יוטיוב תשלם 24.5 מיליון דולר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולתובעים נוספים במסגרת הסדר שסיים את התביעה הייצוגית שהגיש לאחר שהחשבון שלו הושעה בינואר 2021 בעקבות אירועי הקפיטול. על פי מסמך ההסדר שהוגש לבית המשפט בקליפורניה, 22 מיליון דולר מהסכום יועברו לפי הנחיית טראמפ ל-Trust for the National Mall, הקרן שמתחזקת את שדרת "המול" הלאומי בוושינגטון, וכן לסיוע בהקמת אולם נשפים בבית הלבן.
מהמסמך עולה כי פרויקט הבנייה בבית הלבן מוערך בכ-200 מיליון דולר. האולם המפואר צפוי להתפרס על פני שטח של 8.4 דונמים - כמעט פי עשרה מאולם אירועים ממוצע בישראל, או שני מגרשי כדורגל סטנדרטיים. יתרת 2.5 מיליון דולר מהסכם הפשרה תחולק בין יתר התובעים שהצטרפו לתביעה שהוגשה ב-2021, בהם הסופרת היהודיה נעמי וולף והאיגוד השמרני-האמריקני (ACU).
השעיית חשבונו של טראמפ ביוטיוב נכנסה לתוקף לאחר מהומות הקפיטול ב-6 בינואר, כשהחברה טענה כי תכנים שיפורסמו על ידו עלולים להצית אלימות נוספת. רשתות חברתיות אחרות יצאו עם צעד דומה. כחודש לאחר החסימה הגיש טראמפ תביעה נגד יוטיוב ושאר הרשתות שהשעו את חשבונותיו בטענה לצנזורה פסולה. החשבונות הוחזרו בהמשך, בשלבים שונים: הרשת החברתית X (לשעבר טוויטר) החזירה אותו לאחר רכישת החברה בידי אילון מאסק ב-2022, ומטא ויוטיוב השיבו את הגישה ב-2023.
שינוי אקלים בעמק הסיליקון
זהו ההסדר השלישי של טראמפ עם ענקיות הטכנולוגיה מאז חזרתו לבית הלבן. מוקדם יותר השנה, הסכימה מטא לשלם 25 מיליון דולר בתיק מקביל הנוגע להשעיית חשבונותיו בפייסבוק ובאינסטגרם, ו-X סיכמה בפברואר על תשלום של כ-10 מיליון דולר לסיום מחלוקת סביב ההשעיה מ-2021. במקביל חתם טראמפ גם על הסדרים מול גופי תקשורת: פרמאונט, הבעלים של ערוץ CBS, הסכימה ביולי לשלם 16 מיליון דולר בסכסוך סביב עריכת ראיון בתוכנית הדגל "60 דקות" עם קמלה האריס, ו-ABC News סיכמה בדצמבר על 15 מיליון דולר בתיק דיבה שהגיש הנשיא נגד הרשת והמגיש הבכיר שלה, ג'ורג' סטפנופולוס.
עורכי דינו של טראמפ מציגים את ההסדרים כסימן לשינוי אקלים בסיליקון ואלי מאז כניסתו לתפקיד. עו"ד ג'ון קואול, המייצג את טראמפ, הודה כי "אלמלא נבחר מחדש, היינו בבתי המשפט לנצח. כשהנשיא נבחר מחדש, הדברים פתאום נראו טוב יותר". מומחי משפט מציינים כי סיכויי תביעות מסוג זה נמוכים מאוד, שכן התיקון הראשון לחוקה מחייב את הממשל בלבד ולא גופים פרטיים. חלקם אף טענו כי החברות מנסות לקנות השפעה בבית הלבן וכי ההסדרים משקפים בעיקר שיקולים עסקיים ופוליטיים.
2 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, לורן סאנצ'ז ומארק צוקרברג בהשבעה של דונלד טראמפ
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
ההסדר עם יוטיוב משתלב גם בשינויים במדיניות הפיקוח על תכנים. בשבוע שעבר הודיעה החברה כי תחזיר חלק מיוצרי התוכן שנחסמו בשל פרסום חוזר של מידע כוזב הנוגע לקורונה או לבחירות 2020, ותקל במספר כללי אכיפה. בהיבט הפיננסי, התשלום איננו משמעותי בקנה המידה של אלפבית, חברת האם של יוטיוב, שרשמה ברבעון השני הכנסות פרסום מיוטיוב בהיקף של 9.7 מיליארד דולר.
בכירי אלפבית שוקדים בחודשים האחרונים על שיקום היחסים עם הבית הלבן, והמנכ"ל סונדר פיצ'אי ומייסד גוגל סרגיי ברין השתתפו בארוחת הערב הרשמית עם הנשיא שהתמקדה בתחום הבינה המלאכותית. בת זוגו של ברין, או כפי שטראמפ מכנה אותה, "ה-MAGA גירלפרנד" שלו, גרלין גילברט-סוטו, בירכה על ההסדר בפוסט באינסטגרם, והגדירה את הצנזורה בעבר ברשתות "תועבה". בכך תימצתה כנראה את הפרשה כולה.
ההסדרים האחרונים משרטטים את מסלול ההתקרבות הזה שבין הבית הלבן לחברות שעד לא מזמן מצאו עצמן בעימותים משפטיים איתו. על אף שבתי משפט דחו בעבר תביעות דומות - כמו זה של המגיש היהודי-אמריקני דניס פראגר, מייסד פלטפורמת PragerU, שטען כי מאות סרטוני הסברה בעלי תוכן פרו־ישראלי ושמרני סומנו והוגבלו - חברות הטק מעדיפות היום סיום מהיר של הליכים יקרים והסרת אי ודאות.
רשימת התובעים הנוספים שירוויחו מההסדר עם טראמפ משקפת היטב את קהל תומכיו שטען לאפליה בתקופת ההשעיות. הבולטת שהם היא כאמור הסופרת נעמי וולף, שבעבר נמנתה עם חוגי השמאל הליברלי בארצות הברית והפכה בשנים האחרונות לדמות בולטת במחנה השמרני. לאחר שחלק מתכניה על קוביד והבחירות ב-2020 הוסרו מיוטיוב, היא טענה כי נחסמה ממניעים פוליטיים שפגעו בפרנסתה.
ה-ACU, שגם נמצא ברשימת התובעים, טען כי יוטיוב חסמה או הגבילה סרטונים מהכנסים הרשמיים של הכנס ובכך צמצמה את חשיפת המסרים הפוליטיים שלו. יתר התובעים כללו בלוגרים, פודקסטרים ומשפיענים שמרנים שטענו לצנזורה שיטתית, וההסדר של 2.5 מיליון הדולר נועד לסיים גם את טענותיהם מבלי שיוטיוב מודה באחריות משפטית.
