"אמרתי לו שאני הולכת להיות אימא, ואז הוא התעצבן והתחיל לצעוק עליי". כך סיפרה בבית הדין לעבודה בתל אביב מסאז'יסטית שפוטרה בתחילת הריונה. לטענתה, ברגע שמנהלה שמע שהיא נושאת עובר ברחמה הוא פיטר אותה במקום אפילו ללא שימוע. השופטת ערמונית מעודד דחתה את גרסת המנהל, לפיה הפיטורים נבעו מסיבה עניינית של ביטולי משמרות, ופסקה לתובעת רבע מיליון שקל בתוספת הוצאות משפט.
בתביעה שהוגשה לבית הדין סיפרה התובעת שעלתה מאוקראינה ב-2008, כאשר לאחר גירושיה ב-2010 עברה לגור בחיפה עם ילדיה, במשמורת משותפת עם אביהם. לדבריה תחילה היא הועסקה כמוכרת בחנות בשכר נמוך, ולאחר מכן כמעסה. אצל הנתבע, מנהל ספא ברמת גן, החלה לעבוד כמסאז'יסטית באוגוסט 2017.
אלא שעבודתה שם הסתיימה לאחר כשנה בלבד, ולא בגלל הנסיעות הארוכות מחיפה לרמת גן. לטענתה היה זה בשל גילוי מנהלה על הריונה הטרי. לגרסתה בספטמבר 2018 נודע לבוס, ככל הנראה מהמזכירה שלו, שהיא בהיריון, והוא פנה אליה כדי לשאול אם זה נכון. התובעת, מצדה, אישרה את דבר ההיריון, כשלטענתה בו במקום הודיע לה מנהלה שהיא מפוטרת, כי ישולם לה המגיע לה, וכי עליה לקחת את חפציה וללכת.
עקב פיטוריה בהיריון ועילות תביעה נוספות, כגון אי עריכת שימוע ואי הפקת תלושי שכר תקינים, תבעה האישה פיצוי של כמיליון שקלים.
עו"ד ענת כפירצילום: ענת קזולהמנגד טען מנהל הספא שהעסקת התובעת הסתיימה לא בשל הריונה, אלא בגלל שיבוש מהלך העבודה התקין על-ידה, כאשר פעמים רבות היא ביטלה משמרות סמוך לתחילתן, או נאלצה לעזוב במהלך משמרת. מכאן, לטענתו, שהיא לא פוטרה תוך הפרת חוק עבודת נשים.
עדות הגנה בעלות עניין
אבל השופטת מעודד קבעה שגרסת המעסה, לפיה פוטרה בגלל הריונה, משכנעת יותר. הגם שטענת הירידה בתפקוד גובתה במספר עדויות מטעם ההגנה, השופטת התרשמה שהן היו מתואמות ומגמתיות, ונמסרו מפי עדות בעלות עניין בהליך - שתיים מהן מועסקות אצל הנתבע, ולאחת מהן ילד משותף עימו.
"גרסת הנתבע שהתובעת נהגה לבטל משמרות (ברגע האחרון תוך פגיעה במהלך התקין של העבודה) לא הוכחה כלל", קבעה השופטת. לדבריה העמימות העובדתית סביב מועד הפיטורים, אופן הפיטורים, סיבת הפיטורים והיעדר ראיה כלשהי לתמיכה בגרסת המנהל - מובילים כולם למסקנה שהגרסה הסבירה יותר היא שהמנהל ידע על ההיריון בעת הפיטורים.
על רגע הפיטורים שיתפה התובעת במהלך עדותה. היא סיפרה שמנהלה קרא לה ושאל אותה מדוע לא עובדת יותר משמרות, והיא בתגובה אמרה לו שהיא הולכת להיות אימא. לדבריה ברגע זה "הוא התעצבן, התחיל לצעוק עליי" ושאל "למה לא אמרת לי קודם?", ובהמשך כאמור ביקש ממנה לארוז חפצים וללכת.
משלא פנה המנהל לקבלת היתר לפיטורים, סיכמה השופטת, הרי שהמסקנה היא שהתובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, ולכן זכאית לפיצוי. בנוסף נקבע שהאישה זכאית לרכיבי תביעה נוספים, כגון פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וכן פיצוי על אי עריכת שימוע.
בסופו של יום פסקה השופטת לתובעת 250,283 שקל, שני שליש מתוכם בשל הפרת חוק עבודת נשים. בנוסף נקבע שעל הנתבע לשלם לה הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אביגיל בהט
• ב"כ הנתבע: עו"ד סיון סבן הכהן
• עו"ד ענת כפיר עוסקת בדיני עבודה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
