בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחברה שהשכירה נכס במרכז העיר לשם הפעלת מינימרקט, מבלי לגלות לשוכרים על תמ"א צפויה העשויה לפגוע במחזור העסקים, תפצה אותם בכ-184 אלף שקל. השופטת פנינה נויבירט קבעה שהסתרת המידע עולה כדי חוסר תום לב במשא ומתן.
הנתבעת, "ח.א אנגל אחזקות", רכשה באוגוסט 2011 את הנכס שבמוקד ההליך: יחידת קרקע בבניין הממוקם ברחוב מרמורק. במאי 2012 היא חתמה על חוזה להשכרת היחידה לתובעים - חברה ובעליה - לשם הפעלת המרכול.
1 צפייה בגלריה
סופרמרקטסופרמרקט
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בתחילת 2016 ניתן היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 בבניין, והעבודות בפועל החלו בדצמבר אותה שנה. השוכרים, שצפו ירידה דרסטית בהכנסותיהם בשל המיזם, הגיעו להסכמה עם "אנגל" שיתפנו עד אפריל 2017. כשנה לאחר יציאתם מהנכס הם הגישו את התביעה.
לטענתם, בעלת הנכס תכננה את פרויקט התמ"א עוד בטרם נחתם ביניהם חוזה השכירות ולא גילתה להם על כך. לשיטתם מדובר בחוסר תום לב המצדיק לחייב אותה בנזקים שנגרמו להם, בסך כמיליון שקל - בין השאר בגין אובדן רווח, מלאי, רכוש קבוע ומוניטין.
מנגד טענה "אנגל" שנושא שיפוץ הנכס עלה במסגרת המשא ומתן לקראת החוזה, כך שהשוכרים ידעו עליו. לדבריה הדבר עוגן בהסכם השכירות עצמו. היא הוסיפה שהתובעים בחרו במודע להגדיל את נזקיהם, כשמימשו אופציה להארכת השכירות בתקופה שבה אין מחלוקת כי ידעו על התמ"א הצפויה.
אבל השופטת נויבירט התרשמה ממסכת הראיות כי פרויקט התמ"א החל לקרום עור וגידים עוד בטרם חתמו הצדדים על הסכם השכירות, וכי הדבר לא התגלה לשוכרים בשלב המשא ומתן.
יצחק נטוביץעו"ד יצחק נטוביץצילום: שי בן אפרים
כך, בשנה שקדמה להשכרה התקשר אחד מבעלי "אנגל" עם אדריכל לצורך בחינת היתכנות לתמ"א. הוא אמנם טען שרק התייעץ עימו, אבל השופטת קבעה שגם בהנחה שגרסתו נכונה - הרי שעצם בחירתו לשתף את בעל המקצוע בתוכניותיו, מלמדת שהוא נערך לביצוע תמ"א כבר בשנה זו.
היא הוסיפה את העובדה שהסכם התמ"א נחתם באוקטובר 2012, כלומר חמישה חודשים בלבד לאחר חתימת חוזה השכירות. על רקע ההכנות המרובות הנדרשות לכניסה למיזם, כתבה ש"סביר ומתבקש להניח כי אנגל ובעליה תכננו את הפרויקט לכל הפחות מספר חודשים קודם לכריתת הסכם התמ"א", ואף לפני חוזה השכירות.
בפסק הדין נקבע שאי-הגילוי לשוכרים על התמ"א הצפויה לפני חתימת חוזה השכירות מהווה חוסר תום לב במשא ומתן, לפי סעיף 12 לחוק החוזים. צוין שבאוגוסט 2016 שיגרה בעלת הנכס מכתב לשוכרים, שבו התחייבה לפצותם "אם יסתבר כי תהיה פגיעה כלשהי בהכנסות המינימרקט" עקב עבודות התמ"א. השופטת קבעה שמדובר בהתחייבות חוזית בעלת תוקף משפטי לכל דבר.
לסיכום חויבה "אנגל" לפצות את שוכריה לשעבר ב-149 אלף שקל בגין הפסדים ממכירת רכוש קבוע, מימוש מלאי במחירי הפסד ופגיעה במוניטין. עוד נקבע שהיא תשלם להם שכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחמו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד אסף גבאי • ב"כ הנתבעים 3-1: עו"ד אורן בן יאיר • ב"כ הנתבעים 5-4: עו"ד יניב גורן • עו"ד יצחק נטוביץ עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין