ייתכן שזה גם קשור לכך שהמוצר שאני מוכר שם הוא בתפזורת ואז הוא מייתר את בעיית סימון ארץ המוצא. אני חושב שזאת אחת הסיבות שיש לי שקט בספרד. לכאורה העלמנו את הבעיה, אבל זה מרחף מעלינו בכל אירופה".
הגידול בעוטף עזה נפגע, אוניות ברחו מישראל
תפוחי האדמה מישראל נחשבים למוצר פרימיום. "אם לרשת טסקו בבריטניה יש 12 או 13 קווי תפוחי אדמה על המדף, אנחנו מספקים אחד מהם ועדיין יש להם תשעה או עשרה קווים מקומיים, מאחסון, הם גם נראים בהתאם, הם יותר זולים. אנחנו הולכים לפרימיום, לגורמה, כי תפוח אדמה ישראלי עולה 700 יורו לטונה ותפוח אדמה מקומי עולה 200-300 יורו לטונה. בנוסף, אנחנו נמכרים רק במרץ עד יוני, כשהסחורה המקומית כבר לא מחזיקה בקירור והסחורה החדשה עוד לא מוכנה. יש לנו חלון של שלושה חודשים".
הבעיה הפוליטית, היא רק אחת הבעיות שהיצואנים מתמודדים עמן בעקבות מצב המלחמה: "למשל, ביום שישי כשתקפו באיראן, הפליגה לנו אונייה לרוטרדם ובריטניה והשאירה את המטען על הרציף באשדוד, כי היא ברחה מהארץ, מסיבות ביטחוניות. בנוסף, כל הגידול הוא בעוטף עזה, שעובד 'חצי כוח' - במשך שנה וחצי יש גם מגדלים שלא איתנו היום. החרם הפוליטי הוא כבר הקש שאולי שישבור את גב הגמל. אנחנו הטרף הקל כי מדינת המוצא מודגשת לצד המוצר".
