פקחים בעיריית אשדוד ניצלו קבוצת ווטסאפ שפתחו כדי להעביר ביניהם בקשות לא לאכוף עבירות חניה באזורים מסוימים, או של כלי רכב ספציפיים. הפרשה הובילה לפיטורי מנהל הקבוצה, אולם הוא תבע את העירייה, ובית הדין לעבודה בבאר שבע הורה לה לאחרונה להשיב אותו לתפקידו ולשלם לו פיצויים.
התובע החל לעבוד בעירייה ב-2008 וב-12 השנים הראשונות שימש כפקח חניה. מאז הוא קיבל תחומי אחריות נוספים, עד שביולי 2022, לאחר שזכה במכרז, שודרג מעמדו לפקח בכיר. בין לבין, במהלך 2017, הוא פתח קבוצת ווטסאפ לכלל הפקחים בעירייה למטרות חברתיות.
אלא שהקבוצה התמימה הפכה עם השנים לפלטפורמת העברת בקשות בין הפקחים שלא לאכוף עבירות חניה באזורים מסוימים, או של כלי רכב ספציפיים.
כשהדבר התברר שונמך הפקח הבכיר בחזרה לעמדתו הקודמת, ובמאי 2024 קיבל זימון לשימוע בפני ועדת פיטורים, בעילת אי-התאמה. בתחילת יוני אשתקד נמסר לו מכתב הפסקת עבודה.
בתביעה שהגיש סמוך לאחר סיום העסקתו הוא טען שהעירייה נקטה כלפיו פיטורים מנהליים, אף שביססה את ההליך על טענות משמעתיות. לשיטתו, מדובר בחוסר סמכות המחייב לבטל את החלטת הפיטורים. הוא ביקש לחייב את העירייה לפצותו ב-262,700 שקל.
מנגד טענה העירייה שהחלטתה לסיים את העסקת הפקח באמצעות ועדת הפיטורים העירונית ומשיקולים מנהליים, מבלי לנהל בעניינו הליך משמעתי מלא, התקבלה כדין ואין להתערב בה. לשיטתה אין מקום להשבת התובע לעבודה, שכן הוא כשל ברמה הערכית ופגע ביחסי האמון השוררים בינו לבין הממונים עליו והציבור בכללותו.
עו"ד רוני חייטאבל השופטת יעל אנגלברג-שהם פסקה שהצדק עם הפקח. היא קבעה שנוכח טיב הטענות נגדו היה על העירייה לנקוט הליך פיטורים משמעתי מלא בבית הדין למשמעת, ללא קיצור דרך בדמות סיום העסקה מנהלי בעילה של אי-התאמה לתפקיד.
היא הסבירה שבהתאם לפסיקה יש לתור אחר "מרכז הכובד" של עילת הפיטורים. במקרה זה נטען נגד הפקח שהשתמש בסמכותו שלא כדין – כלומר ביצע עבירת משמעת. גם יתר המעשים שיוחסו לו, כגון התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד רשות מקומית, והעלולה לפגוע בתדמית הרשות או שמה הטוב - מהווים, לדברי השופטת, עבירות משמעת קלאסיות שהמקום הראוי לבירורן הוא בית הדין למשמעת.
"מצאנו כי החלטת הנתבעת לנקוט הליך מנהלי חורגת מן הכללים שנקבעו בפסיקה", כתבה. "היא אינה סבירה וצודקת בנסיבות העניין, ולא היה מקום לנקוט הליך של פיטורים בשל אי-התאמה אלא הליך של פיטורי משמעת. בהתנהלות זו נפל פגם היורד לשורשו של הליך הפיטורים".
לפיכך נקבע שאין מנוס מביטול החלטת הפיטורים והשבת התובע לעבודתו בעירייה כפקח בכיר. בתוך כך נפסקו לו הפסדי שכר בסך 162,700 שקל, פיצוי לא ממוני בגובה 40 אלף שקל וכן הוצאות משפט של 15, אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד כפיר זאב
• ב"כ הנתבעת: עו"ד חן סומך
• עו"ד רוני חייט עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
